שרשור הכרות 2

[נ ע ם ב ת]

שוב תודה סקאלי ../images/Emo24.gif

 

[מיכל של הכוכבים]

מצטרפת לשרשור.

אני מיכל, בת 38, איבדתי את אימי לפני 16 שנים. הייתי אמא טריה כשהיא נפטרה. אימי נפטרה מסרטן ראות מאוד אגרסיבי. לצערי אבי נפטר כשהייתי ילדה ואין לי אחים ואחיות כך שמותה הותיר חלל כפול ומכופל. תכונה שבה אני שמחה לדמות לאימי היא היכולת לתת והאיכפתיות מהזולת.אין תכונה שבה אינני שמחה לדמות לה. בגדר זכרון נעים אני מגדירה את הטלפונים שלה, בוקר וערב כדי לשאול מה נשמע. מדי ערב היא היתה מבקשת שאשים את שפורפרת הטלפון ליד האוזן של בני הקטן כדי שסבתא תוכל לדבר אליו.

 

[adishay16]

אני אציג עצמי שוב

שמי עדי אני בת 18 וחצי עוד מעט מת"א. איבדתי את אמי שעוד בקושי הייתי בת 10 , ממחלת הסרטן הארורה. פשוט יום אחד חיי השתנו מהקצה אל הקצה וגילו לאמא את המחלה (למרות שאני לא ידעתי אז שזה סרטן). הייתי ילדה שמאוד קשורה לאמא שלה!!!! לא יכולתי לעזוב אותה לרגע!! אני כל כך אוהבת אותה!!!!! הגורל התאכזר אליי ולקח לי אותה שעוד אפילו לא הייתי בת 10... הייתי בת יחידה בשבילה והייתי הכל עבורה!!! כל תכונה שאני דומה לה אני שמחה !! באמת כל פעם שאומרים לי שנאי דומה לה אני כל כך שמחה!!! זיכרון נעים יש כל כך הרבה... אני ארשום פעם אחרת.

 

[gcnet]

אני =]

טוב טיפה על עצמי, אני בת 14.5 ואיבדת את אימי לפני 4.5 שנים {ואו איך שהזמן רץ} אימי נפטרה ממחלה פתאומית, היא שכבה בבית החולים כעשרה ימים בלבד ואז נפטרה, אימי הייתה בן אדם מדהים ורק אחרי שהיא נפטרה קלטתי כמה היא הייתה טובה, קשובה, נדיבה, תמיד מוכנה לעזור ואף יפה, מאוד אפילו. אני מניחה שבאיזשהו מקום עד שלא אהיה אמא בעצמי לא אדע באמת באמת במה אני דומה לה, מכיוון שהכרתי אותה רק כאמא ובגלל שהייתי קטנה עוד לא הייתי מעורה בהרבה מהדברים האחרים שעשתה. הכי אני זוכרת מאמא את הריח שלה, אהבתי להריח את הבגדים שלה ואת העור הנעים שלה שתמיד היה מחבק אותי בהמון אהבה.

 

[gitta]

אהבתה של אימך היא מתנה לנצח

מהמילים שלך אני רואה שקיבלת מאמא שלך כל כך הרבה אהבה עד שאת ממש ספוגה בה, לנצח. היא באמת הצליחה לגדל אותך כבן אדם רגיש, היודע אהבה מה היא, וזה הרי מה שחשוב. הלוואי שתמצאי עוד הרבה אהבה בחייך, ושיהיו לך חיים טובים. חיבוק, מגיטה.

 

[הוקוס פוקוס1]

ואני..

בת 24. סטודנטית שנה אחרונה.. איבדתי את אמא לפני פחות מחודשיים מהתקף לב פתאומי,רק בת 57. עדיין נמצאת בתוך ההלם. רק השבוע חזרתי לעבודה וללימודים .. מרגישה כאילו פתאום נחתתי מהירח,עד עכשיו ריחפתי. מרגישה שאין לי אנרגיות להעניק לאחרים וזה מציק לי , כי תמיד תמיד עזרתי ושאלתי אם מישהו צריך משהו ואם למישהו הציק משהו,מיד כבר שוחחנו על הדבר.. עכשיו אין לי את זה. מרגישה שקודם אני צריכה לעזור לעצמי,אבל לא יודעת איך. מישהי מכירה את ההרגשה הזו? מין אגואיסטיות כזו.. הוקוס פוקוס1

 

[קוראסון שוקולד]

מקירה את ההרגשה ../images/Emo182.gif

אחרי מות אימי . קודם כל קבלתי את זה הייתי באלם וכך שנתיים עברתי בדיוק לבית ספר חדש לתיכון ופשוט שנתים עברו לי אני לא זוכרת אפילו אנשים מהשנתיים האלו.. אני מבינה אותך כל כך .אבל את במצב שאת חיבת להיות ערנית אולי תכחי את האנרגיות שלךותשקיעי אותם בסיום הלימודים בדרך הטובה אפילו שזה קשה מאחלת לך המון הצלחה

 

[מיקימק]

הי

אני ממש מבינה את הרגשתך, גם אני הרגשתי נטולת אנרגיות, למעשה גם שנה ושלושה חודשים אחרי אני מרגישה כך. כאילו החיים עוברים לידך ואין לך כח לקחת בהם חלק (ואין פה שום נטיות התאבדויותיות), פשוט מן הרגשת ניתוק. גם אני הרגשתי רע שאיך זה שאני לא כמו מקודם- קלילה כזו, שמחה וצוחקת אחת שכיף להיות איתה. אני חושבת שאם את מרגישה שאת צריכה עזרה אז תמצאי את הערוצים המתאימים, אני מאמינה מאוד באינטואיציה, בהרגשה פנימית וחושבת שחשוב להקשיב לה. לגבי הערוצים המתאימים- זה יכול להיות כל דבר- טיפול פסיכולוגי, קבוצת תמיכה, חברה טובה, לשבת ולכתוב, ליצור, לעשות דברים שקצת מקלים עליך. בכלל מה שלי עזר זה שפשוט עשיתי את הדברים הקטנים שהקלו עליי- שלו לרגע קט גרמו לי תחושה קטנה של אושר. כמו לטייל, לקנות, לשבת עם חברה בבית קפה. את יודעת מה שעושה לך טוב. מקווה שעזרתי ולו בקצת...

 

[gcnet]

תודה רבה גיטה יקרה

המילים שלך מאוד שימחו אותי

 

[חולפת2]

אז שידור חוזר.שרשור ההיכרות:

איבדתי את אמי כשאני הייתי בת 10,ואמי בת 38 במותה. הסיבה לאובדן:תאונת דרכים. תכונה שבה אני דומה לאמי: שקט נפשי,אהבת הזולת,יכולת ואהבת הנתינה. תכונה שבה אינני רוצה להדמות לאמי: כמו שכבר כתבתי בעבר-לא עולה בדעתי תכונה כזו.וזה גם יכול להיות שנובע מתוך זה שהייתי צעירה מאוד,ולא הספקתי לעמוד על תכונות שלה שאולי היו זוכות היום לביקורת מצדי(וואו,זה נשמע רע!). זכרון נעים שקשור באמא: ריח של עוגת שמרים טריה שנאפית בתנור-תמיד מעלה את דמותה לנגד עיני,ריח הגוף שלה זכור לי בבירור עד היום,היא היתה אדם מחבק,מנשק,זכורה לי הרגשת הבטחון שחשתי בתוך החיבוק שלה.זכור לי כל חלקיק של אהבה בנשיקות שלה. אמא!!! אני אוהבת אותך. איפה שלא תהיי - את בלבי.תמיד!! אני חייבת לציין-סקאלי-כל יום שאני נכנסת לפורום וקוראת את ההודעות פה,תמיד תהיה איזו הודעה שתעלה בי דמעות.ורק רציתי לציין שההרגשה היא משחררת ץ תודה לך סקאלי-על הפורום.על המחשבה.על הרעיון.

 

[סְקָאלִי]

נבהלתי לרגע.

אני לא רוצה לגרום לך לבכות... אבל אם מה שאת מרגישה זה הקלה, אז אני שמחה. בעקרון אני מייחלת שהפורום הזה יהיה בית לכל הרגשות - באופן טבעי יש כאן עצב, כאב וגעגועים, אבל חשוב לי שיהיו כאן גם עידוד ונחמה והתמודדות ושיתוף, והקלה.

ענק!

 

[חולפת2]

../images/Emo9.gif בדיוק ההפך.זו לי הפעם הראשונה

לדבר ככה בפני זרות גמורות על הרגשות,ועל כל הבפנוכו. אין ספק שזהו לי

חם, מקור לעידוד והרבה הקלה!

 

[תמישון]

משתתפת אם הרגשתך

תמיד יש איזו הודעה או שתים שמעלות דמעות. ולי זו ההודעה שלך. גם אני איבדתי את אימי בתאונת דרכים אבל בגיל יותר מבוגר. ומזדהה לחלוטין אם המשפט שכתבת זה כל כך מרגש כי באמת אוהב אותה איפה שהיא תהיה ונותן תחושה שאולי באמת היא נמצאת אישם ושומעת... ריגשת אותי ואני שמחה על כל דמעה כי היא נותנת פורקן

וזה דבר שקשה לעשות כשנסחפים ליום יום...

 

[Storm131]

הכרות מחודשת

אני בין הותיקות כאן אבל לא הצגתי את עצמי עדיין בצורה מסודרת,אז כך:אני בת-37 ,נשואה ואם לשני ילדים:בת ובן. איבדתי את אמי בגיל:11 .אמא היתה אז בת-33 והיא מתה כתוצאה מטביעה. היא זכורה לי כאישה מיוחדת ואוהבת חיים.אומרים שאני מזכירה אותה ,שירשתי את העיניים שלה וזה מאוד משפיע על מי שהכיר אותה.היא אהבה להיות מוקפת בחברות וזה משהו שגם לי חשוב מאוד.ירשתי ממנה גם את האהבה לנסיעות וטיולים.אני מנסה לא להדמות לה באובססית הקניות והבגדים במיוחד. מדהים שבתי ממש מזכירה אותה בעניין.אנשים זוכרים את אמא כאנושית,אוהבת לעזור ומדברים הרבה על אור שהיה לה בעיניים,ויש בזה גם אצלי כנראה.זכרון נעים שלי מאמא:אני ,אחי ואמא יושבים על המדרגה בחוץ,בחצר ומלטפים חתולים.סתם תמונה של רוגע. לילה טוב לכולכן בנות יקרות.

 

[תמישון]

וואו איזה זיכרון חזק, איזה כיף

 

[S u n n y 1]

מצטרפת

בערך 3 שבועות מאז שגיליתי את חלקת האלוהים הזו וחלק מהבנות היקרות פה מכירות אותי קצת

אני בת 25 ואימי נפטרה כשהייתי בת 10. היא הייתה בת 44. היא חלתה בטרשת נפוצה כשהייתי בת פחות משנתיים ולאחר שמונה שנים היא נפטרה. תכונה שאני שמחה להידמות בה לאימי היא טוב לב. אין לי ממש זכרונות מאימי ואני לא יכולה לומר את זה מתוך מה שאני זוכרת אבל זה הדבר הראשון שמספרים לי עליה, וזה הדבר העיקרי שאומרים לי עליי. אני גם דומה לה במראה החיצוני ממש ממש. לפעמים אני מסתכלת על עצמי במראה ורואה אותה. תכונה שאני לא שמחה להידמות לה היא ההקרבה למען אחרים. היא ויתרה על הרצון שלה לצאת לעבוד כמיילדת לאחר שילדה את הילדים. בתור קוריוז קטנטן היא קיבלה את תעודת המיילדת שלה בתאריך שבו אני נולדתי, רק מספר שנים לפני. זכרון נעים אין לי כי אני לא ממש זוכרת. אבל בכל אופן אני בטוחה שהגוף שלי והזכרון מתחת מתחת זוכר את האהבה הגדולה שהיא העניקה לי. שיהיה יום נפלא לכולכן

 

[באה מא ה ב ה]

אז ככה....

קוראים לי שירי בת 25 השבוע....אבדתי את אימי בגיל 22 כמעט ....קצת פחות... אמי נפטרה בגיל 50 לאחר שסבלה סבל זוועתי מסרטן קטלני שהיה בקיבה והתפשט מאוד מהר ולקח אותה בערך תוך חודשיים.... אני חושבת שאני דומה לה בהרבה דברים...כולם אומרים לי כל הזמן ואני גם מרגישה כך...אני מבשלת נהדר כמוה...אני נשארת ילדה בנפשי למרות גילי שעולה...בדיוק כמוה אני אוהבת כמוה את הילדים הקטנים במשפחה...הדרך שהיא ידעה לאחד את כל המשפחה...כעיסה אחת... תכונה לא טובה? יש כמה אבל לא עולות לי בדיוק כרגע... זכרון נעים? לשמוע שיר ברדיו ולהתחיל לרקוד בכל הבית..... שהיא מלטפת אותי רק כדי לתת לי פינוק... כשאמא מספרת לי על ספרים שהיא קראה...ועל סרטים שהיא ראתה...

 

[סְקָאלִי]

ברוכה הבאה, שירי!

ומזל טוב ליום ההולדת!