שרשור הכרות 2

שרשור הכרות 2

טוב, האמת שהמון זמן עבר מאז שעשינו את השרשור הראשון, ומאז הצטרפו עוד לא מעט בנות. עכשיו, לאחר ה'גל' הנוסף, אולי ננצל את ההזדמנות להעשיר עוד כמה פרטים על עצמנו. אני מצרפת כאן את השאלות ששימשו אותנו בשרשור הראשון. אתן יכולות להשתמש בהן כתבנית, או ללכתוב בדרך שאתן מעדיפות.
הגיל בו אבדתי את אמי
הסיבה להיעדרותה*
תכונה אחת שבה אני שמחה להידמות בה לאמי
תכונה אחת שבה אינני שמחה להידמות בה לאמי
דוגמא לזכרון נעים ____ * שימו לב שכפי שהוגדר בהודעת המנהל, אובדן אם אינו מתייחס רק לפטירתה, אלא גם להיעדרות מסיבות אחרות כמו נטישה, מחלת נפש, התאבדות, פירוד פיזי וכדומה. אתן מוזמנות לעיין שוב בשרשור ההיכרות הראשון.
 

לונה..

New member
הו, זה לילה פעיל ../images/Emo13.gif

אוקיי, אז נעשה את זה רשמי. שלום לכולן, נעים מאוד. אני לונה, בת 18.5, צופה מרחוק מאז שהפורום נפתח ולפני מספר ימים החלטתי לצאת מהצללים ולהצטרף אליכן
איבדתי את אמי בסביבות גיל 14 כתוצאה ממחלה ממושכת שסבלה ממנה במשך כשבע שנים פלוס מינוס. שאלת הגיל שנויה במחלוקת, העבר מתחלק לתקופות של לפני המחלה, במשכה ובסופה. אני לא יודעת במה אני דומה לה. אולי בעקשנות שזו תכונה שאפשר לייחס אליה יתרונות וחסרונות. זכרון נעים יהיה הזכרון הראשון ממנה, הייתי תינוקת וזה היה בבית שנולדתי בו ועברנו ממנו כשהייתי בת שנה וחצי. היא שרה את "קסם על ים כנרת" והחזיקה אותי על הידיים במסדרון. אני זוכרת כשסיפרתי על כך אנשים היו המומים שאני זוכרת את זה, במיוחד אמא שלי, בזמנו. היה נחמד
 

libi4

New member
מצטרפת חדשה../images/Emo41.gif

היי לכולן... מצטרפת בעקבות הכתבה בעיתון של אתמול... מקווה בנחמד וחמים פה.. איבדתי את אימי אחרי מחלה קשה,לפני שבועיים. והנה אני פה... עייפה , נרדמת ממש הישיבה כל הזמן, אני ירושלמית נשואה בת 28 אמא לשניים ובהריון בחודש שביעי... אחרי השבעה..חזרתי השבוע מהר מהר לעבודה... וזהו... קצת מרחפת לא מאמינה לא רגועה וזהו... אני עוד אחזור...
 

Storm131

New member
ליבי הי

קשה,הכל עדיין טרי וכואב אצלך.מאחלת לך שלא תדעי צער ותתחזקי.
 
אני כבר שבועיים כאן אם אני לא טועה

בטח הישנות נתקלו בי....טוב אני מתנחלת בפורום..אז לחדשות הספר קצת על עצמי. הגיל שאבדתי את אימי הוא היה 12 . אימי היתה כבת 35 הסיבה למותה היה דום לב מתוך שינה...לאחר מותה התברר שהיה לה מום בלב מולד שלא ידענו עליו . התכונות שאני שמחה להידמות לה הם האנושיות שהיתה לה לעולם , הרגישות זיכרון נעים עם אימי:אימי היתה טיפוס מאוד משקיע בנו בהכל אם זה בעזרה ללימוד למבחנים, הכנת ימי הולדת , הכנת תחפושות מקוריות היתה אשה מאוד מיוחדת נגעה לכולם בלב לכל מי שהכיר אותה
 
נו, איך אפשא היה לפספס אותך? ../images/Emo9.gif

אבל תמיד מעניין ללמוד פרטים חדשים. אגב, איך נודע לכם לגבי מום הלב המולד בדיעבד? הזכונות הנעימם שציינת מזכירים לי זכרונות נעימים זהים שלי ... תודה.
 
כן אה..אני מפוצצת את הפורום../images/Emo4.gif

לאחר מות אימי בגלל שהיא נפטרה מתוך שינה ...אז היה חייב לנתח אותה ולראות את סיבת המוות ואז גילו לאבי שהיה לה מום בלב. מאז שגיליתי את הפורום אני מריגשה כאילו אני לא לבד עם "החוויה" הזו תמיד הרגשתי שונה...אין לי משפחה רגילה צלע חשובה חסרה תמיד שאני מספרת לאנשים שאני גרה עם אבי הם ישר שואלים מה הם גרושים ??? אני עונה הלוואי ,באמת הייתי מעדיפה גירושים על מוות העיקר שאימי היתה בחיים. סקאלי אני מודה לך על היוזמה לפתוח פורום זה ...חבל שלא חשבו על זה קודם יום טוב
 

מיקימק

New member
אז ככה....

הגיל בו איבדתי את אמי- אני הייתי בת 30.5 והיא בת 56 זה קרה לפני כשנה ושלושה חודשים. התזמון גם הוא ראוי לציון - כחודש וחצי לפני הפיכתי לאמא. הסיבה- סרטן מאוד אגרסיבי, שלושה שבועות לאחר האבחון היא כבר לא היתה איתנו. כך שסך הכל זה קרה ממש בהפתעה. תכונה שבה אני שמחה להיות דומה לה- אהבת הזולת, חברמניות, אמהות טוטאלית. תכונה שבה אינני שמחה להדמות בה- לקחת את כל העולם על הכתפיים שלי. זכרון נעים- יש המון, אבל בעיקר אני מתגעגעת לשיחות איתה. מלבד היותה אמא מופלאה היא גם היתה החברה הכי טובה שלי.....
 
מיקימק,

גם אצלך האבל טרי ... ואני יודעת ששום דבר לא יכול להקטין את הצער, אבל אני מאמינה שאם עיינת כאן בהודעות של הבנות, אולי יכולת למצוא איזושהי נחמה בפרספקטיבה: המשותף לבנות הפורום הוא שאיבדו את אימן בגיל צעיר. רובן לא הספיקו להכיר את אימן כבוגרת, לעמוד איתה מתחת לחופה, וסתם ללמוד ממנה כל מיני דברים קטנים שעוברים במהלך הילדות וההתבגרות מאם לבת ... אני שמחה בשבילך שלפחות חלק מהדברים האלה הספקת. שלא תדעי עוד צער.
 

תמישון

New member
אז מה הסיפור שלי

אני תמי בת 29 איבדתי את אמא שלי בגיל 21 בגלל תאונת דרכים. פתאומי מאוד ומאוד מערער את הביטחון המסויים והאופטימיות שיש באופן כללי בחיים אני חייה אם בן זוג ואנחנו הורים לפצקולית קטנה בת שלושה חודשים תכונה שאני דומה בה לאמא זה אהבה גדולה לחיות. יש לי שני כלבים ושני חתולים לפי המשפט שהיא תמיד היתה אומרת "שבלי חיות אי אפשר לחיות..." תכונה שקיבלתי מאמא שאני לא אוהבת זו דאגנות יתר... מה לעשות. זכרות טוב זה לשבת ביחד לשיחה על כוס קפה ועוגה ולפטפט על החיים חוץ מזה אני מודה לך סקאלי על הפורום הנהדר הזה ומקווה לאט לאט להיות יותר בעניינים.
 
תודה על המחמאה, תמי.

מבינה את הכאב.. וגם שמחה בשבילך - א. על הספקת לשבת עם אמא כבחורה בוגרת על כוס קפה... וואוו, את קולטת איזה צ'ופר ענקי זה בעיני? ב. אני שמחה שיש לך מסגרת תומכת ופצ'קולית שמכניסה לך כל כך הרבה אור לחיים.
 

נ ע ם ב ת

New member
שלום לכולן

אני חדשה כאן, ומאד שמחה שמצאתי את המקום הזה. המון זמן חיפשתי "אחיות" לעניין העצוב הזה, אז יופי שאתן כאן. אני בת 45, ורב חיי אני חיה ללא אמא, שנפטרה מסרטן בגיל צעיר. עוזר לי לחשוב שאני לא היחידה שמתמודדת לאורך החיים עם רגשות קשים שו תלישות, שונות, בדידות. עוזר לי להיווכח שזה לא שאני לא נורמלית... עוד אוסיף ואכתוב כאן, אך בכמה מילים אני רוצה לומר שאיכשהו במשך החיים, ישנה יותר קבלה עצמית, יותר השלמה, וזה הצד היפה של ההתבגרות. הקבלה העצמית הזו נותנת לי הרבה יותר שקט מאשר המסעות שערכתי בעבר כדי לדלות כמה שיותר פרטים ומידע על אמא שלי.הסתבר לי שכל הפרטים שאספתי לא ממש עזרו לי. מה שעזר ועוזר זה מפגשים עם אנשים שהשכילו לעזור לי לעזור לעצמי. המסע לא תם ומן הסתם לא יסתיים לעולם, אבל יש איזה שקט ואפילו חיוכים שמתגנבים מידי פעם. ושוב - טוב שאתן כאן. :)
 

gitta

New member
../images/Emo39.gifברוכה הבאה נעםבת../images/Emo39.gif

טוב שמצאת אותנו ושאנחנו מצאנו אותך. מקווה שתמצאי כאן בית חם ומענה לבדידות. טוב מאוד שגילית גם שקט ואפילו חיוכים, ואולי תוכלי לתרום מנסיונך לנערות שכאן. חיבוק, מגיטה.
 
ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

כמוך רוב חיי ללא אם, אותה איבדתי בגיל צעיר מאוד (ואת אבי עוד קודם לכן). וכמוך, עם הזמן ובעזרת מסע פנימי שעזר לי להשלים ולהיות מפוייסת ושלמה עם עצמי וחיי וללמוד לחיות עם האובדן בדרך אחרת. טוב שהצטרפת אלינו.
 

נ ע ם ב ת

New member
ברוכה הנמצאת ../images/Emo24.gif

כן, חתיכת מסע, ואני מודה לאלוהים ששלח לי מישהי מאד מיוחדת ואהובה ללוות אותי במסע הזה. המסע כנראה לא יסתיים לעולם אבל כעת יש לי כבר הרבה יותר כחול בשמיים. חיבוק של לילה טוב ובכלל..
 
למעלה