שרשור הגדרות 1: Presppositions

[רוח מדבר]

שרשור הגדרות 1: Presppositions

שלומות ידידי כדי שנוכל ליצור שפה משותפת יש את לקסיקון המונחים. כדי שזו תהיה עבודה של כולנו. אני מתחיל סבב של שרשורי הגדרות מונחים. המונח שלפנינו הוא: PRESUPPOSITION או בעברית: הנחה מוקדמת. להלן גם כמה הסברים באנגלית מתוך אתרי לקסיקונים שונים, לתרגומכם והסבריכם: 1. PRESUPPOSITION A basic underlying assumption which is necessary for a representation to make sense. Within language systems, a sentence which must be true for some other sentence to make sense. Mastery of presuppositions is one of the keys to NLP excellence. 2. Presuppositions Ideas which underlie a certain point of view. For example, NLP assumes that it will be more effective to help someone deal with problem behaviour by generating additional choices rather than by suppressing existing behaviour. One of the underlying presuppositions here is that "People will always do the best they can with the resources available to them". תהנו מהאתגר (זו רק ההתחלה) מיקי

 

[מצא]

הנחה מקדימה

ותתקנו אותי היא...-כאן ההנחה המקדימה היא שההסבר דורש תיקון

. כלומר בעזרת מילות הובלה,אנו ממקדים את התודעה בתוצאה מוסקת מראש. כשאנו מתחילים מהנחה מקדימה,מהסוף, תת המודע ישתף פעולה ובעצם יצור את ההתחלה. לדוגמא: כשמונחה נמצא בהובלה להרפייה ונאמר לו "ואתה יותר ויותר נינוח" ההנחה המקדימה היא שהוא כבר נינוח. עידית.

 

[PreDirector]

סוגי הפרה-סופוזיציות :

1. מדמה קיום - דוגמה: "משה לא הבין שיש כלב מאחורי הגבעה" -מראה שיש כלב גבעה ו...משה. 2. מדמה אפשרות - דוגמה: "משה היה צריך להבין שזה קל לטפס על הגבעה" -מראה שאפשר לטפס על הגבעה. 3. מדמה אפקט-תוצאה - דוגמה: "אלו היו הנביחות שגרמו למשה להבין שיש כלב מאחורי הגבעה" 4. קומפלקס אקויבלנס - דוגמה: "טבעו אוהב החיות של משה אומר על זה שהוא בטוח יודע שיש כלב מאחורי הגבעה" 5. מודעות(VAK) - דוגמה: "משה מרגיש את העוצמה של הכלב בזמן שהוא רואה אותו מטפס על הגבעה" 6. זמן - דוגמה: "משה היה מופתע אתמול שהגיע לגבעה וראה כלב" 7. אדג"קטיב - דוגמה: "משה לא הבין עד כמה קל לטפס על הגבעה" 8. אקסקלוסיב אור(OR) - דוגמה: "משה לא החליט אם לטפס על הגבעה היום או מחר" 9. רשימה - דוגמה: "הדבר השני שקרה אחרי שמשה טיפש לגבעה הוא שהוא ראה את הכלב" כמו כן חשוב להבדיל בין מינד ריד לפרה-סופוזיציות ,רמז : המינד ריד בדרך כלל לא מופיע במילה במשפט. שאתה(או את) מקשיבים לתוכן מילולי בדיבור ,זיהוי של מינד ריד ופרהסופוזיציות הוא חשוב כי הוא נותן לנו אינדיקציה למחשבה שמעבר לתוכן שהאדם מדבר וככה אתה גם יכול לנתח את סוג הבעיה(בטיפול) ביתר קלות ולהשתמש במטא-מודל(או מילטון מודל). חידה, המשפט הנ"ל : מיינד ריד או פרהסופ' כלשהו? "אחרי שאני אומר בדיחה אחותי בכוונה לא צוחקת בכדי לעצבן אותי" שבוע טוב!

 

[מצא]

תשובה לחידה../images/Emo13.gif

יש פה גם הנחה מקדימה- שאחותי לא תצחק מהבדיחה, וגם 'קריאת מחשבות'- "אחותי לא צוחקת בכדי לעצבן אותי".

עידית

 

[PreDirector]

דוז פואה

 

[יעל ניסן]

אוי ווי!

בבלשנות זה לא כל כך פשוט ההגדרות הללו. סמינרים שלמים, ספרים, ריבים, מלחמות ומה לא סביב התפיסה לגבי presuppositions. כדי בכלל להיות יכול להגדיר presupposition צריך תחילה להחליט מה "מנצח" פרגמטיקה או סמנטיקה... ואחר כך מתוך ההחלטה להגדיר ולדווח אם כן מתייחסים לקונטקסט או לא מתייחסים לקונטקסט... בבלשנות הגדרת presupposition עוברת דרך נוסחאות הוכחה בסמטיקה פורמאלית, משפטי "אמת", לוגיקה וספרים שלמים עם משפטים כמו "the king of France is Bald" כדי להבהיר נקודה. לא הייתי אפילו מנסה להגדיר את זה פה. לא חסרות לי צרות

 

[רוח מדבר]

פשטות פשטות

במשפט the king of france is bald יש הנחה מקדימה שלצרפת יש מלך! יש סוגי הנחות מקדימות. ניתן להשתמש בתכניקה של הנחות מקדימות בכדי ליצור משפטי שכנוע גבוהים: כגון: האם תרצה לשבת או לעמוד כשתכנס לטראנס? במשפט הזה השתמשתי בהנחה מקדימה ש"הבחור" יכנס לטראנס. ושאלתי על משהו אחר. (יש כאן גם פקודה מוסתרת - Subliminal command).

זו פשטות

מיקי

 

[Paraliminal]

the king of france is bald

גם מניח את הדברים הבאים: א. יש אנשים בעולם. ב. יש לאנשים מסוימים דרגות ותארים שונים, ביניהם "מלך". ג. יש למלך צרפת ראש. ד. יש מדינות בעולם, וביניהן "צרפת". . . . אני חושב שלצורך ענינינו צריך להסביר איזו הגדרה אנחנו מחפשים. אולי כדאי פשוט להגדיר שלפי NLP משתמשים בהנחות שכאלה במטרות מסוימות... בכל אופן בשבילי Presuppositions זה פשוט "מה שאני לא שם לב אליו שמשפיע עלי בשפה".

 

[יעל ניסן]

נדמה לי שלא הבנתם אותי

לא הייתה לי שום כוונה להסביר מה מניחים במשפט על מלך צרפת רק שמשתמשים בו בספרות הבלשנית עד שהוא יוצא מהאף (כן, כן יש לי אף!) כדי להבהיר דבר או שניים על presupposition. בכל מקרה המשפט: "מה שאני לא שם לב אליו שמשפיע עלי בשפה" יכול להיות תקף גם לדברים אחרים לא רק להנחות מוקדמות, לכן לדעתי לא יכול להגדיר presup. באופן אישי אני יכולה להגיד שמכל הסמסטר הדפוק שהיה לי על presuppositions ההגדרה שהכי דיברה אלי (ו'אלי' זה אומר שיש לי לפחות 3 מתנגדים מגדולי הבלשנים בעולם, שתבינו) היא ההגדרה של היים (Heim) שהייתה הראשונה שהכניסה מימד דינאמי למושג הזה על ידי הגדרת הפוטנציאל הקיים במשפטים כאלו לייבא עוד אינפורמציה. היים מדברת על משפט כקונטקסט ומציעה שיש לפענח ולבאר משפטים לא רק במהלך מקונטקסט לקונטקסט, אלא באיזה מהלך אחר, שהוא מפוטנציאל השינוי בקונטקסט, לפוטנציאל השינוי בקונטקסט. אחרי היים נולד המושג סמנטיקה דינאמית. ישבו חכמים ופיתחו את פוטנציאל השינוי הזה לנוסחאות מפחידות ובזה הם סיימו לדבר עם האנושות והתחילו לדבר רק עם עצמם. אם אתם שומעים נימה של "איכסה" אצלי - היא בהחלט קיימת. לכן בחרתי לעסוק בשפה טבעית, בבלשנות כהתנהגות-אדם ובתקשורת - ללא משפטים מהונדסים כמו משפטי 'מלך צרפת' או משפטי 'חמורים' to prove a point. רוב הבלשנים תופסים את תפקידה של הפרשנות הלשונית/בלשנית כ-compositional כלומר, הם מניחים ש"משמעות" היא סך כל ההמשמעויות הנפרדות שניתן לזהות באופן לקסיקלי, דקדוקי, מורפולוגי, תחבירי וכן הלאה. התפיסה הקומפוזיטורית גם אומרת שאם כבר מזהים מרכיבים, צריך גם איזו מפה ע"מ לנווט בין הפונקציות והמרכיבים השונים במשפט וכדי לתפוס את מרב המימדים שלו. הבלשנות שמדברת אלי היא בעלת ראייה אלטרנטיבית ל"משמעות לשונית" - ובמקום קומפוזיטורית היא נחשבת לאינסטרומטלית. בראייה אינסטרומנטלית המונח "משמעות" מצורף לאיזה input קבוע של סימנים (למשל סימן דקדוקי כמו סדר המילים, או סימן מורפולוגי כמו הסיומת AYIM לסמן זוג). תחת הגישה הזו, "משמעות" הינה איזו מוטיבציה לדחיקת output לכוון אחד או לכוון אחר, וה-output, או יותר נכון המסר, עובר עיבוד (אינליגנטי, קונטקסטואלי, תלוי תרבות וכו') על ידי השומע. וכמובן שמסרים הם תלויי קונטקסט, אבל כאן הקונטקסט לא מוסבר ע"י אלגוריתמים ונוסחאות לוגיות, אלא על ידי התנהגות אנושית הכוללת (שומו שמיים) גם ידע-עולם חוץ לשוני. בגישה הזו יש תפקיד חשוב לאינטליגנציה האנושית, לתהליכים קוגניטיביים וליצירתיות. הסקת המסקנות הלשוניות נשענת על יכלתו של הבלשן לזהות תהליכי תקשורת ולאו דווקא לזהות ולמפות את כלי התקשורת. שאלה טיפוסית בבלשנות כהתנהגות האדם היא לאו דווקא "מה זה presupposition" אלא "מהי המוטיבציה (התקשורתית) של דוברי עברית להשתמש בסיומת AYIM פעם כדי לסמן "זוג" ופעם כדי לסמן "רבים" (כמו בשמיים, מיים, שיניים וכד')?" ממה שהתרשמתי עד כה (ואולי לא התרשמתי מספיק, איני יודעת) - NLP יותר קרוב לאסכולה החביבה עלי בבלשנות.

 

[רוח מדבר]

סינית חביבה ../images/Emo13.gif

שברתי מעט את השינים בנסיוני להבין את כל מה שאמרת, אני מאמין שמעט בגלל החום שיש לי, ההתקררות, העייפות, אני לא מצליח לרדת לעומק הדברים. דבר אחד שכן אני יכול לומר - מצד הפשטות: לפי הנל"פ - המשמעות של מסר הוא בתגובה שאני מקבל מהצד השני. על עניין ההנחות המוקדמות ניתן להסתכל משני כיוונים: 1. מכיוון המטפל/מנחה אשר מטופל/מונחה אומר לו משפט כל שהוא עם הנחה מוקדמת בפנים - על המטפל/מנחה להיות ערני מספיק לקלוט את ההנחה אשר נמצאת בתוך המשפט ולדעת באם ההנחה הזו נמצאת שם כאמונה מגבילה או כמשפט חסר, או כמידע אשר תקוע אצל המטופל/מונחה. לא עולה לי דוגמה ברגע זה, אך אם יש למישהו דוגמה בהחלט אודה לו. 2. מכיוון המשווק/משכנע - כאשר אדם רוצה להיות קומוניקטור טוב, שיכול להעביר מסר וליצור שיכנוע והנעה בצד השני: ואז אפשר להשתמש בהנחות מקדימות בתוך המשפטים כגון: "מתי יהיה לך נוח להיפגש ביום שלישי או רביעי בבוקר?" א. הנחה מוקדמת שניפגש ב. הנחה מוקדמת שיהיה לו נוח להיפגש "אתה משלם בכרטיס או במזומן" הנחה מוקדמת שהאדם משלם (קונה) ויש עוד אין ספור דוגמאות. יש גם סוגים של הנחות מוקדמות, כפי שידידנו פרידי כתב... מיקי

 

[יעל ניסן]

../images/Emo3.gif לא ת'כוונתי...

בכל מקרה ממה שאני מבינה עד כה - זה שכשלי אומרים "הבה נגדיר presupposition" אני מבינה הגדרה באופן אחד, ואתם מגדירים אחרת. הדוגמאות שנתן פרידי - מבחינה בלשנית אינן דוגמאות ל"סוגים שונים של" אלא ל"שימושים שונים ב..." או "מופעים שונים של..." - אותו סוג של תופעה הנקרא presup. מבחינת היות ה-presup תופעה אנושית לשונית - היא בהחלט קשורה לדרך בה המוח שלנו מחווט. והמוח שלנו מחווט ככה שאנחנו תמיד עושים השלמות - או של אינפורמציה (תוכן), או של מבנה. תבנית ההשלמה יכולה להיות חזותית, מבנית, הגיונית, רגשית, לשונית... ומה לא. בטיפול אפשר בהחלט להשתמש בתופעה הזו של השלמת מבנה כדי לעודד או לכוון מחשבה לכוון מסויים באופן מודע ע"י המטפל, או להיפך - לפעמים דווקא לערער השלמה אוטומטית שאינה מציאותית או אינה יעילה. הנה דוגמה להשלמה אוטומטית: יונתן הקטן רץ בבוקר אל הגן הוא טיפס על העץ אפרוחים חיפש. אוי ואבוי לו לשובב חור גדול במכנסיו הוא טיפס על העץ אפרוחים חיפש. ועכשיו השאלה היא: מאיפה החור במכנסיים? כמעט כל האנשים יגידו שהחור הוא תוצאה של הטיפוס על העץ - אבל בשום מקום בשיר זה לא כתוב למעט העובדה שהציגו לנו איזה סדר מסויים: קודם הוא טיפס, אחר כך אמרו לנו שהוא שובב ורק אחרי כל אלה סיפרו לנו שיש לו חור במכנסיים. ומכיוון שאנחנו משלימים תבנית, מבחינתנו טיפוס על עצים + שובבות מסתיימים בחור במכנסיים. אבל תכלס - בכלל יכול להיות שהוא בא כבר עם החור הזה מהבית עוד לפני שטיפס על העץ - לא? וזו לא הייתה דוגמא מבחינתי ל-presup אלא לאיזו תופעה אנושית עליה מתלבש ה-presup 'כומו כפפה'. (בתקווה שעכשיו פחות סינית...)

 

[רוח מדבר]

מקובל עלי ../images/Emo13.gif

היות שאנו עוסקים פה בתהליכים לשוניים שקיימים, ואנו בעצם מעוניינים לרתום את התהליכים הללו לשימוש שלנו בשפה/בתקשורת כך שנשיג את התוצאה שאנו מעוניינים להשיג - אנו נותנים הגדרה פרקטית לתופעה קיימת. דוגמה נוספת היא עניין ה Ambiguities. - כפלי המשמעות. בארץ החומר היחידי ששמעתי שקיים הוא על הקווים של כיצד לפתור בעיות של כפלי משמעות. בנל"פ אנו דווקה מעונינים לפתח את המיומנות של יצירת כפלי משמעות- או כפי שקראנו לזה באחד התרגומים "ערפולי לשון" - אבל זה יהיה בשרשור אחר

. מיקי