שאלה של מתחילה
הבת שלי בת שנה ותשעה חודשים.כבר מגיל שנה וארבעה חודשים היא אמרה לפני ואחרי שעשתה פיפי וקקי (בעקבות זאת שנתנו לה להכנס איתנו לשירותים). קנינו לה סיר וישבנון ואת הספר "סיר הסירים". בהתחלה היא הסכימה לשבת רק על הסיר ואחר כך גם על הישבנון. כבר עשתה מספר רב של פעמים פיפי וקקי בסיר ומעט פעמים בישבנון (שממנו היא פחדה מאוד בהתחלה), ומאוד התלהבה. במקביל היא נשארה עם חיתול. לפני שלושה חודשים נולדה לה אחות קטנה. ולנו לא היו משאבים נפשיים וגם לא זמן להמשיך לעבוד איתה על גמילה. ולכן כמעט והיא לא נגעה בסיר ובישבנון מאז.גם כל פעם ששאלנו אותה אם היא רוצה היא אמרה "לא רוצה". מצד שני היא גם מאוד לא רצתה את החיתול, וכל החתלה היתה מריבה ובכי. בזמן האחרון התחלנו כולנו להתרגל, וגם נהיה חם יותר, ומדי פעם אני מפשיטה אותה שתסתובב ערומה בבית (תקופה של פחות משבוע). והיא מאוד אוהבת את זה. יוצא לה להיות ערומה כשלוש שעות כל פעם. בזמן הזה היא מנסה להתאפק. בהתחלה היא לא עשתה קקי בכלל, והיתה מחכה לשינה, ואז היה בורח לה בחיתול. לאחרונה היא מצאה לה פינה בבית לעשות בה קקי על הרצפה. גם פיפי היא מתאפקת, עד שבורח לה פעם אחת בכל פעם שאני מחליפה לה. בדרך כלל היא עושה פיפי בזמן שאני לא רואה אותה. כל פעם שאנחנו שואלים אותה אם היא רוצה סיר או ישבנון או חיתול היא אומרת "לא רוצה". כל פעם ששואלים אם היא רוצה להוריד את החיתול, היא מאוד רוצה. התחושה שלי היא שזה סוג של מרד אצלה בגלל שהיא רואה שאנחנו מנסים לדחוף לכיוון הסיר והישבנון. אבל יכול להיות גם חשש מכישלון. באופן כללי בחיים היא מאוד פחדנית, ונמנעת מכל דבר שהיא פוחדת ממנו וגם מכל דבר שהיא חוששת להכשל בו. כשהיא עושה פיפי וקקי על הרצפה אנחנו לא נוזפים בה. בעלי אומר לה: "חבל, אבל לא נורא". אני אומרת לה: "לא נורא, פעם הבאה תנסי להגיד וללכת לסיר או לישבנון". אז היא בדרך כלל לא עונה לי או אומרת לי "לא רוצה". בעלי טוען בעקבות כל הדברים האלה שהיא לא בשלה. אני דווקא מרגישה שהיא בשלה, אבל חושבת שהגישה שלנו לא נכונה. אבל אני לא יודעת איך לגשת לזה אחרת. הבעיה היא גם שהיא יודעת להוריד בעצמה את החיתול גם ככה...