יש משהו מאוד מובן ולגיטימי בלרצות לשמוע על סדר ונקיון ובטח בבית כזה שמלוכלך כפליים מבית רגיל בגלל כל כך הרבה אנשים שחיים בו,
שחלקם לא מכירים את המושג נקיון ואחריות אישית.
לא כולם כאלה, אני מאלה שבאמת לא שמים לב לכלום ולא מוטרדים מלכלוך , אבל אם הייתי שם בשביל ג'קו הייתי מתאמצת במיוחד
אני חושבת שללכת ולתייג ולאבחן בן אדם בהפרעת נפש זה אכן מפליג לכת, ולא ממקומנו, אנחנו לא המטפלים שלו ולא המאבחנים שלו .
לא שOCD זה משהו רע או משהו להתבייש בו , זה דבר שהמון המון המון אנשים מתמודדים איתו, פשוט זה שמי אנחנו שנאבחן בן אדם.
אני יכולה להבין למה מנהגי הנקיון של ג'קו מעוררים שאלות ונלקחים כמוגזמים,
כי כשאתה מגיע לשלב שדברים כבר מעיקים עליך נפשית ,משפיעים על הלך הרוח וההתנהלות היומית שלך ועל היחסים שלך עם אנשים,
פה אתה צריך לשאול את עצמך שאלות.
וג'קו , זה לא שהוא מנקה והעולם כרגיל, הוא עסוק בזה בצורה מאוד אינטנסיבית , זה מביא לו המון עצבים ומתחים עם דיירים.
אבל ככל שאני חושבת על זה , וככל שהימים עוברים אני מבינה עד כמה המוגזמות הזאת לא כזאת מוגזמת ומופרכת.
אני שמה לב שההתפרצויות האלה שלו לא באמת מגיעות משום מקום כמו שהיה נדמה לי , זה באמת קורה עם דיירים שבאופן מיוחד לא מתחשבים בכלל.
אני נזכרת איפה הוא נמצא , ושאנשים מסביבו מאבדים את עצמם בגלל אגוזים ,
וברור לי שגם סיר הלחץ של הבית מקצין דברים אצלו, כמו שמקצין אצל כל דייר אחר.
ובעיקר אני רואה שהוא עושה כל מה שהוא יכול לא להעיק ולהציק לאנשים בגלל הצורך שלו בנקיון,
הוא יעדיף לעמוד ולהבריק את המטבח חצי לילה, כי הוא מבין שזה צורך שלו ולא של האחרים.
ובכללי ההתפרצויות שלו כל כך נעלמו ופחתו ככל שהוא התקרב לאנשים , נרגע מההתרגשות של ההתחלה ונטמע בבית ,
מה שגם גורם לי לשייך הרבה מהעצבנות לפן הזה, של ההסתגלות לבית עצמו ופחות מהמקום של הנקיון.