אני הכי שונאת בדיחות שואה. (+בדיחות משלי)
הן די מזעזעות לדעתי, אבל כל אחד ומה שמצחיק אותו. בעיתון המקומי שלנו הגפן מפרסמים בדיחות מה זה טובות... חכו אני אביא כמה. אלה מהשבוע:
הכתובה האישה: מה אתה עושה? הבעל: כלום האישה: כלום...? כבר שעה שאתה קורא בכתובה הבעל: אני מחפש את תאריך סיום ההסכם...
מבחר גדול האישה: אתה רוצה ארוחת ערב? הבעל: בוודאי! מהן האפשרויות? האישה: כן או לא
בעיה גדולה האישה: אתה נושא תמיד את תמונתי בארנקך, מדוע? הבעל: כאשר יש בעיה, לא משנה כמה בלתי אפשרית לפתרון, אני מסתכל בתמונתך והבעיה נעלמת. האישה: אתה רואה איזה פלא ואיזה כוח אני בשבילך? הבעל: כן, אני מסתכל בתמונתך ואומר לעצמי איזו בעיה יכולה להיות גדולה יותר מהבעיה שבתמונה? והנה קטע עם מוסר השכל... די ארוך אבל אדיר
מעולם לא הבנתי מדוע הדחף המיני אצל גברים ונשים כל כך שונים. ומעולם לא הבנתי את כל הנושא הזה של מאדים ונוגה. גם לא הבנתי למה גברים חושבים עם הראש ונשים עם הלב. בשבוע שעבר אשתי ואני נכנסנו למיטה, העניינים התחילו להתחמם והתשוקה והלהט התחילו לבעור, כשלפתע היא אומרת לי: "לא בא לי, אני רק רוצה שתחזיק אותי קצת". הגבתי מיד ב" מה?????, מה זה אמור להיות??". אז היא אמרה את המילים שכל גבר בעולם מפחד ושונא לשמוע: "אתה פשוט לא מחובר מספיק לצרכי הרגשיים בשביל שאני כאישה אספק את צרכיך הפיזיים!". למראה פני ההמומים היא הגיבה ב"אתה לא יכול פשוט לאהוב אותי בשביל מי שאני ולא בשביל מה שאני עושה לך בחדר השינה?". הבנתי שהלילה לא יקרה כלום והלכתי לישון. למחרת בבוקר החלטתי לקחת יום חופש מהעבודה ולבלות איתה. יצאנו לארוחת צהרים נחמדה ומשם לחנות כל בו גדולה. הסתובבתי אחריה כשהיא מדדה כמה שמלות יוקרתיות. היא לא יכלה להחליט איזה מהן לקחת אז אמרתי לה לקחת את כולן. היא רצתה זוג נעליים תואמות לשמלות, אז אמרתי לה לקחת זוג תואם לכל שמלה שהיא בחרה. עברנו למחלקת התכשיטים שם היא מצאה לעצמה זוג עגילים יקרים משובצים ביהלומים. היא כבר הייתה כה נרגשת ובטח חשבה לה שנפלתי מהירח. חשבתי שהיא בודקת אותי כשהיא ביקשה צמיד טניס, בזמן שאני יודע שהיא מעולם לא שיחקה טניס, אבל החלטתי לזרום ואמרתי לה: "זה בסדר מתוקה, תיקחי לך אחד". מרוב התרגשות היא כמעט הגיעה לאורגזמה. בהתרגשות רבה ועם חיוך רחב היא אמרה לי: "אני חושבת שזה הכול יקירי, בוא נתקדם לקופה". לא יכולתי להתאפק כשאמרתי לה: "לא יקירתי, לא בא לי". פניה החווירו, כשהיא המומה לגמרי אמרה לי: "מה????". אמרתי לה: "באמת יקירתי, אני רק רוצה שתחזיקי את הדברים קצת. את פשוט לא מחוברת מספיק לצרכי הכספיים בשביל שאני אספק את צרכייך כאישה לקניות", ובדיוק כשהיה נראה שהיא תהרוג אותי הוספתי, "למה את לא יכולה לאהוב אותי בשביל מי שאני ולא בשביל הדברים שאני קונה לך?".... הערב גם לא נראה לי שיצא לי סקס איתה. תגידו שהאחרון לא גדול!!!!!