שרשור בדיוני

MetalicBluz

New member
שרשור בדיוני

השרשור ש- DC400 פתח העלה בי מחשבה לא רצונית :) לאיזה אמן, אם היה מגיע לארץ להופעה, הייתי נותן הרבה בשביל להיות בקהל..

השאלה שלי אליכם היא, תבחרו מקסימום 2 אמנים שכבר לא בין החיים, אלא מג'מג'מים להם בגן עדן. נניח והיו עדיין בחיים, ומגיעים מחר להופעה בארץ
ונשארו כרטיסים... אז במי הייתם בוחרים?


בשבילי התשובה ממש פשוטה. ג'ימי הנדריקס וג'ף באקלי.
 

MetalicBluz

New member
שיט - SRV. אז זה הפך להיות קשה משחשבתי


בין הנדריקס ל SRV הבחירה מבחינתי קשה בטירוף.
 

Kaldot01

New member
אני אלך על להקות!

הייתי הורג כדי לראות את זפלין עם בונהם.

ואני חושב שהבחירה הנוספת היא לראות את Alice in chains
עם ליין סטיילי. רק המחשבה על זה עושה לי צמרמורת :)

האמת שגם לראות את queen עם פרדי זה די חריף......

או the who אם שני המתים שלהם אנטוייסל ומון...

זה באמת קשה!!!
 

BeerBellies

New member
פינק...

נוסיף עוד שניים לתותחים הכבדים שכבר עלו פה:
1.אוזי +רנדי רוהדס : ALL ABOARD THE CRAZY TRAIN!!
2.פינק פלוייד (למי ששכח שריצ'ארד רייט כבר לא איתנו
) הייתי מוכר את החתול שלי בשביל הופעה אמיתית של פינק פלוייד, רצוי בצירוף קפיצה קצרה בזמן לאמצע שנות ה70(הלהקה האמיתית ולא מופע ווטרס והפינקפלויידטס שהתכבדנו בו).
 

deathOrat

New member
י.ס באך וניקולו פגאניני\פרנץ ליזט

מוכר כילייה ובא להופעה של הענקים האלה
 

MetalicBluz

New member


הייתי נותן ה-ר-ב-ה בשביל להיות בהופעה של רחמנינוף.
בפרט, לשמוע אותו מנגן את ה- Piano Concerto No. 3 שלו
היצירה הזו, פעם ראשונה ששמעתי אותה, נשמתי נעתקה ממני לרגע. לא מגזים.
 

byrdparis

New member
קושי מסויים

ראשית עלי להסכים עם ההרגשה שלך לגבי השלישית של רחמנינוב, אך יש קושי מסויים בלהניח שהקומפוזרים שכתבו יצירות כאלו ואחרות, או שאף התפרסמו בשל כושרם הגדול בנגינה על כלי כזה או אחר.
העניין זה שאין לנו לדעת את הסנטנדרטים שעליהם התבססו אז,
למשל ניקח את פגניני שהוא אולי גדול הוירטואוזים ומאחוריו שורה של אגדות וסיפורים רבים על כוח וכישרון הנגינה שלו.
אנחנו כיום על פי לא מעט לימוד והנחות מושכלות, יכולים להבין שיש מצב שאם היינו צריכים לבחור בינו ובין סתם לדוגמע
יאשה חפץ (כנראה הכנר הגדול בכל הזמנים) נעדיף את חפץ וכך הלאה.
פשוט כי הסטנדארטים שלנו כיום שונים לגמרי וגם התפתחותנו בתור נגנים\מאזינים.

לגבי רחמנינוב, יש לי הקלטה של רחמנינוב עצמו מנגן את כל רביעית הקונצ'רטי שלו לפסנתר, מלבד איכות הקלטה נוראית (בכל זאת, זה היה לפני כמה עשרות שנים כן?!) הוא מנגן מופלא, אבל אני עדין מעדיף נגנים אחרים שמנגנים את יצירותיו.
למשל את הורוביץ מנגן את השלישית שלו.
ד"א שרחמנינוב שמע את הורוביץ מנגן את השלישית עבורו, זו הייתה הפעם האחרונה שהוא ניגש לפסנתר.
הוא אמר, שהורוביץ מנגן את זה בדיוק כפי שהוא שומע אותה בראשו.
 

Quitty

New member
אני מדמיין איך זה מרגיש,

כנגן, לשמוע דבר כזה ממלחין אחרי שניגנת אחת מיצירותיו.
 

prince779

New member
ההפרדה בין מלחין למבצע חזקה יותר

בעולם המוזיקה הקלאסית. זה לא קיים כמעט במוזיקה הקלה: אין לך נגנים מפורסמים שמנגנים חומר של אחרים (זמרים דווקא יש). מקובל שנגן-סולן שמוכר בזכות הנגינה שלו (ואי, פטרוצ'י, טומי עמנואל) גם כותב את החומר שלו וגם מבצע אותו הכי טוב.
 

deathOrat

New member
העניין הוא גם אינטרפטציה

יאשה חפץ נגן מדהים עם טכניקה בכינור כ"כ נדירה שקשה להבין(הוא מוציא סאונד של פיציקאטו עם להקפיץ את הקשת) אבל הוא מנגן את פגאניני כמו שהוא מבין את פגאניני, כדאי להשוות בינו לבין פרלמן כדי להבין שהתוים זהים אבל האינטרפטציה, הפיל והמהירות לא.

כשאני מדבר על י.ס באך ועל פגאניני או כל מלחין-מבצע אתה מקבל את האינטרפטציה המקורית, "הפיל הנכון" יכול להיות וסביר להניח אגב שחפץ ניגן יותר מהר מפגאניני לדוג' אבל הנשמה של פגאניני או באך במערומיה הרבה יותר מעניינת אותי, שמעתי אינספור מוזיקאים שניגנו את היצירות של אלו מאסכולות שמרניות כמו ויולה דה לה גאמבה (כיוון וכלים מסורתיים) ועד גירסאות מודרניות של היצירות.

קח לדוג' גלן גולד, פנתרן מבריק שנחשב כמבצע מופלא של היצירות של באך (הפסנתר המשווה, אמנות הפוגה,האינוונציות וכו') ועדיין, במרבית ההופעות וההקלטות שלו הוא לא מנגן את הפרלודים כי מבחינתו הם לא קשורים אבל תאר לך לו באך היה מנגן אולי אז הקשר היה ברור יותר?
מה גם זה יענה על שאלות שקשורות בטמפו ודינאמיקה וכו'
 
למעלה