מכיוון שהכנסייה סגורה, כי קורונה. אין חדר וידויים, אז אני אשתמש בשירותי הפרימיום שלכם (ד"ר לונה, איפה את?)
אני צריכה מחילה כי חטאתי.
הבוסית שלי החליטה שמשעמם לה בחיים, או שנגמרו היתומים בעולם לעזור להם, אז היא החליטה לתת את שירותיה לאיזה לקוח שלנו שאישתו עזבה אותו (ובצדק כי הוא מטורף. אבל זה לא חשוב כרגע) אניווי, הוא החליט למכור את הבית, רק שבמשך איזה שלושה שבועות הוא רק יושב באמצע כל הבלאגן שהוא עשה כשרוקן את כל תכולת הארונות שלו לסלון/גארז' מבלי לארגן. הוא החליט שהוא רוצה לעשות גארז' סייל אבל הוא לא עשה שום צעד כדי לארגן את הדברים כדי שמי שיגיע יכול לראות את כל הג'אנק שלו.
אניווי, אני לא משוכנעת למה זה הפך להיות הבעיה שלי ושלה, אבל היא נידבה אותי לעזור לה לעזור לו. אז הלכנו אליו במשך איזה שבוע ועברנו איתו על כל הציוד שלו כדי לראות מה לזרוק ומה אפשר למכור, ולמרות שכל הבית שלו ברדק אחד גדול, הייתה פינה אחת בבית שלו שהייתה מסודרת ומקוטלגת לפי תאריכים - כמובן שזו פינת חוברות הפלייבוי שלו שהוא אוסף מאז שנות ה-70

שאלנו אותו אם הוא מתכוון למכור אותם גם, כי אנשים ישלמו עליהם כסף טוב, והוא התעקש שזה הדבר היחיד שהוא רוצה לשמור. הוא ליטרלי שם הכל למכירה כולל המיטה שלו. הוא שוכב על מזרון יחיד של ילד בבית יתומים על הרצפה כי הוא מכר את המיטה שלו, אבל הוא לא מוכן לוותר על המגזינים

אז היום בזמן ששלחנו אותו להום דיפו להביא משהו, פתחתי את ארגז התועבה שלו וגנבתי לו את המגזין שדרו ברימור הצטלמה אליו ב-1995. אני לא אניח לו לחפצן את אישתי

טוב בעצם עכשיו כשאני אומרת את זה בקול רם (או מקלידה באגרסיביות, שזה המקבילה ללדבר לעצמך בקול רם על חוברות פורנו) אני לא מרגישה כל כך רע עם עצמי, עשיתי מעשה טוב. הצלתי את כבודה של אישתי. אפילו סטיבן שפילברג שלח לה את המגזין הזה בחזרה אחרי ש"הלביש" אותה בפוטושופ והוסיף לה פתק של Cover yourself up. אם סטיבן לא מרשה לה להיות ערומה, בטח שהלקוח המשונה שלנו לא ראוי לחפצן לי אותה

וואו, תמיד חשבתי שהסצינות האלה בסרטים/סדרות של מישהו נכנס לחדר וידויים כדי להרגיש טוב יותר עם זה שרצח מישהו היו לא אמינות כי למה שזה יעזור. אבל זה באמת עוזר. אני לא מרגישה אשמה יותר

תודה שהגעתם לשיחת הטד שלי.