אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
שרשורי ספרים
- פותח הנושא סטילגאר
- פורסם בתאריך
ידידי ברלון אחד
אם נייחס למערב אומצה עסיסית ולמזרח קערית אורז הרי בשעה שאהיה רעב אוכל להשקיט את רעבוני בזה או בזה ומבחינתי אין כל הבדל גדול. הענין הוא פשוט מושגי המערב נהירים לי יותר ומכאן נטייתי ומלבד זאת עברתי מן התפתחות רוחנית שהקפיצה אותי מדרגה מעל לתורות ופילוסופים המנסים להכניס את כל העולם לאיזושהי תורה אחת מרוכזת או הגדרה קולעת. אני שואב רעיונות מכאן ומשם (את מיטב הרעיונות) המהווים את השמן המזין את מדורתי זו מחשבתי במטרה להבין את הסביבה בה אני נמצא על מנת שחיי יהפכו תחילה לאפשריים ואחר כך לכדאיים. שבת שלום אסף
אם נייחס למערב אומצה עסיסית ולמזרח קערית אורז הרי בשעה שאהיה רעב אוכל להשקיט את רעבוני בזה או בזה ומבחינתי אין כל הבדל גדול. הענין הוא פשוט מושגי המערב נהירים לי יותר ומכאן נטייתי ומלבד זאת עברתי מן התפתחות רוחנית שהקפיצה אותי מדרגה מעל לתורות ופילוסופים המנסים להכניס את כל העולם לאיזושהי תורה אחת מרוכזת או הגדרה קולעת. אני שואב רעיונות מכאן ומשם (את מיטב הרעיונות) המהווים את השמן המזין את מדורתי זו מחשבתי במטרה להבין את הסביבה בה אני נמצא על מנת שחיי יהפכו תחילה לאפשריים ואחר כך לכדאיים. שבת שלום אסף
conatus return
New member
גרימ'
זכור לך משהו מתקופת ימי הביניים שהביא אור לעולם ? עד כמה שזכרונותי עימי נקראת תקופת זו תקופת החושך עד אשר יצאה ממנה האנושות לפני. ידוע לי על מספר פילוסופים מהתקופה ההיא אך לא מצאתי עניין בדבריהם... אסף
זכור לך משהו מתקופת ימי הביניים שהביא אור לעולם ? עד כמה שזכרונותי עימי נקראת תקופת זו תקופת החושך עד אשר יצאה ממנה האנושות לפני. ידוע לי על מספר פילוסופים מהתקופה ההיא אך לא מצאתי עניין בדבריהם... אסף
נגעת בעצב רגיש
תקופת ימה"ב היא אחת התקופות האהובות עלי. לדעתי, היא נפלה קורבן, שלא בצדק, לתעמולה של אנשים בעלי אינטרסים שונים ומשונים - חלקם חשוכים לא פחות מתדמית ימה"ב שהותירו לנו. באירופה הנוצרית, אם למנות כמה: יש לנו את אנסלם מקנטרברי, האב הנוצרי של ההוכחה האונטולוגית ואחת הדמויות החשובות בהתפתחות הלוגיקה; פייר אבלר - דמות מפתח נוספת בהתפתחות הלוגיקה והאתיקה (כמה מרעיונותיו האתיים של קאנט נמצאים כבר אצל אבלר); אלברטוס מגנוס - פילוסוף, ביולוג, מינרולוג; יוהנוס סקוטוס אריגנה - ניאופלטוניסט חשוב, הקדים כמה מאנשי הרנסנס ברעיונותיו; תומס אקווינס - אחד הפילוסופים הגדולים והחשובים בתרבות המערבית, כמעט אין פילוסוף חשוב שלא הכיר אותו והתמודד עם רעיונותיו; רוג'ר בייקון (לא לבלבל עם פרנסיס בייקון המאוחר יותר) - אחד מאבות האמפריציזם; דונס סקוטוס - אחד ההוגים החשובים בתולדות המחשבה הפוליטית החילונית (על אף שהוא עצמו היה איש דת); וויליאם מאוקהם - אבי התער המפורסם, לוגיקן ואמפריציסט; רמון לול - לוגיקן, תכנן מכונה המחשבת את תקפותם הלוגית של טיעונים (אולי המחשב הראשון, אם תרצה). בקרב הפילוסופים המוסלמים החשובים (שם אני פחות מכיר), יש את אלפארבי; אבן סינה (אבי ההבחנה בין "הכרח המציאות" - נמצא סתם, ל"שמציאותו הכרחית" - שמציאותו מהותו); אבן רשד; אלראזאלי. המוסלמים הביאו לפיתוחים חשובים במדעים המתמטיים של זמנם (גיאומטריה, המצאת האלגברה, אסטרונומיה, המצאת האופטיקה - מדע לו הקדיש שפינוזה זמן רב) - פיתוחים שהגעתם למערב איפשרה את התפתחותו של המדע המודרני. פילוסופים יהודים חשובים גם לא חסר - הרס"ג; הריה"ל; אבן גבירול הוא אחד מחשובי הניאופלטוניסטים; הרמב"ם, שנחשב לאחד מענקי הפילוסופיה המערבית, השפיע רבות על אקוינס ועל אחד מפרשניו החשובים של קאנט; הרח"ק (חסדאי קרשקש) - אחד המבקרים החשובים של האריסטוטליזם, לדעת פרשנים רבים השפיע רבות על שפינוזה.
תקופת ימה"ב היא אחת התקופות האהובות עלי. לדעתי, היא נפלה קורבן, שלא בצדק, לתעמולה של אנשים בעלי אינטרסים שונים ומשונים - חלקם חשוכים לא פחות מתדמית ימה"ב שהותירו לנו. באירופה הנוצרית, אם למנות כמה: יש לנו את אנסלם מקנטרברי, האב הנוצרי של ההוכחה האונטולוגית ואחת הדמויות החשובות בהתפתחות הלוגיקה; פייר אבלר - דמות מפתח נוספת בהתפתחות הלוגיקה והאתיקה (כמה מרעיונותיו האתיים של קאנט נמצאים כבר אצל אבלר); אלברטוס מגנוס - פילוסוף, ביולוג, מינרולוג; יוהנוס סקוטוס אריגנה - ניאופלטוניסט חשוב, הקדים כמה מאנשי הרנסנס ברעיונותיו; תומס אקווינס - אחד הפילוסופים הגדולים והחשובים בתרבות המערבית, כמעט אין פילוסוף חשוב שלא הכיר אותו והתמודד עם רעיונותיו; רוג'ר בייקון (לא לבלבל עם פרנסיס בייקון המאוחר יותר) - אחד מאבות האמפריציזם; דונס סקוטוס - אחד ההוגים החשובים בתולדות המחשבה הפוליטית החילונית (על אף שהוא עצמו היה איש דת); וויליאם מאוקהם - אבי התער המפורסם, לוגיקן ואמפריציסט; רמון לול - לוגיקן, תכנן מכונה המחשבת את תקפותם הלוגית של טיעונים (אולי המחשב הראשון, אם תרצה). בקרב הפילוסופים המוסלמים החשובים (שם אני פחות מכיר), יש את אלפארבי; אבן סינה (אבי ההבחנה בין "הכרח המציאות" - נמצא סתם, ל"שמציאותו הכרחית" - שמציאותו מהותו); אבן רשד; אלראזאלי. המוסלמים הביאו לפיתוחים חשובים במדעים המתמטיים של זמנם (גיאומטריה, המצאת האלגברה, אסטרונומיה, המצאת האופטיקה - מדע לו הקדיש שפינוזה זמן רב) - פיתוחים שהגעתם למערב איפשרה את התפתחותו של המדע המודרני. פילוסופים יהודים חשובים גם לא חסר - הרס"ג; הריה"ל; אבן גבירול הוא אחד מחשובי הניאופלטוניסטים; הרמב"ם, שנחשב לאחד מענקי הפילוסופיה המערבית, השפיע רבות על אקוינס ועל אחד מפרשניו החשובים של קאנט; הרח"ק (חסדאי קרשקש) - אחד המבקרים החשובים של האריסטוטליזם, לדעת פרשנים רבים השפיע רבות על שפינוזה.
תגובה ל"נגעת בעצב רגיש"
"התקן עצמך על מחשבות הרבה ולא על ידיעות הרבה" אומר המשפט החכם ידידי גרימסון והנני מבחין ששטחת לפנינו ידיעות רבות על פילוסופים אולם לא הבאת לפנינו ולו רעיון כביר אחד ואת דרך פיתוחו שיוסיף לנו מעט דעת למדורת מחשבותינו. אני מזמין אותך לעשות זאת להביא בפנינו רעיון של אחד הפילוסופים ולהציגו בפנינו בדרך נהירה וברורה למען נרכוש עוד מנה של דעת ולמען נוכל לפתח דיון כלשהו סביבו. שבת שלום אסף
"התקן עצמך על מחשבות הרבה ולא על ידיעות הרבה" אומר המשפט החכם ידידי גרימסון והנני מבחין ששטחת לפנינו ידיעות רבות על פילוסופים אולם לא הבאת לפנינו ולו רעיון כביר אחד ואת דרך פיתוחו שיוסיף לנו מעט דעת למדורת מחשבותינו. אני מזמין אותך לעשות זאת להביא בפנינו רעיון של אחד הפילוסופים ולהציגו בפנינו בדרך נהירה וברורה למען נרכוש עוד מנה של דעת ולמען נוכל לפתח דיון כלשהו סביבו. שבת שלום אסף
צא ולמד
אני מתנצל, אבל אני מאלה שמעדיפים להתקין עצמם על ידיעות הרבה, וסבורים כי הדבר מסייע למחשבות הרבה. אני סבור שדי היה בהודעתי על מנת להראות שבמשך אלף השנים שנקראים ימי הביניים היו לא מעטים שתרמו למחשבה האנושית. מדי פעם, כשנחה עלי הרוח, אני נוהג לטבל את תשובותי במעט שאני מכיר מן ההגות העשירה של ימה"ב בנושא זה או אחר. אני ממליץ לך בחום לרכוש מעט ידיעות על ההגות הנפלאה של הזמנים ההם ממורים טובים ממני.
אני מתנצל, אבל אני מאלה שמעדיפים להתקין עצמם על ידיעות הרבה, וסבורים כי הדבר מסייע למחשבות הרבה. אני סבור שדי היה בהודעתי על מנת להראות שבמשך אלף השנים שנקראים ימי הביניים היו לא מעטים שתרמו למחשבה האנושית. מדי פעם, כשנחה עלי הרוח, אני נוהג לטבל את תשובותי במעט שאני מכיר מן ההגות העשירה של ימה"ב בנושא זה או אחר. אני ממליץ לך בחום לרכוש מעט ידיעות על ההגות הנפלאה של הזמנים ההם ממורים טובים ממני.
איש איש וטעמו
העובדה שאתה מתעניין ומזדהה יותר עם כתבים של פילוסופייל יוונים מאשר כתבים של פילוסופיים מימה"ב ומהתקופה המודרנית לא אומר שאנשים אחרים לא ימצאו טעם בדבריהם. בקשר להמלצתך, אני מעדיף שלא לשאול ספרים מהספרייה, אולי זה איזו מחלת נפש או סתם מוזרות אבל כאשר אני קורא ספר אני רוצה שהספר יהיה שלי, שאני קניתי ואני יודע איפה הוא היה. אני לא אוהב לקרוא ספרים מהספרייה שעברות תחת ידיהם של המון אנשים. תודה על ההמלצה
העובדה שאתה מתעניין ומזדהה יותר עם כתבים של פילוסופייל יוונים מאשר כתבים של פילוסופיים מימה"ב ומהתקופה המודרנית לא אומר שאנשים אחרים לא ימצאו טעם בדבריהם. בקשר להמלצתך, אני מעדיף שלא לשאול ספרים מהספרייה, אולי זה איזו מחלת נפש או סתם מוזרות אבל כאשר אני קורא ספר אני רוצה שהספר יהיה שלי, שאני קניתי ואני יודע איפה הוא היה. אני לא אוהב לקרוא ספרים מהספרייה שעברות תחת ידיהם של המון אנשים. תודה על ההמלצה
סטילגאר ידידי
דברי אינם דברי קודש שכן אינני מגדיר עצמי כפוסק הלכה אני אומר את דעותי ותמיד מוכן לטרוח ולהסבירן לכל מי שחפץ בכך וינהגו אלה הקוראים את דבריי על פי שיקולם ותבונתם. בקשר להמלצתי - קרא שוב את דבריי ותראה שהסקת מסקנה נחפזת ויכול להיות שזה קרה מכיוון שאני לא הסברתי את עצמי כמו שצריך ואעשה זאת עכשיו כתיקון התכוונתי לכך שבספרייה הינך יכול בנוחות יחסית בשל המגוון הקיים לבחור לעצמך ספרים תוך כדי עיון מקדים בהם שמאוחר יותר תרכוש אותם או שתרכוש אחרים על סמך המידע שרכשת (בהרבה מספרי הפילוסופיה תמצא גם הפניות ומקורות). שבת שלום אסף
דברי אינם דברי קודש שכן אינני מגדיר עצמי כפוסק הלכה אני אומר את דעותי ותמיד מוכן לטרוח ולהסבירן לכל מי שחפץ בכך וינהגו אלה הקוראים את דבריי על פי שיקולם ותבונתם. בקשר להמלצתי - קרא שוב את דבריי ותראה שהסקת מסקנה נחפזת ויכול להיות שזה קרה מכיוון שאני לא הסברתי את עצמי כמו שצריך ואעשה זאת עכשיו כתיקון התכוונתי לכך שבספרייה הינך יכול בנוחות יחסית בשל המגוון הקיים לבחור לעצמך ספרים תוך כדי עיון מקדים בהם שמאוחר יותר תרכוש אותם או שתרכוש אחרים על סמך המידע שרכשת (בהרבה מספרי הפילוסופיה תמצא גם הפניות ומקורות). שבת שלום אסף
פילוסופיה לכל
התרגומים של "ספרי מופת פילוסופיים" טובים, אבל ארכאיים וקשים. לא הייתי ממליץ עליהם לקורא המתחיל. ידיעות אחרונות הוציאה כמה תרגומים חדשים ולא רעים בכלל: הגיונות של דקארט, הוידויים של אוגוסטינוס ושניים וחצי דיאלוגים של אפלטון (נדמה לי שיצא עוד אחד). אלא נראים לי נוחים יותר. ישנו תרגום מחודש למשתה של אפלטון בהוצאת חרגול - גם הוא מומלץ. ניטשה, לדעתי, נהדר אבל אולי קצת קשה מדי למתחילים חסרי רקע. מבחינה זו, אולי, זרתוסתרא, הכתוב כסיפור, הוא הטוב ביותר. באחרים ניטשה מגיב ישירות על פילוסופים אחרים וקשה להבין הרבה מדבריו אם אין לך רקע באותם פילוסופים. אם פילוסופיה פוליטית מודרנית מעניינת אותך - הוצאת שלם התחילה להוציא תרגומים בפילוסופיה פוליטית (פופר וברק הם השמות שאני נזכר בהם כרגע). חבל רק שכל התרגומים קשורים לאידיאולוגיות שמרניות וקפיטליסטיות (מצד שני - במשך למעלה מחמישים שנה יצאו בארץ כמעט אך ורק כתבים פוליטיים סוציאליסטיים - אז האיזון נדרש). אם בספרי מבוא טובים חשקה נפשך - עבור על הסדרה של האוניברסיטה המשודרת בהוצאת משרד הביטחון. רוב הספרים שם שעוסקים בפילוסופיה הם בסדר. נסה לתפוס גם את השידורים של האוניברסיטה המשודרת בגל"צ. עשה לעצמך טובה, והמנע מלקרוא ספרי מבוא אחרים לפילוסופיה - רובם רק נותנים לך אשליה של ידע, וחלקם אפילו מלאים בטעויות גסות. מכל מקום, אני ממליץ לך, כאשר אתה קורא בכתביו של איזשהו פילוסוף לקבל קצת רקע היסטורי על תקופתו - בלי זה קשה לשים את רעיונותיו בהקשר המתאים.
התרגומים של "ספרי מופת פילוסופיים" טובים, אבל ארכאיים וקשים. לא הייתי ממליץ עליהם לקורא המתחיל. ידיעות אחרונות הוציאה כמה תרגומים חדשים ולא רעים בכלל: הגיונות של דקארט, הוידויים של אוגוסטינוס ושניים וחצי דיאלוגים של אפלטון (נדמה לי שיצא עוד אחד). אלא נראים לי נוחים יותר. ישנו תרגום מחודש למשתה של אפלטון בהוצאת חרגול - גם הוא מומלץ. ניטשה, לדעתי, נהדר אבל אולי קצת קשה מדי למתחילים חסרי רקע. מבחינה זו, אולי, זרתוסתרא, הכתוב כסיפור, הוא הטוב ביותר. באחרים ניטשה מגיב ישירות על פילוסופים אחרים וקשה להבין הרבה מדבריו אם אין לך רקע באותם פילוסופים. אם פילוסופיה פוליטית מודרנית מעניינת אותך - הוצאת שלם התחילה להוציא תרגומים בפילוסופיה פוליטית (פופר וברק הם השמות שאני נזכר בהם כרגע). חבל רק שכל התרגומים קשורים לאידיאולוגיות שמרניות וקפיטליסטיות (מצד שני - במשך למעלה מחמישים שנה יצאו בארץ כמעט אך ורק כתבים פוליטיים סוציאליסטיים - אז האיזון נדרש). אם בספרי מבוא טובים חשקה נפשך - עבור על הסדרה של האוניברסיטה המשודרת בהוצאת משרד הביטחון. רוב הספרים שם שעוסקים בפילוסופיה הם בסדר. נסה לתפוס גם את השידורים של האוניברסיטה המשודרת בגל"צ. עשה לעצמך טובה, והמנע מלקרוא ספרי מבוא אחרים לפילוסופיה - רובם רק נותנים לך אשליה של ידע, וחלקם אפילו מלאים בטעויות גסות. מכל מקום, אני ממליץ לך, כאשר אתה קורא בכתביו של איזשהו פילוסוף לקבל קצת רקע היסטורי על תקופתו - בלי זה קשה לשים את רעיונותיו בהקשר המתאים.
יש לי כמה
מצאתי כמה ספרים מהסידרה של האוניברסיטה המשודרת בהוצאת משרד הביטחון. אחד מהם הוא "תולדות הפילוספיה- מהרנסאנס ועד קאנט". אין שום ספק, אני חוקר קצת את הרקע של אותו פילוסוף שאני מתכוון לקרוא את כתביו כי אם לא הקריאה פשוט לא תהייה מושלמת. מצאתי בספרייה שלי גם ספר שנקרא "יסודות הפילוסופיה המארקסיסטית". כמו כן מצאתי את הספר "שלוש שיחות על ידידות ואהבה" של אפלטון. בסידרת "ספרי מופת פילוסופיים" יש לי את "דיקרט- הגיונות" ואת "אפלטון- מינון"... כדאי לקרוא את הספרים הללו?
מצאתי כמה ספרים מהסידרה של האוניברסיטה המשודרת בהוצאת משרד הביטחון. אחד מהם הוא "תולדות הפילוספיה- מהרנסאנס ועד קאנט". אין שום ספק, אני חוקר קצת את הרקע של אותו פילוסוף שאני מתכוון לקרוא את כתביו כי אם לא הקריאה פשוט לא תהייה מושלמת. מצאתי בספרייה שלי גם ספר שנקרא "יסודות הפילוסופיה המארקסיסטית". כמו כן מצאתי את הספר "שלוש שיחות על ידידות ואהבה" של אפלטון. בסידרת "ספרי מופת פילוסופיים" יש לי את "דיקרט- הגיונות" ואת "אפלטון- מינון"... כדאי לקרוא את הספרים הללו?
לקרוא כדאי תמיד
ההגיונות ומינון נחשבים לקלאסיקה למתחילים (למרות שהם לא פשוטים או שטחיים בכלל). בנוגע להגיונות - עדיף לקרוא אותו בתרגום החדש בהוצאת ידיעות אחרונות (שהוא קצת יותר קולח), ולא בתרגום הארכאי של מגנס (זה שיש לך). אני לא מכיר אף אחד מהספרים האחרים שציינת. הייתי ניזהר עם "יסודות הפילוסופיה המרקסיסטית" - בייחוד אם הוא לא נכתב בשנים האחרונות, מחשד להשפעה סובייטית על הפרשנות של מארקס. משמו, אני מניח ש"שלוש שיחות" של אפלטון מכיל את ליסיס, המשתה ופיידרוס - שלושתם דיאלוגים שמאוד אהובים עלי אישית. מי המתרגם? מי המחבר של "תולדות הפילוסופיה"?
ההגיונות ומינון נחשבים לקלאסיקה למתחילים (למרות שהם לא פשוטים או שטחיים בכלל). בנוגע להגיונות - עדיף לקרוא אותו בתרגום החדש בהוצאת ידיעות אחרונות (שהוא קצת יותר קולח), ולא בתרגום הארכאי של מגנס (זה שיש לך). אני לא מכיר אף אחד מהספרים האחרים שציינת. הייתי ניזהר עם "יסודות הפילוסופיה המרקסיסטית" - בייחוד אם הוא לא נכתב בשנים האחרונות, מחשד להשפעה סובייטית על הפרשנות של מארקס. משמו, אני מניח ש"שלוש שיחות" של אפלטון מכיל את ליסיס, המשתה ופיידרוס - שלושתם דיאלוגים שמאוד אהובים עלי אישית. מי המתרגם? מי המחבר של "תולדות הפילוסופיה"?
בית מרקחת
פרופ' שרפשטיין הוא ללא ספק מורה טוב לפילוסופיה ובעל שם בתחום. יש לו ספר נחמד שאני מכיר, בו הוא מנסה לקשור בין חייהם של פילוסופים לפילוסופיות שלהם. את התרגומים של ליבס לדיאלוגים האלה קראתי ב"כתבי אפלטון" (חמשת הכרכים בהוצאת שוקן. אני תוהה אם לא מדובר בניסיון של ההוצאה למחזר חומר ולהגדיל הכנסות? בדיאלוג "המשתה" העדפתי את תרגומה החדש של מרגלית פינקלברג (בהוצאת חרגול). איכשהו, בתרגומו של ליבס הדיאלוגים לא קולחים כפי שהם אמורים לקלוח. התרגום גם לא נטול בעיות (אבל איזה תרגום כן?). מצד שני, יש כאלה שמוצאים את הכובד של ליבס פיוטי יותר. מעניין יהיה לקרוא את ההקדמות שלו - אני אחפש את הספר. בהקשר של הדיאלוג "פיידרוס" - יש ספר נחמד של דרידה, "בית המרקחת של אפלטון" (סדרת "הצרפתים" בעריכת עדי אופיר ואריאלה אזולאי). אולי לא חומר למתחילים, אבל טקסט נחמד בכל זאת. הדיון שלו במיתוס של תות (פרק שלישי נדמה לי) אינו מסובך ומספק תובנות חדשות על ההקשר בו מופיע המיתוס בדיאלוג.
פרופ' שרפשטיין הוא ללא ספק מורה טוב לפילוסופיה ובעל שם בתחום. יש לו ספר נחמד שאני מכיר, בו הוא מנסה לקשור בין חייהם של פילוסופים לפילוסופיות שלהם. את התרגומים של ליבס לדיאלוגים האלה קראתי ב"כתבי אפלטון" (חמשת הכרכים בהוצאת שוקן. אני תוהה אם לא מדובר בניסיון של ההוצאה למחזר חומר ולהגדיל הכנסות? בדיאלוג "המשתה" העדפתי את תרגומה החדש של מרגלית פינקלברג (בהוצאת חרגול). איכשהו, בתרגומו של ליבס הדיאלוגים לא קולחים כפי שהם אמורים לקלוח. התרגום גם לא נטול בעיות (אבל איזה תרגום כן?). מצד שני, יש כאלה שמוצאים את הכובד של ליבס פיוטי יותר. מעניין יהיה לקרוא את ההקדמות שלו - אני אחפש את הספר. בהקשר של הדיאלוג "פיידרוס" - יש ספר נחמד של דרידה, "בית המרקחת של אפלטון" (סדרת "הצרפתים" בעריכת עדי אופיר ואריאלה אזולאי). אולי לא חומר למתחילים, אבל טקסט נחמד בכל זאת. הדיון שלו במיתוס של תות (פרק שלישי נדמה לי) אינו מסובך ומספק תובנות חדשות על ההקשר בו מופיע המיתוס בדיאלוג.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.