שרי זרקה לי בבלוג

[liza26]

שרי זרקה לי ../images/Emo59.gif בבלוג

ואני מודה לה מקרב

לא, זה לא משהו רע היא רק שאלה שאלה אחת קטנה שהעבירה בי צמרמורת "ואת, ליזה, מהם התשובות שלך? למה בחרת להשמין?" השאלה הזו - למה בחרתי להשמין מעמידה אותי במקום מרגישה שיש לי תשובות ולא מצליחה לאחוז באף אחת מהן ולהביא אותם אל המחשבה הרצופה שרי, אומרים שכשהתלמיד מוכן- המורה מגיע והנה בשאלה קטנה אחת , נתת לי בעיטה ענקית וכיוונת אותי ישר לכיוון הנכון כתבתי לא פעם שאני מרגישה מגששת באפילה ואת , שרי , הדלקת לי את האור משום מה אני מרגישה שהבאת אותי לאיזו תחילה של דרך מודה לך מכל הלב ועם הרבה אהבה אז למה בחרתי להשמין ? למה בחרתי להתעלם מכל האזהרות שהגוף שלח לי ? למה בחרתי להעלב מכל קילו שהוא עלה ולהתנקם בו בעוד קילו? ולמה עכשו אני באה לעצמי בטענות? אני בוחרת כרגע לקחת איתי את השאלה החשובה ששאלת ולשאת אותה בימים הקרובים מאמינה שיגיעו מחשבות קשות בעקבותיה שכמובן אשתף אותם שרי, המון המון המון תודות את לא מתארת לעצמך כמה השאלה שלך מכוונת אותי כאילו זה היה הצעד הראשון שחיפשתי

 

[מון שרי]

בבקשה../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

 

[האושר והנחלה]

וואו.... למה בחרתי...

אני לא מפסיקה לחשוב על זה... תודה לשרי ולליזה. אני בוחרת כל יום ולפעמים לא לוקחת אחריות על הדברים... לשאול עצמי למה בחרתי זה להודיע לעצמי ולהודות שבחרתי ושזה לא סתם... למה בחרתי לדחות עד הרגע האחרון... למה בחרתי להשמין או לרזות...למה בחרתי לא לפתח את הקריירה ולמה לפעמים אני בוחרת לעשות כך ולא אחרת... פתאום כאילו הרכבתי משקפיים ואני מצליחה לראות את העולם יותר טוב או לפחות לבחון אותו... למה בחרתי להקשיב למשפט הזה?? כי הוא פתח לי את הראיה לחיים שלי ומשם לפתרונות!!!!

 

[רוית30]

איזו שאלה../images/Emo41.gif

אני משמינה מתוך בחירה? איך אפשר לבחור במשהו מזיק? איך אפשר להמשיך ולבחור? ועוד המון המון שאלות שרצות לי עכשיו בראש... למה? זו באמת שאלה קשה... תודה שרי ותודה ליזה ששיתפת אותנו.

 

[דליה גולן]

למה אנחנו בוחרים להזיק לעצמנו?

יצר ההרס העצמי. אולי זה מפני שהוא "מגן" עלינו ממשהו הרסני עוד יותר? (אין לי אין לייי זמן לשום מלה יותר

)

 

[liza26]

איי דליה - איזה משפט במקום!

הנשמה שלי מזדעזעת מכל רגע אני רושמת הכל מזל שמגיע סופשבוע לעכל את הכל מרגישה שאני נמצאת על השביל הנכון וכל תגובה היא שלט מכוון אך הדרך עוד ארוכה

 

[האושר והנחלה]

לא חושבת שזה יצר ההרס העצמי

זה ששמן זה לא בריא לא מחבר ישר ליצר ההרס העצמי בעיני. שומן זו מגננה מנשיות, מאינטימיות, מאחריות, מבגרות, מכאב, מכשלון, מהצלחה... שומן זה מפלט של חום ופינוק ואי צורך "לשלוט" כל הזמן. שומן הוא חבר חם ומפנק. שומן מרחיק אותנו מאיומים. שומן הוא תרוץ לכל הדברים... שומן הכוונה גם לתהליך ההשמנה עצמו. הענשה לפעמים... לדעתי כל אחד סיבותיו שלו עוד לפני שחיפנו אם יש כאן הענשה או הרס עצמי... והדחיינות? זו גם בחירה שמשרתת אותנו!! בדיוק כמו שההשמנה מ ש ר ת ת אותנו.. אם נודה בזה, נבין ונראה במה היא מזיקה לנו ונטפל בסיבה שבגללה בחרנו להשמין רק אז נוכל לחפש לנו דרך אחרת שתשרת אותנו טוב יותר...

 

[דליה גולן]

זה כן בעיני הרס עצמי

(בין היתר) מפני שאנחנו פוגעים/הורסים את גופנו - ובמחיר כבד לעיתים! והסיבה לכך היא משהו אחר עמוק יותר. (טוב, אהיה ילדה טובה ואכתוב דיבור כמו שצריך אח"כ)

 

[חתחתולית]

שתיכן קצת צודקות

( ואל תתווכחו איתי

) אלה שני צדדים של אותה הבעייה מצד אחד ההשמנה והאכילה הם מגננה, מפני דברים שכרגע אין באפשרותנו להתמודד איתם מצד שני ההגנה הזאת באה עם מחיר שהוא לעיתים כבד ( ולא רק פיזית ) להשמנת יתר (אני לא מדברת על 5 קילו, אני מדברת על 30 ) יש השפעות מפה ועד להודעה חדשה על הבריאות הפיזית, הנפשית, על מצבנו החברתי. לא אצל כל אחד זה בא לידי ביטוי בצורה זהה אבל זה קיים ואין להתעלם מזה. יצר הרס עצמי ? פה אני קצת לא מסכימה זה לא תמיד ביטוי להרס עצמי אבל זה יכול להגיע ממקומות שבהחלט יכולים להתקשר לכך

 

[דליה גולן]

חלק מהמחשבות שעולות בי

למה אוכל הוא הימלטות ושלב ביניים (לדעתי) ממצב גרוע יותר. כי אני חושבת, שבאמצעות האוכל מנסים להקהות כאב (עצום אפילו) שהנפש (ללא עזרה) מתקשה לעמוד בה. יאוש רוחני אולי עמוק אפילו עוד יותר. כל אחד ימצא אצלו נקודה שסף הסבולת הנפשית שלה קשה להתמודדות.. וכל אחד ורמת הרגישות שלו להכיל אותו דבר אפילו. נקח לדוגמא, חוסר באהבה, (כשהוא מובהק). בלעדיה הנשמה סובלת וילד/ה שגדלים ברקע ואוירה כאלה גדלים בהרגשה שמשהו לא בסדר אצלם. ו"מבקר" פנימי שמתפתח מהמצב הזה יכול להיות הרסני. עלולים לפגוע בגוף עד כדי נזק עצום בגלל הנפש שסובלת עד קצה גבול היכולת לשאת. אז מה? אנחנו לא מכירים התמכרויות למיניהן מכל סוג (הרסניות) או עבודת יתר או יחסים מעורערים? הלכתי עם דוגמא אולי של הרס מוחלט גם, אבל הרס כמובן יכול להיות ברמות שונות. ככלל. מה שאני רוצה לומר, שלדעתי הדחף להזנה רוחנית הוא דחף בריא..לא מוטעה בכלל. אבל הדרך שבה בוחרים להשקיט את הריקנות היא הרסנית. חשוב למצוא אם כך ולתת לנפש מה שהיא זקוקה, בשורה תחתונה.. הפתרון שם ..( + בתכלס לשרש בחזרה הרגלי אכילה נכונים גם)