תלוי
חיזוק שרירים, זה במהות לא שלנו להבנתי, ואם לדעתך זה לא מתאים שזה יהיה תפקידך, חשוב שתסבירי את החלוקה והסיבות לה - בין היבטים הקשורים לתפקוד המלא ובין היבטים הקשורים לנתוני הלקוח. כל מה שאני מנסה לומר הוא שבעבודה בצוות, לעיתים אתה עושה משהו כי אתה יכול ויודע ומוכן, ולא בגלל שזה לחלוטין התפקיד שלך. לפני כמה שנים עבדתי בגן טיפולי, והיה שם ילד שסבל מפיגור, וגם מנזלת כרונית ירוקה (אחסוך מכם את התיאורים הגרפיים
). במהות, זה היה תפקיד של הגננת לדאוג שהעניין יטופל, אך הנזלת, שהיא לכאורה פרט בריאותי ולא תפקודי... גרמה לסלידה עזה של הצוות החינוכי, הטיפולי, ושל הילדים, עד לרמה של פגיעה משמעותית בהשתתפות של הילד בפעילויות משמעותיות בגן, וקושי בהשגת מטרות ויעדים תפקודיים, שכן ברור שקשה להשיג השתתפות חברתית, קשר ותקשורת, כששאר הילדים לא רוצים להסתכל על הנזלת המגעילה. אז נכון שזה לא היה תפקיד שלי, ונכון שהיה לי ויכוח על כך עם המדריכה, אך שיחה עם הרווחה ותור לרופאת אף אוזן גרון, ואחר כך הקפדה ותזכורות לאם לגבי קבלת הטיפול, פתרו בעיה שחיבלה בהתקדמותו של הילד לאורך זמן. ולמען הקוריוז, בשנה הקודמת מרבית הטיפולים בריפוי בעיסוק עם הילד הזה התמקדו בעיקר בלימוד ניגוב אף, שהילד לא הצליח לבצע. לפעמים פתרון ממעלה שניה, מפנה משאבים ומאפשר שחרור כוחות להשגת יעדים חשובים ומשמעותיים. כחברים בצוות רב מקצועי, חשוב לדעתי שנשמור על מקומנו וייחודנו, אך שנדע גם מתי לסייע לילד ולצוות כשזה לא "שלנו". והכי חשוב, שיתאים לך, שתרצי ושתחשבי שזה נכון לך ושמדובר בזכות ולא בחובה.
שאחרת...אני חוזרת למשפט הראשון בהודעה זו.