שרירי הפה

[clo]

שרירי הפה

הילד בן 5 וחצי ונמצא בגן חינוך מיוחד. יש לו בעיות היגוי קשות ושרירי הפה חלשים . מי אמור לטפל בשרירי הפה הקלינאית תקשורת או המרפאה בעסוק ? ( אין לילד בעיות במוטוריקה גסה )

 

[שרון שני גונן]

מי שיודע ומי שמסכים../images/Emo3.gif

וברצינות.... הקלינאית אמורה, אבל בשטח לפעמים זה לא מסתייע, אז לפעמים המרפאה בעיסוק מרימה את הכפפה. ולפעמים...(רוב הפעמים) זה נשאר למי שיודע מה לעשות עם זה ובעיקר למי שמוכן. אם את המרפאה בעיסוק או הקלינאית, אני ממליצה בחום על ה- M.O.R.E שהוא מניואל מקסים שקריאתו מאפשרת לגעת באיזור הפה באופן מושכל, תוך ראיה מקיפה של תפקידיו המרובים והמשמעותיים של הפה, ולעשות זאת באופן נעים, לא פולשני, שמעודד אינטראקציה ומשחק, ויסות וארגון וגם קשב... אם את האמא של הילד, אני ממליצה לך לדאוג שמישהו יעזור בעניין זה, ולא ממש משנה מי.

 

[clo]

../images/Emo51.gif../images/Emo140.gif

 

[fez1]

"כפפה"

שרון, כתבת : "לפעמים המרפאה בעיסוק מרימה את הכפפה". ואני מוסיפה- תרתי משמע- מרימה את הכפפה ולובשת את הכפפה ... אכן יש ויכוחים על כך בהרבה מקומות וצריך להגיע להסדר בין ציוותי ובהתאם להכשרה שכל אחת קבלה. בתור מרב"ע תמיד כעסתי שהקלינאית אמרה שאת העיסוי סביב הפה אנחנו צריכות לעשות.. מסתבר שזה כלל לא קשור ל"צריכות" !

 

[א ל י ו ש]

שרון, אפשר לשאול מה זה ה- MORE?

לא שמעתי עליו. למה הוא נועד ומה הוא בודק בגדול?

 

[א ל י ו ש]

שרון, מהם תחומי האחריות?

האם התפקיד של מרפאות בעיסוק וקלינאיות תקשורת בתחום תפקודי אכילה הוא דומה? אני עובדת בגן לילדים עם צרכים מיוחדים. אני והקלינאית נדרשנו השנה לחלק ביננו (באופן שווה) את הילדים שזקוקים לטיפול בתחום האכילה. רוב הילדים זקוקים לטיפול הקשור בעצמאות באכילה כמו אחיזת כפית והבאה לפה וכדומה. נראה לי שזה תחום ששייך למרפאות בעיסוק ותמוה בעיני שבגלל חלוקה גסה של הילדים הקלינאית תטפל בזה. אולי אני טועה, אני חדשה יחסית בשטח. כמו כן מה קורה לגבי חשיפה למגוון מרקמים וטעמים וטיפול בילדים עם בעיות אכילה בגלל סיבה התנהגותית? בבקשה תאירי את עיני... תודה

 

[שרון שני גונן]

אכילה

בעיות באכילה הוא תחום מרתק, וכמו שאיזור הפה מרכז אליו תפקודים ומשמעויות רבים ומגוונים, כך גם הטיפול בקשיי אכילה של ילד, דורש ראיה רחבה ומעמיקה של תפקודים ומשמעויות אלה. חלוקה שווה של ילדים בין אנשי מקצוע, מזכירה לי את אמרתו של הרבי מקוצק "אין לך דבר בלתי שווה מטיפול שווה בבלתי שווים". אולי היה מתאים יותר לאבחן לעומק את הסיבות לקשיי האכילה אצל כל אחד מהילדים, ורק לאחר מכן להחליט מי מכן תקח כל אחד, ומה התכנית. בכל מקרה, מנסיוני ולחווייתי, כדי לטפל באופן משמעותי בקשיי אכילה של ילד, כל הצוות וההורים צריכים לשתף פעולה, ומכאן של"הובלה" של אחת מכן יש הרבה פחות משמעות, אולי בעיקר בניהול המקרה, ולא בתרומה המקצועית, שכן כל אחד מהשותפים יתרום את חלקו, אם רוצים שהילד יאכל טוב ומתאים יותר. לגבי בעיות אכילה בגלל סיבה התנהגותית, אני לא מכירה כאלה. למיטב הבנתי, אנחנו נוטים להגיד סיבה התנהגותית כשאנחנו לא מצליחים למצוא סיבה אחרת. אישית, אני חושבת שצריך להחליף את המילים "סיבה התנהגותית" במילים "סיבה שעדיין לא הצלחנו להבין". בכל מקרה, אם יש בעיה בעיבוד חושי בבסיס הקושי לאכול, חשיפה למגוון מרקמים וטעמים היא לא הפתרון היחיד, ובוודאי שאינה פותרת את הקושי מיסודו. מה שמחזיר אותי לצורך לשתף פעולה ולאחד כוחות והתמחויות בדרך להבנת הקושי ופתרונו. לגבי ה- M.O.R.E , לדעתי הוא מניואל חשוב היוצא מנקודת הנחה שהפה הוא מוקד חשוב בבניית ויסות עצמי בסיסי, ונקודת מפתח בבניית תפקודים התפתחותיים רבים. הוא סוקר בהרחבה את תפקודי הפה ברמה המבנית והתפקודית, ומציע תכנית התערבות מותאמת. ניתן לקרוא את המניואל וללמוד להשתמש בגישה ולבנות תכניות התערבות באמצעותה. לדעתי אם אתן נדרשות לטפל הרבה בילדים עם הפרעות אכילה, מתאים שתזמינו להדרכה מי שמתמחה בכך, ואני בטוחה שיש מרפאות בעיסוק שמתמחות בכך. בברכה שרון

 

[א ל י ו ש]

שרון תודה על התגובה

יש הגיון בדברייך שקודם צריך לבדוק לעומק כל ילד ואז לחלק. אנחנו בנינו מטרות לכל הילדים ואז חילקנו בהתאם. לרוב הילדים נבנו מטרות של עבודה על עצמאות באוכל, שזוהי גולת הכותרת של המקצוע שלנו. מאחר שהוחלט מגבוה שבתחום האכילה - חצי מהילדים יטופלו אצלי וחצי אצלה, יוצא שהיא תעבוד עם חלק מהילדים על נושא עצמאות. וזה נראה לי לא נכון,

 

[נאוה ר]

בעיקר לא נכון אם הסיבה היא חושית../images/Emo4.gif

 

[clo]

חלוקת תפקידים

אני חוזרת להתחלה : לילד שאין קושי באכילה, אין קושי בתכנון ובפעולות של מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה ברמה סבירה , יש קושי בולט בהיגוי ושרירי הפה קצת רפויים אז בכל זאת למה יש התלבטות מי צריך לטפל בבעיות הפה ? לי נראה שזה יותר קשור לקלינאית תקשורת . הסיפור הזה חוזר כל שנה בגנים של חינוך מיוחד.

 

[שרון שני גונן]

תלוי

חיזוק שרירים, זה במהות לא שלנו להבנתי, ואם לדעתך זה לא מתאים שזה יהיה תפקידך, חשוב שתסבירי את החלוקה והסיבות לה - בין היבטים הקשורים לתפקוד המלא ובין היבטים הקשורים לנתוני הלקוח. כל מה שאני מנסה לומר הוא שבעבודה בצוות, לעיתים אתה עושה משהו כי אתה יכול ויודע ומוכן, ולא בגלל שזה לחלוטין התפקיד שלך. לפני כמה שנים עבדתי בגן טיפולי, והיה שם ילד שסבל מפיגור, וגם מנזלת כרונית ירוקה (אחסוך מכם את התיאורים הגרפיים

). במהות, זה היה תפקיד של הגננת לדאוג שהעניין יטופל, אך הנזלת, שהיא לכאורה פרט בריאותי ולא תפקודי... גרמה לסלידה עזה של הצוות החינוכי, הטיפולי, ושל הילדים, עד לרמה של פגיעה משמעותית בהשתתפות של הילד בפעילויות משמעותיות בגן, וקושי בהשגת מטרות ויעדים תפקודיים, שכן ברור שקשה להשיג השתתפות חברתית, קשר ותקשורת, כששאר הילדים לא רוצים להסתכל על הנזלת המגעילה. אז נכון שזה לא היה תפקיד שלי, ונכון שהיה לי ויכוח על כך עם המדריכה, אך שיחה עם הרווחה ותור לרופאת אף אוזן גרון, ואחר כך הקפדה ותזכורות לאם לגבי קבלת הטיפול, פתרו בעיה שחיבלה בהתקדמותו של הילד לאורך זמן. ולמען הקוריוז, בשנה הקודמת מרבית הטיפולים בריפוי בעיסוק עם הילד הזה התמקדו בעיקר בלימוד ניגוב אף, שהילד לא הצליח לבצע. לפעמים פתרון ממעלה שניה, מפנה משאבים ומאפשר שחרור כוחות להשגת יעדים חשובים ומשמעותיים. כחברים בצוות רב מקצועי, חשוב לדעתי שנשמור על מקומנו וייחודנו, אך שנדע גם מתי לסייע לילד ולצוות כשזה לא "שלנו". והכי חשוב, שיתאים לך, שתרצי ושתחשבי שזה נכון לך ושמדובר בזכות ולא בחובה.

שאחרת...אני חוזרת למשפט הראשון בהודעה זו.

 

[Mנטה]

לפעמים

הקשיים מהסוג של נזלת, ריור, חולשה בשרירי הפה וכו' קשורים בחולשה כללית של הגו וכו' ואז המטפל הכי מתאים הוא דוקא פיזיותרפיסט.

 

[fez1]

מסכימה,אבל-

אם אני מפנה לפיזיו' או להידרותרפיה (כחיזוק) ואומרים לי בפיזיו' שאני לא רשאית לקבוע אם הילד זקוק לכך או לחילופין אומרים שם לאמא שהילד לא במצב כזה שייכנס לתור, אז לא מספיק לומר שהעניין "שייך" לטיפול פיזיותרפי.

 

[Mנטה]

בעולם שאני פועלת בו

המון אנשים נאלצים לפנות לטיפולים פרטיים בגלל המדיניות של הקופות והתורים וכו' לכן כשאני מפנה אני נותנת להורה להחליט, כי בד"כ מה שהוא צריך... זה לא מה שהוא יקבל מהקופה. מאוד חבל לי שזה כך, אבל זה רק הולך ומסלים.