עד שיראנה...
הרה"ק רבי מענדלי בן הרה"ק בעל המראה יחזקאל מדעש, בדרכו מהישיבה לביתו לאחר התמדה והתעלות בתורה ויראת שמים בישיבה במשך שנים, עבר דרך העיר אויהל שבהונגריה לחזות פני קדשו של הרה"ק רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה. ובנתיים סר לאכסניה אצל אחד מן הבעלי בתים בעיר. כשירד לשוק לחפש אחר מזון, התבונן באחד דוכני המילונים שעבר זמנם והבאישו. משפנה לסור לדוכן סמוך, והנה הוא שומע קולה של המוכרת נערה בת ישראל המכרזת לעברו: צדיק זה בא לבית מלוני וייפטר בלא מילון... כששמע המליצה הרים עיניו לראות, אך מיד נמלט לאכסניה, והחל בוכה ומחפש דרך תשובה על כי הביט בנערה. בעל האכסניה סר לראות על מה דופק הבחור ראשו בקיר כשדמעותיו זולגות מאין הפוגות. ומשהסביר לו הבחור מענדלי, ייעץ לו בעל האכסניה שהרי אמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה (קדושין מא ע"א), והרי אם אתה מענדלי תשאנה, תהיה הראיה לשם מצוה… הלכו הבחור ובעל האכסניא לבעל הישמח משה. לשמוע דעתו הקדושה בענין. בעל הישמח משה ענה כמובן בחיוב ובשמחה להצעה זו. ומיד הזמין להורי הנערה שכמובן ששו על המציאה שנפלה בגורלם. אבל משהוזמנה אם הבחור לפגוש המדוברת, סירבה אימו בכל תוקף לשידוך זה, שהרי היא מיוחסת, והנערה אפילו מכוערת, וכו' וכו'. אבל עקשנותו של הבחור למצוא פתרון לחטא ראיה זו, עמדה בעינה. עד שבעל הישמח משה בירך והבטיח שאם יהיה זווג זה, אז לזוג יהיו בנים ובני בנים דורות ישרים ומבורכים שיאירו עולם בקדושתם. שבת שלום ומבורך.