שרון ANYBODY HOME ?

[eaz1514]

שרון ANYBODY HOME ?

זו סתם העבודה החדשה שמעסיקה אותך ? או שוב סוף שבוע של טיולים? תני סימן. אילנה

 

[שרון123]

../images/Emo25.gif

תודה על ההתעניינות

העבודה סוחטת אותי, ושוב היתה שבת עמוסה. ביום שישי העברתי שתי סדנאות בבית הספר של הילדים - כל סדנה ל 25 ילדים+ההורים שלהם. זו היתה סדנת בצק סוכר לרגל יום הקהילה בביה"ס. כל מפגש כזה גומר אותי. בתחילת יום הקהילה היה טקס. עוד לפני שהוא התחיל הרגשתי שאני מתפרקת וברחתי משם. ילדי הכיתה של ירדן מסיימים השנה את ביה"ס היסודי. המורות שהיו המורות שלה, מלמדות שם עדיין. האירוע הזה פשוט פירק אותי. אח"כ נסענו להורים שלי, ובשבת שוב היה אירוע משפחתי. כל דבר שקורה מעביר אותי גיהנום, כל כך קשה לי בתקופה זו. בסופ"ש דווקא נכנסתי לפורום, אבל הכאב הפנימי שלי התעצם מול הדברים שראיתי, ופשוט לא מצאתי שום דבר מעודד לכתוב, השתבללתי בחזרה

אוהבת אותך

 

[eaz1514]

הייתי לוקחת אותך איתי למפגש ה-../images/Emo107.gif

היית שוכחת מהכל לכמה שעות ונהנית הנאה טהורה מהיצורים הנפלאים שנותנים כל כך הרבה אהבה ומבקשים כה מעט. בשבילי זו טרפיה (שעולה לי יותר מפסיכולוג

אבל מי סופר? ) שרון, טוב מאוד שאת כל כך עסוקה זה חלק מהריפוי. אילנה אמא של רונן

 

[שרון123]

אין כמו הכלבות שלנו../images/Emo99.gif

באמת! דאפי שלנו, שהיתה הכלבה של ירדן, ממלאת אותי בכמויות לא הגיוניות של אהבה. כשאני מלטפת אותה אני מרגישה הכי קרובה לירדן שאפשר

 

[eaz1514]

ואני טוענת שרונן שלח לי את צ'לסי

פסיכית לא?

 

[שרון123]

פסיכית אבל חמודה../images/Emo6.gif

 

[יפית מן]

אילנה~לה לגמרי לא פסיכית את מוצאת

בצ`לסי המקסימה חברה נאמנה שלא תשאל אותך ברגעים של עצב או דיכדוך למה את עצובה!? ויש לך בצ`לסי ידידת אמת אוהבתותך יפית

 

[eaz1514]

אהבתי יפית, צ'לסי לא צריכה לשאול ../images/Emo8.gif

היא יודעת היטב מה מצב רוחי בדיוק כמו שבעלי יודע רק ממב עיניים או מקולי. כשאני מדוכדכת היא שוכבת לידי בשקט וכשאני שמחה היא מקפצת סביבי ורק רוצה לשחק. יום רגוע לכולם אילנ אמא של רונן

 

[שרון123]

אני רוצה להקדיש לכם שיר

פשוט התאהבתי בו. קניתי את הדיסק, אבל זה בזבוז, כי אני שומעת רק את השיר הזה הלוך ושוב אם תלחצו על הקישור תוכלו לשמוע אותו ואחרי שהכל ייגמר ביצוע: יאיר זיו מילים: ארז ברזוליק לחן: יאיר זיו ושמוליק נויפלד עזבתי מאחור ילדות כמו חלום. בחרתי לא לזכור ולא לחזור לשם לנקום. לאט עברו חלפו שנים רכות של ציפייה, ולא משנה, זה לא משנה, מה שהיה - היה . תמיד בסוף תקופה, קשה כל כך לנשום, הגוף מעט עייף, רוצה עיניים לעצום. בפנים אני נשרף בחוץ דבר לא משתנה ולא משנה, זה לא משנה, מה שהיה - יהיה. ואחרי שהכל ייגמר, תישאר רק אהבה, פשוטה, פשוטה, פשוטה כמו לחם, טובה כמו אהבה. אחרי שהכל ייגמר נוכל רק לאהוב נחשוב טוב - יהיה טוב. השארתי מאחור חלום רשום על שמי לאן אני הולך עכשיו, נסחף אל תוך עצמי הים שלי כחול ולעולם לא מתמלא ולא משנה, זה לא משנה, מה שהיה - יהיה. ואחרי שהכל ייגמר...

 

[גל213]

שרון

שיר מאוד יפה,שמעתי אותו והדמעות זולגות אצלנו זה לא יגמר לעולם,הכאב ישאר לנצח גלית

 

[eaz1514]

אני רואה את חצי הכוס המלאה

האהבה, הרגשות, ההשיגים, הזכרונות כל זה ישאר אלנה אמא של רונן

 

[דליה ח]

שיר אופטימי

אני מסכימה עם גל, שקשה מאוד להתחבר לאופטימיות הזאת. צריך כוחות נפש גדולים. אני מיסודי אופיטימית, וכל החיים שלי הקודמים... יכולתי ליהנות מדברים קטנים ולחשוב שאני הכי מאושרת בעולם. היום זה שונה.