שרדתי

[המסע לעבר הקשת]

שרדתי ../images/Emo11.gif

מישהו כינה את זה חוצפה של עשירים..... אבל אחרי כמה שנים שלא ביקרתי שם, טיפול אחד ובזה זה נגמר. אבל הפחד אלוהים. להתגבר על הפחד. נכנסתי למרפאה, מישהי שלא ראתה אותי כמה חודשים בקושי זיהתה אותי. "שינוי תדמית" אמרה..... הסתכלתי עליה ויצא לי בול הפרצוף הזה

אז גזרו לי קצת את הפוני... נו...... הזריקה. וואי וואי...... הדופק שלי כבר ב 180. הלחץ דם מרקיע שחקים. ואני נדבקת לכיסא מנסה להיבלע בו כדי שלא יבחינו בי. בסופו של דבר זה נגמר, חלפה לה חצי שעה. הסתובבתי לי קצת באוטו, מנסה להרגיע את עצמי. להחזיר את הדופק, שקצב הנשימות יהיה נורמלי. זהו..... טיפות של אופטלגין. ותור בעוד שבועיים לראות שהכל בסדר. ואחרי זה......... סיונרה בעוד 5 שנים...........

 

[אחותו של שקספיר]

מה היה הכי הכי מפחיד?

הכניסה? הכיסא? הזריקה? הצבתות? מה?