שרדתי את החופשה

[פרמלה]

אההה! זה נשמע אומלל לגמרי. מקווה שתחזרי לאיתנך!

 

[שוב C a t h y]

אני גם מכירה מישהו שקרה לו בדיוק אותו הדבר

בדיוק אותה פציעה, וגם אצלו זה נגמר בניתוח ושיקום לא קצר.
הקטע הבאמת הזוי במקרה שלו זה שבגלל שהוא היה מתחיל והחבר שעמו היה צריך לגלוש הבריז לו, הוא לקח מדריך! ואצלו זה נגמר רע דווקא בגלל המדריך, שניסה להרים אותו כשהוא נפל. הרגליים הסתבכו לו וה"פאק", כפי שהגדרתן זאת, הגיע גם אליו.
הבנתי שזה בגלל שהוא היה מדריך סנואובורד ולא סקי. אבל עדיין, הייתי מצפה שהוא ידע מה מותר ומה אסור לעשות....

ובדיוק השבוע מישהו מהעבודה חזר מחופשת סקי בצרפת ועשה לי חשק מטורף. כל הסופ"ש נדנדתי לבעלי שאני רוצה לנסוע לחופשת סקי שנה הבאה.
ועכשיו קצת הפחדתן אותי...

 

[moma422]

נשמע ממש לא קל.

אין לי שום תוכניות להמשיך בלי הדרכה (אם נגלוש שוב). ברור שאחרי שנה (או יותר) הפסקה , חוזרים כמעט לנקודת ההתחלה.
ובכלל נוכחות של מדריך עוזרת להתגבר קצת על הפחד.

 

[ExNewYorker]

מה פתאום? לקח לי כמעט שנה של פיזיוטרפיה אינטנסיבית עד שחזרתי

להליכה ללא כאבים. עשיתי פיזיוטרפיה 3 פעמים בשבוע וכל יום תרגילים. פשוט לא ויתרתי לעצמי כי רציתי לחזור לרוץ ולפעילויות שלי.
לי דווקא המליצו לדרוך על הרגל כמה שיותר. מה שכן, ברך ימין, שנשאה בעומס, החלה לכאוב אז גם בה היה צריך לטפל.
היות והצלחתי לשקם את העניין, הניתוח ירד מעל הפרק. זאת בהמלצת שני אורטופדים.
מה שכן, לא הצלחתי לחזור למהירות הריצה שלי מלפני הפציעה...

 

[ExNewYorker]

אני מאד פעילה. רצה לפחות פעם-פעמיים בשבוע 10-12 ק"מ כל פעם.

עד שילדתי את חמודי גם רצתי 4-5 פעמים בשבוע.
הפציעה השביתה אותי במשך כמעט שנה אבל חזרתי לרוץ, ספיניניג , אופניים וכו' מלבד סקי (או פעילויות שדורשות "אלכסון" בבירכיים) לאחר פיזיוטרפיה אינטנסיבית ותירגול רב.
מכירה אישית את רון ארבל. הפציעה היתה ב 2006 - והנה אני כאן, ללא ניתוח, ללא כאבים וללא מגבלות באמת. לכן, אין שום סיבה שבעולם שאעבור עכשיו, 8 שנים אחרי, ניתוח רצועה צולבת שדורש שיקום ארוך וכו'. מה גם, שחזרתי לפעילות מלאה.
היה לי ביטוח מצוין , שילמו הכל. כולל את הפיזיוטרפיה הפרטית.
קרעתי את ה ACL וה MCL והמיניסקוס. יש מצב שהיה לי קרע חלקי ב ACL עוד לפני הפציעה (אין מושג איך) - לפחות לפי ה MRI
הייתי אצל פיזיוטרפיסטית מתמחים בספורט, ובעצם (עכשיו שאני נזכרת) הייתי אצל 3 אורטופדים. בסוף נשארתי עם דר' יפתח בר שאהבתי את הגישה שלו.
אז לא, 8 שנים אחרי, אין שום סיכוי שבעולם (ואין גם סיבה) שאעבור ניתוח עכשיו

מקווה שימצאו את מקור הכאב אצלך ושתרגישי טוב!

 

[ExNewYorker]

גם לי אף אחד לא עצר! זה היה מתסכל...בסוף עצר בחורצ'יק הולנדי

שהיה רופא מרדים במקצועו

... הוא קרא עבורי לעזרה.
אותי הטיסו במחלקה ראשונה ללא שום ויכוח. בכלל, הביטוח הרפואי היה בסדר גמור. לא הייתי צריכה להלחם על כלום.
אני זוכרת שהדבר הראשון ששאלתי את האורטופד במיון היה "האם אוכל לעשות סקי מחר?" "מתי אוכל לרוץ?" ... הוא צחק... אני לא

את הברך לא יכולתי לקפל - זה כאב כל כך. שמו לי מן קיבוע לברך וכך חזרתי לארץ. שני אורטופדים שראו את זה נדהמו ומיד החליפו לי למגן ברך עם "מפרק"

 

[אמאמהדרום]

אכן הרופא הכי טוב נותחתי על ידו פעמיים

הגעתי לשם בגלל מנהל המחלקה . מצחיק שהוא היה בגרעין לקיבוץ שלי שהייתי תינוקת .
&nbsp
עוד רופא מצויין זה דר' גידי בורשטיין בשיבא

 

[נעמה מנשאים]

מצער לשמוע שלא עוצרים

החוויה שלי היא שעוצרים גם עוצרים, אפילו אם עצרתי רגע לקחת אוויר. בגלל זה אני מרגישה נח לשלוח את הילדות לגלוש בלי מבוגר. אני יודעת שהן לא יוצאות מהשבילים המסומנים ואם תהיה בעיה יעצרו לעזור להן מיד.
(מצד שני אני מכירה רק אתר אחד).

לגבי הסקיז - לא מכירה "סקיז של מתחילים" אבל כן יודעת שצריך לכוון את הביינדינגס בהתאם לגודל המגף ובהתאם למשקל הגולשת, בשביל שהם יחזיקו כשצריך ויתפרקו מהמגף בעת נפילה. זה נכון לכל הגילאים ולכל הרמות ואם לא שואלים אותך למשקלך בעת שכירת הציוד - משהו לא בסדר.

 

[moma422]

שרדתי את החופשה

אז היום חזרנו מחופשת סקי פעם ראשוניה בחיי.
היה קשה וכואב ומייאש לעיתים. מזל שלא היה לאן לברוח (סגרנו על 6 ימים). כולנו התמודדנו עם קשיים ונאלצנו להתגבר ולגייס כוחות ובסוף גם להנות מהסיפוק של להצליח.
הייתי צריכה לתת דוגמא לילדים שאפשר לפול לחטוף מכות להיות הכי גרועה בשיעורים ובסוף להצליח לגלוש איתם מסלול.
לא מצטערת שנסעתי וניסיתי.

אבל ראו הוזהרתן

 

[ExNewYorker]

לפני כמה שנים היתה לי תאונת סקי ונקרעו לי רצועות בברך ומאז

עושה...
אבל מה שאת מתארת זה בדיוק מה שקורה

... הסיפור לא קל, וקצת (הרבה) מסורבל.
עד שמגיעים למצב גלישה, זה לא פשוט

אבל כשכבר גולשים, זה כיף...

איפה הייתם?

 

[moma422]

בבנסקו בבולגריה

כל הזמן ראו שם אנשים חבולים וחבושים.
מהירות ממש מלחיצה אותי. אני פחדנית גדולה. וממש אבל ממש לא התאים לי לחזור עם פציעה .
אבל אחרי כמה ימים, כשהבנתי מאיפה התחלתי ולאיפה הגעתי, שזה ממש לא יאמן לדעתי... הגאווה גדולה.
&nbsp

 

[moma422]

הברך לא מציקה לך מאז?

 

[ExNewYorker]

לא במיוחד. "פעם ב" זה קצת מציק. לא יכולה לעשות יותר סקי

בגלל התנועה האלכסונית של הבירכיים.
אם רוצה, אצטרך או לעבור ניתוח של תיקון הרצועה הצולבת (ממש לא אופציה, שיקום ארוך ומיותר), או להשתמש במגן ברך מותאם אישית, שעולה המון...

 

[אמאמהדרום]

מאוד ממליצה על ניתוח

אצלי זו היתה תאונת ספורט על מכשירים בגיל 12 רק בגיל 30 עברתי ניתוח בעיקר בגלל שהרופאים בזמנו לא לא עלו על הקרעים ברצועה ובמניסקוסים
נכון הברך קצת מוגבלת בתנועה אבל אני לא פורקת אותה 12 פעמים בשנה .
&nbsp
לי הלכו הסחוסים מרוב פריקות הניתוח הבא שלא בא בחשבון הוא החלפת מפרק ברך .
&nbsp

 

[ExNewYorker]

ממש אבל ממש לא!... זו גם חוות הדעת שקיבלתי משני אורטופדים

אני רצה שנים כבר אחרי הפציעה ואין בעיות מיוחדות.
אין שום סיבה לתקן רצועה צולבת אם אני לא רקדנית בלט או עושה סקי ברמה תחרותית

אין לי שום מגבלות תנועה בברך ובתנועה ואין לו פריקת ברך.
פעם ב- אני קצת מרגישה את הברך, אבל זה נדיר ולא על בסיס קבוע.

 

[זיברה]

הדעה הרווחת בקרב האורטופדים היא...

...שלא פותחים ברך אם לא חייבים.

 

[ExNewYorker]

אגב, הנפילה שלי היתה מאד טפשית. לא גלשתי במהירות כלל.

סתם סוג של "מעידה". הבעיה היה שהסקי לא השתחרר מהנעל ולכן עיקמתי את הברך בצורה כזו שהרצועה הצולבת (כמו גם הצדדית והמיניסקוס) נקרעה.
את הרעש של ה"קנאק" שמעו בכל האלפים הצרפתיים

גם אותי פינו במין אלונקה רתומה דווקא לאיזה אופנוע שלג כזה.
ועבר זמן עד שמישהו עצר... הייתי בדיוק לבד באותו הרגע.
אחרי שלקחו אותי למקום האיסוף, אמבולנס הסיע אותי (משהו כמו 20 דקות) לחדר המיון של בית החולים בכפר הזה. בדרך הרגשתי זוועה (נהג אמבולנס שהדיף "ניחוח" אלכוהול... תהיתי אם אגיע בשלום לבית החולים). חדר המיון היה מלא בעיקר מנפגעי סקי. זה היה קצת משעשע, אני מודה.
דרך אגב, מזל שהיה לי ביטוח סקי אקסטרא. האמבולנס גבה איזה 700 אירו לנסיעה הזו! ובזכות הביטוח, טסתי לארץ במחלקה ראשונה אחר כך

 

[moma422]

משום מה הבנתי שאת ממשיכה לעשות סקי.

אם תנאי פינוי כאלו זה לא היה מפתיע

&nbsp
&nbsp

 

[אמאמהדרום]

כנראה שהפציעה שלי היתה הרבה יותר קשה

 

[נעמה מנשאים]

אני חולצתי באלונקה

לפני כמה שנים.
סתם נפילה קדימה בתחילת המסלול, השתטחתי על הרצפה בלי לשבור או לשפשף כלום אבל בגלל שכל הגוף שלי היה רופס (הייתי חודשיים אחרי לידה) לא יכולתי לזוז יותר.
אז בא בחור עם אלונקה על מזחלת, קשר אותי לאלונקה, כיסה בשמיכות עד שהייתי מומיה למופת, רתם עצמו לאלונקה וגלש במורד ההר עד שהגיע לחדר הע"ר בלודג'. שם בחור נחמד בדק אותי וגם ראיין כדי למלא טופס בדיקת גולשת מרוסקת. כשהוא שאל מה מקצועי אמרתי: super mom והוא ענה - אה, בדיוק כמו אשתי.