א נ י ג מ ט י
New member
שק הרגשות
כבר שנים שאני מנסה לאושש תיאוריה שפיתחתי ולא מצליח לסגור את הקצוות. אז זהו, נכנעתי. לאחר שנים של שיחות, מעקבים, ניסויים (ואני לא צוחק) אפרוש בפניכם את התיאוריה ואשמע את דעתכם. התיאוריה נקראת "שק הרגשות". על פי התיאוריה הרחבה- מרבית בני האדם מחזיקים בתוכם שק של רגשות, המחולק לחוצצי משנה. בתוך שק הרגשות קיים חוצץ הפחד, חוצץ החיבה, חוצץ השנאה ועוד. התיאוריה המצומצמת, לה אבקש התייחסות, מדברת דווקא על שקית האהבה. חלק מאיתנו, מאחסן שקית כזו באופן קבוע. ופה מגיע החידוש (היחסי). אני טוען שהשקית הולכת ומתמלאת, בקשר ישיר למבנה נפשי, השלכות ילדות והתבגרות, חינוך ואיסורים, ואירועים אקסוגניים אקראיים. לכשמתמלאת השקית חייב האדם לפרוק אותה. אדם עם שקית רגשות מלאה הוא אדם חלש באופן יחסי. הוא יחפש נתיב לפריקת השקית. ופה באה ההשערה הבלתי מבוססת שלי- כשיבוא האדם לפרוק את השקית, הוא יחפש את הדמות הראשונה העוברת סף מינימלי של דרישות כמושא אהבתו. לא מדובר פה בהתפתחות בריאה של קשר, אלא בדחף הנובע מכובד משקלה של השקית. אדם עם שקית רגשות מלאה הוא אדם חלש ביחס לאדם עם שקית רגשות ריקה, או מלאה חלקית. החלק המפתיע בכל התיאוריה הוא שאובייקט השלכת הרגשות יכול להיות אקראי לחלוטין. כך למשל, שיחת טלפון חביבה או צ´ט קליל יכול להוביל לפרשיית אהבים סוחפת וזאת רק בגלל ששני הצדדים באו עם שקית מלאה. כך גם יכול להיות שנושא השקית ילביש בגד ישן על דמות חדשה בכוח, רק כדי שתהלום את הציור שצייר, שתהיה מתאימה (Qualified) לדרישותיו בכוח. ההשלכות של התיאוריה מרחיקות לכת. ייתכן שבעזרת תיאוריה זו, במידה ותמצא מהימנה, נוכל להסביר מקרים רבים של חוסר התאמה בין בני זוג, שיתכן שרק בתקופת זמן מסויימת באו עם שקיות מלאות. כשעבר הזמן, התרוקנו השקיות או התמלאו מחדש, אבל אז, כבר הכירו היטב את מושא תשוקותיהם הקודם וכבר לא יכלו לרוקן את השקית לכוונו. מה אתם חושבים? יש בסיס בכלל לתיאוריה או שזה מופרך לחלוטין? ואם כן, איך ניתן להשתמש בתיאוריה כדי להמנע מטעויות? איך ניתן להרחיב אותה?
כבר שנים שאני מנסה לאושש תיאוריה שפיתחתי ולא מצליח לסגור את הקצוות. אז זהו, נכנעתי. לאחר שנים של שיחות, מעקבים, ניסויים (ואני לא צוחק) אפרוש בפניכם את התיאוריה ואשמע את דעתכם. התיאוריה נקראת "שק הרגשות". על פי התיאוריה הרחבה- מרבית בני האדם מחזיקים בתוכם שק של רגשות, המחולק לחוצצי משנה. בתוך שק הרגשות קיים חוצץ הפחד, חוצץ החיבה, חוצץ השנאה ועוד. התיאוריה המצומצמת, לה אבקש התייחסות, מדברת דווקא על שקית האהבה. חלק מאיתנו, מאחסן שקית כזו באופן קבוע. ופה מגיע החידוש (היחסי). אני טוען שהשקית הולכת ומתמלאת, בקשר ישיר למבנה נפשי, השלכות ילדות והתבגרות, חינוך ואיסורים, ואירועים אקסוגניים אקראיים. לכשמתמלאת השקית חייב האדם לפרוק אותה. אדם עם שקית רגשות מלאה הוא אדם חלש באופן יחסי. הוא יחפש נתיב לפריקת השקית. ופה באה ההשערה הבלתי מבוססת שלי- כשיבוא האדם לפרוק את השקית, הוא יחפש את הדמות הראשונה העוברת סף מינימלי של דרישות כמושא אהבתו. לא מדובר פה בהתפתחות בריאה של קשר, אלא בדחף הנובע מכובד משקלה של השקית. אדם עם שקית רגשות מלאה הוא אדם חלש ביחס לאדם עם שקית רגשות ריקה, או מלאה חלקית. החלק המפתיע בכל התיאוריה הוא שאובייקט השלכת הרגשות יכול להיות אקראי לחלוטין. כך למשל, שיחת טלפון חביבה או צ´ט קליל יכול להוביל לפרשיית אהבים סוחפת וזאת רק בגלל ששני הצדדים באו עם שקית מלאה. כך גם יכול להיות שנושא השקית ילביש בגד ישן על דמות חדשה בכוח, רק כדי שתהלום את הציור שצייר, שתהיה מתאימה (Qualified) לדרישותיו בכוח. ההשלכות של התיאוריה מרחיקות לכת. ייתכן שבעזרת תיאוריה זו, במידה ותמצא מהימנה, נוכל להסביר מקרים רבים של חוסר התאמה בין בני זוג, שיתכן שרק בתקופת זמן מסויימת באו עם שקיות מלאות. כשעבר הזמן, התרוקנו השקיות או התמלאו מחדש, אבל אז, כבר הכירו היטב את מושא תשוקותיהם הקודם וכבר לא יכלו לרוקן את השקית לכוונו. מה אתם חושבים? יש בסיס בכלל לתיאוריה או שזה מופרך לחלוטין? ואם כן, איך ניתן להשתמש בתיאוריה כדי להמנע מטעויות? איך ניתן להרחיב אותה?
