שקר החן והבל היופי
שם מוזר בחרתי להודעה הזאת, אני יודעת. אבל כך בדיוק אני מרגישה עכשיו. הכל היה שקר, הכל היה מין פרויקט, הכל היה כמעט לא אנושי (סליחה על הביטוי). בשיחה שלנו ניסית מאוד להסביר ואולי אפילו בדרכך להתנצל... אבל אני מצטערת לא הכל מקובל עלי. נקודת ההשקפה שלנו לגבי המקרה הזה הוא כל כך שונה, אולי אני כועסת כי הרסת, הרסת משהוא כל כך יפה (בעיני לפחות),הרסת לי משהוא שהייתי כל כך צריכה, שנתן לי כל כך הרבה. לקחת חלק ממני, מנשמתי, מאישיותי הפרטית כל כך והשמדת. השמדת את הנאיביות, השמדת את התום, השמדת את שמחת החיים שהיתה בי. כל כך רציתי להאמין במה שיצגת, כל כך רציתי לשמוע את מה שאמרת, וזה כל כך פוגע לדעת שכל זה לא היה אמיתי, שכל מה שאמרת בעצם זה רק דברים שרציתי לשמוע. זה כמו לעמוד מול מראה ולהגיד לעצמי את אותם הדברים, אבל זה לא מה שרציתי, רציתי שמישהוא יגיד, ולא אני לעצמי...וגם זה פוגע. יכול להיות שמנקודת ראיה שלך עשית לי מצווה...פקחת לי את העיניים לראות ולא להיות עיוורת....אני לא מדברת דווקא על הסוף, אני מדברת על הכל.... האם חשבת לרגע שאולי לא רציתי לפקוח עיניים? שאולי אני כאן כדי להיות עיוורת? אני מתנצלת על המכתב...אני פגועה... אני מקווה שהמכתב הזה מנוסח כך שחוץ ממך ומאוד שניים שיודעים, אף אחד לא יבין שום דבר כי הכוונה של המכתב הוא לא חלילה לפגוע, באמת שלא...המכתב נכתב לך..../לעצמי.... שזה בעצם כמעט אותו הדבר לא? לעת עתה אני מהצ`אט יוצאת לא מסוגלת להכנס ולראות מה הולך שם.... לא מסוגלת לדבר עם אף אחד.... פקחת את עיניי ללא ספק... אני מתנצלת... אני פוגעת... אני פגועה.... סליחה ליהי נ.ב. הייתי כותבת עוד המון דברים.... אבל הניסוח בלתי אפשרי במצב הזה....
שם מוזר בחרתי להודעה הזאת, אני יודעת. אבל כך בדיוק אני מרגישה עכשיו. הכל היה שקר, הכל היה מין פרויקט, הכל היה כמעט לא אנושי (סליחה על הביטוי). בשיחה שלנו ניסית מאוד להסביר ואולי אפילו בדרכך להתנצל... אבל אני מצטערת לא הכל מקובל עלי. נקודת ההשקפה שלנו לגבי המקרה הזה הוא כל כך שונה, אולי אני כועסת כי הרסת, הרסת משהוא כל כך יפה (בעיני לפחות),הרסת לי משהוא שהייתי כל כך צריכה, שנתן לי כל כך הרבה. לקחת חלק ממני, מנשמתי, מאישיותי הפרטית כל כך והשמדת. השמדת את הנאיביות, השמדת את התום, השמדת את שמחת החיים שהיתה בי. כל כך רציתי להאמין במה שיצגת, כל כך רציתי לשמוע את מה שאמרת, וזה כל כך פוגע לדעת שכל זה לא היה אמיתי, שכל מה שאמרת בעצם זה רק דברים שרציתי לשמוע. זה כמו לעמוד מול מראה ולהגיד לעצמי את אותם הדברים, אבל זה לא מה שרציתי, רציתי שמישהוא יגיד, ולא אני לעצמי...וגם זה פוגע. יכול להיות שמנקודת ראיה שלך עשית לי מצווה...פקחת לי את העיניים לראות ולא להיות עיוורת....אני לא מדברת דווקא על הסוף, אני מדברת על הכל.... האם חשבת לרגע שאולי לא רציתי לפקוח עיניים? שאולי אני כאן כדי להיות עיוורת? אני מתנצלת על המכתב...אני פגועה... אני מקווה שהמכתב הזה מנוסח כך שחוץ ממך ומאוד שניים שיודעים, אף אחד לא יבין שום דבר כי הכוונה של המכתב הוא לא חלילה לפגוע, באמת שלא...המכתב נכתב לך..../לעצמי.... שזה בעצם כמעט אותו הדבר לא? לעת עתה אני מהצ`אט יוצאת לא מסוגלת להכנס ולראות מה הולך שם.... לא מסוגלת לדבר עם אף אחד.... פקחת את עיניי ללא ספק... אני מתנצלת... אני פוגעת... אני פגועה.... סליחה ליהי נ.ב. הייתי כותבת עוד המון דברים.... אבל הניסוח בלתי אפשרי במצב הזה....