שקרים במ"ת

[Nihau]

שקרים במ"ת

נתקלתי בכמה סוגי שקרים במ"ת שצריך לעצור לפעמים ולחשוב עליהם לפחות קצת. הנה הסוגים שנתקלתי בהם מסודרים מהקל אל הכבד: שקר בין דמויות החבורה לבין עולם המשחק- מקובל, ידוע ונחוץ ולרוב משעשע- במקרים בהם השחקנים לא מתים מפחד והשקר נועד לנסות לחלץ את דמויותיהם מהצרות אליהן נקלעו. שקר בין דמויות המנחה לדמויות השחקנים. תמיד מצליח להפתיע מחדש את השחקנים ובדרך כלל חשוב מהותית לעלילה אחרת המנחה לא היה טורח. מפתיע, מקומם ובדרך כלל משיג את המטרה ובסופו של דבר עוזר למשחק להתפתח. צריך להשתמש כמו תיבול- בזהירות וטוב טעם. שקר בין דמות או דמויות בחבורה לבין שאר הדמויות בחבורה- נחלק לשני סוגים- כזה שמוגבל לדמויות וכזה שנתמך גם ע"י השחקנים. זה שנאמר בין דמויות כאשר השחקנים יודעים את כל הפרטים במטאגיימינג מקובל יותר וקל יותר לתחזוק תוך משחקי אבל בדרך כלל השחקנים לא מסוגלים להשאיר את המידע באמת מחוץ לדמות ולכן נוקטים לפעמים בסוג השני- מה שהשחקן לא יודע גם הדמות שלו לא יודעת. אבל מתי שהוא השקר מתגלה ואז לעיתים זה לא מתקבל ברוח טובה כלל וכלל. שקר בין שחקנים כדי ליצור יתרון תוך משחקי, למשל ע"י השמעת פרטים כוזבים OOC כדי שהשחקנים האחרים יכשילו את עצמם IC כאשר ישלבו ביודעין או לא ביודעין את מסקנותיהם משיחת OOC- פתח לצרות כמו כל ניסיון מניפולציה בחברה. יתכנו מצבים בהם ישתמשו בשקר כזה כדי ללמד לקח למי שכל הזמן מכניס מידע חוץ משחקי לשיקולי הדמות שלו. כשמגיעים למצב הזה סימן שהקבוצה לא בנויה טוב. שקר בין מנחה לשחקנים, לא מכוון- כמו למשל לשכוח פרטים ספציפיים של חוק בית ישן או לשכוח פרטים ספציפיים של חפץ קסום מלפני שנה של משחק- יותר עיניין של טעות דורשת תיקון ופוגעת ביכולת לשחק טוב אבל ללא כוונות זדון. שקר בין שחקנים למנחה- כאשר מנחה לא זוכר את פרטי דפי הדמות של כל השחקנים בעל פה יש כאלה שינצלו את זה לרעה כל עוד אף אחד לא בודק. אני אעדיף לחשוב שבכל הפעמים שזה קורה זה לא מכוון אבל יש כאלה שמשחקים ככה בכוונה. כדי לנצח כנראה. אין לי פתרון אולטימטיבי. זו בעיה שפתרונה תלוי במידת הסבלנות או הנטייה ללינץ של שאר המשתתפים מ"ת. שקר בין מנחה לשחקנים, מכוון- כדי לאפשר למנחה "לנצח" . סוג השקרים בהם המנחה יגלגל קוביה אבל יתן למפלצת לפגוע גם אם לפי הקוביה היא החטיאה רק כדי להתנקם בשחקן אחר או משהו מטופש דומה אחר. המצב הגרוע ביותר - פתרון יחיד הוא להחליף מנחה.

 

[0Pandemonium0]

לא מסכים עם האחרון!

לשה"ם אסור לרמות בקוביות? אני לא חושב, לדעתי השה"ם הוא עליון אפילו על הקוביות, כל עוד הוא אינו פוגע באווירת המשחק, העולם והשעיית הספק. בואי נניח שיש לשה"ם שלנו יום רע, והדרקון הגדול והמרושע שלו כל הזמן מפספס את הדמויות נמוכות הדרגה. האם זה הגיוני? לא, במקרה כזה השה"ם חייב לתת לדרקון לפגוע מדי פעם. לא למחוץ את הדמויות כמו זבובים ולשנות את כל ההטלות, בהחלט סביר שגם דרקון יפספס מדי פעם, אבל הוא בכל-זאת אמור לעשות קצת נזק, לא?

 

[Super Monkey]

../images/Emo45.gif 0Pandemonium0 צודק!

 

[Nihau]

הבנת הנקרא... לגבי האחרון

לא דיברתי על הטיות של תוצאות כדי לאזן את המשחק ולשפר את הריאליסטיות. דיברתי על מצב בו המנחה ירמה את השחקנים לנצח אותם במין עימות כוחני שכזה. מצב בו המנחה "נגד" השחקנים. למשל- דמויות המנחה תמיד יהיו יותר חזקות\טובות\חכמות\מהירות מדמויות השחקנים ואם השחקנים כן יצליחו לבצע משהו כמו שצריך דמויות המנחה יבואו ויגנבו להם את ההצגה מתחת לאף באלף דרכים שונות. דיברתי על מצב בו המנחה מנסה להאדיר את עצמו ע"ח השחקנים שלו. השחקנים שלי בטיאן ברחו מהמתנ,ס בגלל מנחה מהסוג הזה. כזה מנחה שיגרום לפחות לאחד משחקניו לגלגל דמויות מחדש בכל פגישה ויעשה את זה ע"י רמאות בחוקים.

 

[רמץ]

../images/Emo45.gif וזה עובד גם הפוך

אם למשל מסתבר בדיעבד שהחבורה נכתשת למוות ע"י מפלצת משוטטת תמימה עם עודף מזל, יכול להיות שיהיה לה פחות מזל.

 

[tapas tapas]

השאלה

האם זה מגיע למצב שאתה כבר יודע שהמנחה לא יהרוג אותך אלא אם כן עשית משהוא ממש טיפשי, וגם אם אתה עושה משהו ממש טיפשי לפעמים המנחה לא הורג אותך

 

[רמץ]

אני, כמנחה, באמת מנסה לא להרוג ד"ש

כי זה מבעס ומשחק לא אמור להיות מבעס, הוא אמור להיות כיף. מצד שני, על מנת לשמור על הכיף, יש צורך לשמר את אמינות האתגרים, אז אם ד"ש מסתמכת יותר מדי על "מזלה הטוב", מתישהו הוא אוזל. יש חתול לכל תעלול

 

[הבלש חסר הבית]

שקרים אמיתיים

שקר תוך-משחקי הוא אולי אחד הדברים שהכי קשה לעשות בפרי-פורם. הרי אם המנחה מעוניין שבמסגרת העלילה לא תדע ששיקרו לך, לא תדע, ואם כן - אז כן. אבל אם המנחה מאפשר לך לדעת שדב"ש כלשהו משקר לך, היכן מימד ההונאה שכאן? ואם המנחה מספק פתאום רמזים לכך שהדובר איננו אומר אמת, הרי שהם ברורים לעין - כמו מנחה שפתאום מתחיל לתאר את הקיר, ואז ברור שיש שם דלת סודית. כאן, בדיקה סטטיסטית כלשהי שתאפשר סיכוי להצלחה או כישלון של השקר או גילויו, יכולה בהחלט להועיל.

 

[braxat2000]

כלי שימושי

הי, צריך להבדיל לדעתי בין שקרים שבאים ממקום שלילי, כמו שקר שמישהו נפגע ממנו לשקרים אחרים. דבר נוסף הוא שתמיד שיחקתי כך שכששחקן יודע משהו, גם הדמות שלו יודעת על זה בדרך כלל ולכן כאשר שחקן לא זכר שם של דמות חשובה, גם הדמות שלו לא זכרה. זה עבד מצויין, כי הם התחילו להקפיד על הקשבה. אם החלק של ה Inplay אני מסכים, לגבי שקרים של ה DM: כ DM שיקרתי רבות לשחקנים ולדמויות שלהן. לדעתי זו אחת מהסיבות לקיומו של המסך. שקרים של הדמויות שלי לשחקנים היו עבורי חלק מה flavor של העולם ששיחקתי, ושחקן שהדמות שלו מספיק טיפשה לקנות קמעות וסגולות ולקוות שהם באמת עובדים, שלא יתפלא אם הוא מוצא את עצמו בכל מיני מצבים לא נעימים בעליל. כי הדמויות הסתובבו פעמים רבות במקומות מפוקפקים שורצים ברמאים. לגבי שקרים של DM מול השחקנים. בכל סשן שיקרתי הרבה מאוד פעמים, אבל מתוך מודעות, שמאחורי המסך שלי, הכל יכול לקרות ונועד לקרות כך שהעלילה תתקדם לאן שצריך והדרמטיות תשאר. לא תפסו אותי, אז יופי.

 

[ogmios]

עוד סוג של שקר

אני לא יודע בדיוק איך לקרוא לו, אבל יש סוג מסוים של משחקים, כמו Call of Cthulhu או In Dark Alleys, שחלק נכבד מהם סובב סביב הנסיונות (לרוב, הכושלים) של הדמיות להבין מה לעזאזל מתרחש מסביבם. במשחק כזה, דיסאינפורמציה היא כלי ראשון במעלה בידיו של המנחה. למעשה, השחקנים אפילו מצפים שהוא ישקר להם.

 

[הבלש חסר הבית]

מצד שני

איך אתה יודע כשאתה באמת יודע?

 

[Sabre Runner]

מהסוף להתחלה.

- שקר מכוון ממנחה לשחקן הוא בזוי ביותר, אם הוא נעשה בזדון ולא בטעם טוב. לפעמים צריך לשקר לשחקנים כדי לאזן את הכוחות (בין עם לטובתם או נגדם) ולקדם את העלילה ולפעמים צריך לשקר כי אחרי הכל המנחה הוא האלוהים של המשחק. - שקר בין שחקנים למנחה כמו שתיארת הוא פשוט משחק רע. זאת טעות שכנראה נעשית על ידי הרבה שחקנים מתחילים. לא יודע מה עם שאר העולם אבל אני משחק כדי להנות ולא כדי 'לנצח'. - שקר לא מכוון בין מנחה לשחקן הוא פשוט פדיחה שכדאי להימנע ממנה. - תמרון שחקן על שחקן הוא רע אלא אם כן הוא כדי לחנך שחקן שמשתמש בתוך המשחק בידע חוץ משחקי. ואני רק מדגיש, אותו שחקן עלול לעשות זאת בטעות כמו שבכוונה. - שקר בין שחקנים הוא בדרך כלל רע, כמעט בכל מצב. אבל שקר בין דמויות, גם אם השחקנים לא יודעים אבל השקר הוא תוך-משחקי, הוא מבחינתי תבלין למשחק. שקר בין דמויות השחקנים לדמויות המנחה או ההפך הוא משהו, שלפי דעתי, לא משתמשים בו מספיק. ברוב המקרים, השחקנים ישחקו אנשים פרטיים בעולם גדול. ובמקרה הזה, אלא אם כן משחקים בעולם הנקי, הטהור והיפה של מסע בין כוכבים (וגם שם לא תמיד), סביר להניח שלא תאמר כל האמת. הדמויות צריכות לחשוב על זה ככה: לרוב העולם לא אכפת מכם וגם לכם לא צריך להיות אכפת מרוב העולם. שקרים הם ממש לחם חוקן ברוב המקומות. קחו דוגמא מג'וס ווידון ויצירותיו בכלל, והמצב של הצוות של פיירפליי הוא לא כזה יחודי, מעט מאוד יהיו הפעמים שכל האמת תהיה גלויה על ההתחלה. וזה גם אחד הדברים שאני מאוד אוהב במרוצללים. בגלל שדמויות השחקן נמצאות בתור כוח-עבודה שולי ולא חוקי, כמעט תמיד ינסו לדפוק אותן. אפילו בסיפור הדוגמה שנמצא שתחילת הספר (של המהדורה השלישית, אני חושב) דופקים את החבורה. וזה למה, כשאני משחק דמויות גסות ומחוספסות, כאלו שעברו כמה דברים בחיים שלהן, הן לא מאמינות לאף אחד ככה סתם.