שקט מוזר

שקט מוזר

הסיפור שהיה אמור להרעיש את הארץ עובר משום מה בקול דממה דקה. לפי פרסום במוסף הארץ מדינת ישראל סייעה לולטר ראוף: פושע נאצי בכיר ומי שיזם את השמדתם של רבבות יהודים במשאיות גז. בתמורה לשרותים מודיעינים, מסתבר, סייעה מדינת ישראל לראוף לחמוק לדרום אמריקה, שם חי בנחת עד מותו בשיבה טובה. אותי הגילוי זעזע: חלק ניכר מאותם פוליטיקאים שהופיעו בפנים חמורות סבר בטקסים ביד ושם, ועברו עם אורחים מחו"ל ליד מוצגים המתעדים את השמדת היהודים (כולל 100 עד 200 האלפים שנחנקו ע"י ראוף שלנו) היו מן הסתם שותפי סוד לפשע. האם, לפחות יציע מישהו שמדינת ישראל תחזיר את החלק היחסי בשילומים שסחטה עבור אותם 200,000 יהודים שרציחתם האכזרית במשאיות של ראוף לא עוררה בה כל רגש חמלה או זעם (כפי שהוכח מהסיוע לרוצח) אלא תאווה פשוטה למקסם רווחים פיננסים ופוליטים? האם מישהו יתנצל בפני סוריה על מערכת התעמולה נגדה בעניין אלואיס ברונר (שפשעיו לא גדולים מפשעי הנאצי שלנו) ? והאם כל אותם פוליטיקאים שדאגו להזכיר בכל הזדמנות את שיתוף הפעולה של חוסייני עם הנאצים יפיצו גם את הסיפור הזה באותה חריצות? מכל האקסיומות שנעצה בקדקדנו מערכת האינדוקטרינציה הציונית קשה במיוחד להפרד מהרעיון שמדינת ישראל היא התשובה לשואה או ה"יורשת" של הנספים. קשה כל כך עד שהפתרון היחיד הוא הכחשה או הדחקה - היש הסבר אחר לשקט?
 
ידוע כבר מזמן המקרה של אוטו סקורצני

איש האס אס הנודע וידידו האישי של היטלר, שגם אתו שתפה ישראל פעולה
 
זוכר את דבריו של ב.ב בנושא האסיר X?

אם זכרוני אינו מטעני, הוא אמר משהו כמו "ביקשנו מהאפיפיור שירגל למעננו, הוא לא הסכים. ביקשנו מהרב הראשי, גם הוא סירב. אז נאלצנו לפנות לאדם כזה".
 
והקשר להודעתי?

לא כתבתי על ריגול. אני כתבתי על הכזב והרמיה שבהתחזות השקרית ל"שומרי זכר השואה" והסחיטה הצינית של שילומים עבור אנשים שנרצחו ע"י ראוף שלנו. חילול זכרם של הקרבנות ע"י השתתפותם של הפוליטיקאים שלנו בטקסי יום השואה נראה לי הרבה יותר מתועב ממעשה של איזה שיכור פולני או גרמני שמרסס כתובות על מצבות.
 
הקשר להודעתך:

מדינות צריכות מידע מודיעיני, והן מקבלות אותו בדרכים שיכולות להיות מפוקפקות ומגעילות מאנשים שיכולים להיות מפוקפקים ומגעילים. למשל על ידי זה שהן נמנעות מלהביא פושעים נאצים לדין. את השילומים קיבלה מדינת ישראל מגרמניה, שהיתה אחראית לפעילותו של ראוף. אם טענתך היתה שדמי השילומים לא מגיעים לקורבנות הייתי מסכים אתך. אבל לא זו היתה טענתך.
 
ובאמת הגיע הזמן לנטוש את הגישכה הזו

זו גישה של בערות. יש לאמץ דרכים ושיטות אחרות להחזקת מדינה. ללא קרבנות משום סוג. .
 
אני משוכנע שאת צודקת.

אם לאף מדינה לא יהיה צבא ולא ארגוני ריגול ומודיעין יהיה טוב יותר לכולם. חבל רק שזה לא יכול להיות במציאות.
 
זה יכול להיות, על בסיס מחקרים

המחקרים נעשו באזורי מתח בתקופות מסוימות גם בישראל. אבל אנחנו נחכה אולי להצלחות גדולות יותר של אחרים, למחקרי אורך שיקחו עשרות שנים. ובינתיים נמשיך לסבול כאן. אני מקוה שיצוץ קיצור דרך לפתרון, בדמות עשיר שיקים קבוצה של 500 איש (כן, זה כל מה שישראל והמזרח התיכון צריכים). כמה יעלה לו, גם אם יתן להם תנאים מעולים? כסף קטן לעומת הרווח לכל המזרח התיכון, ולעצמו כמובן. הרי הגיע הזמן שעשירים ידעו שהכסף שבידם נועד למטרות חשובות יותר מצעצועים מנקרי עיניים.
 
מה מדינות צריכות

כל מעשה פשע מקורו בצורך כלשהו, גם בני סלע היה "צריך" פורקן מיני וכל שודד "צריך" את שלל השוד שלו (וגם הבריונים שמחללים אתרי זכרון יהודים באירופה "צריכים" פורקן לזעמם או שנאתם) אם הבנתי אותך הרי שכיוון שכל מעשה יסודו בצורך כל מעשה מוצדק. ראוף היה "צריך" מקלט מפני ציידי נאצים והוא קיבל אותו מאנשים מפוקפקים ומגעילים: מנהיגי מדינת ישראל. את השילומים למדינת ישראל (לא לבלבל עם הפיצויים לקרבנות ישירים) קיבלה ישראל בזכות מצג השוא שהציגה כאילו היא "היורשת" או "הממשיכה" של היהדות שהושמדה. מי שמסיע לרוצח אינו יכול להציג עצמו כנציגו של הנרצח.
 
מי שמציג מצג שווא מסליד זה יותר אתה

בדברי הבלע שלך אתה בהחלט שם את ישראל והנאצים על אותה מדרגה, מצג שוא מחריד לדעתי
 
אז אשאל אותך פשוט:

כמה אנשים היית מוכן להקריב כדי שהרוצח הנ"ל יועמד לדין? זו המשמעות של ויתור על מידע מודיעיני במקרה זה.
 
אף אחד

המידע המודיעיני על מצרים בשנות החמישים לא נועד להציל אנשים. להזכירך: מי שהקריב קרוב ל200 חיילים במתקפה על מצרים לשם הגנת האינטרסים הבריטים והצרפתים בתעלת סואץ היתה ממשלת ישראל (במבצע קדש 1956) , ולשם הרפתקאות אוויליות כאלו וכדוגמת הפעלת חוליות טרור ("העסק הביש") שפעילותן היתה הרג לשם ה"צורך" בהרפתקאות של פקידי ממשלת ישראל היה דרוש לה המודיעין ולא כדי "להציל" אף אחד. כמה אנשים היית אתה מוכן להקריב כדי שחבורת חסמב"ה תוכל לשחק במשחקיה המופקרים?
 

avshalomat

New member
אוי אתה חי כל כך בסרט

שזה מדהים. מדיניות וממשלה צריכה לשחק את המשחק בה כדי להקים אינטרסים מדיניים היא צריכה לפעמים להקריב חיי בני אדם. וכן גם כוח פוליטי או מדיני מציל חיים. לכל שאר הקישקשוים חסרי כל הקשר למציאות ניתן רק לומר. שלפעמים (ויתכן שהרבה פעמים) יש ניצול וביזוי של חיי בני אדם ללא תועלת משמעותית, אפשר לבקר ניסיונות ספציפים. אבל אתה כבר קופץ לצסקנות ההזויות שמידע מודעיני אינו שווה חיים. נו יש משהו חדש בשמאל ההזוי?
 
למעלה