מישל בת 34
New member
שפת גוף
בודאי שמעתם הרבה פעמים שאנשים זוכרים יותר מה הם ראו מאשר מה הם שמעו, הרבה אחרי פגישה אנו נוטים לשכוח את הנאמר אך אנו נשארים תחת הרושם שהאדם השאיר. בהוויות החיים למדנו, שאנשים לעיתים משקרים במילים (אנחנו מדברים על "שקרים לבנים" שהם חלק נכבד בשיחות קטנות) אך הבעות הפנים ושפת הגוף יותר כנים. כשיש התאמה בין המילים ושפת הגוף המסר אמין. כשהמילים ושפת הגוף משדרים אחרת אנו מאמינים לשפת הגוף יותר מאשר למילים. למשל, אתה שואל את חברך: "איך היה הראיון עם הבוס"? החבר עונה: "בסדר!", אבל החיוך נעלם מפניו וידיו מתהדקות על המחברת שהוא מחזיק. האם החבר שלך באמת הצליח בראיון? כנראה שלא. אבל הוא לא רוצה לדבר על רגשותיו האמיתיים עכשיו. כשהבעת פניו של אדם שונה מהמילים הנשמעות, הניסיון שלך אומר לך לסמוך על שפת הגוף ולא על המילים, כי הגוף לא יודע לשקר. שפת הגוף משקפת בעיקר רגשות - כמו העניין או חוסר עניין באדם איתו אנו משוחחים, הרגשתנו לגבי תכני השיחה וכדומה. שפת הגוף שלא כמו שפת הדיבור איננה מדויקת, ולכן עלייך להיות זהיר בתרגום של הנעשה. תנועה מסוימת או הבעת פנים יכולה להיות בעלת משמעות אחת או אחרת - תלוי בהקשר שבו נעשתה, בתנועות נוספות ובגורמים נוספים. בשפת הגוף ישנם מסרים חיוביים ומסרים שלילים לדוגמא : מסרים חיוביים : 1.יציבה נינוחה: שב בנוחות, נשימה רגועה, אל תהיה מתוח ואל תעשה תנועות גדולות או חדות, זה לא עוזר ליצירת תקשורת, ( לא מוביל את השיחה לשום מקום). 2.זרועות רגועות: ידיים וזרועות לא מוצלבות, לשמור אותן במצב פתוח (כף היד חשופה לבן השיחה) אלו סימנים לפתיחות. 3.קשר עין טוב: הסתכלות בעיניים של בן השיח במיוחד כשהוא מדבר מביע עניין. כדי לעשות את זה נכון צריך לתת למבט לשוטט קצת כדי שיראה טבעי ולא יתפרש כנעיצת עיניים. מסרים שליליים : 1.מתח בגוף: קשיחות, פנים חסרות הבעה או מתוחות, תנועות גוף חדות, כפות ידיים מונחות על השולחן באחיזה חזקה, זה יכול להתפרש כאילו אני מודאג מהנושא או מהאדם שעלי להתמודד מולו. 2.ידיים משולבות: תנוחה היוצרת חיץ בין האדם לסובבים אותו ויכולה להיות ביטוי של התנגדות למה שנאמר. 3.ידיים על הפנים: יד על הפה סוגרת תקשורת, להישען על המרפק כשהסנטר בכף היד יכול להתפרש כשעמום. 4.חוסר שקט בישיבה: שינויי תנוחה מרובים, משחק עם חפצים על השולחן, נקישה באצבעות - כל אלה יכולים להעיד על שעמום, עצבנות או חוסר סבלנות. 5.ידיים מאחורי הראש, השענות לאחור: אם אתה מכיר את האדם היטב יכולה התנוחה הזו להצביע על נינוחות, ביחסים חדשים זה משקף רצון לשליטה וכוח, ניסיון להרשים. 6.פיהוק: שעמום, מבוכה. 7.חוסר סבלנות: התפרצות לדברי האחר או כאשר הפה נפתח מספר פעמים בניסיון לדבר. 8.הסחת דעת: עיניים קופצות ממקום למקום. עיניים בוהות, רפרוף מהיר על הדפים בלי לקרוא באמת, להסתכל על אחרים במשרד, להסתכל על הגוף או על הלבוש של השני. 9.השענות מתחמקת: התחמקות מהשענות קדימה ליצירת קרבה אפילו כשצריך להושיט משהו לאדם השני יוצר אוירה מאוד שלילית. 10.הבעת פנים שלילית: כולל את נדנוד הראש, עיניים צרות, פה שמוט. ועכשיו, אם תוכלו להציג בפנינו(בפני חברי הפורום כמובן) מהם המסרים החיובים והשליליים בהם אתם נוקטים בחיי היומיום שלכם ? אני למשל מפהקת המון, סתם כי אני עייפה, והאמת? לצערי אני נתקלת בהרבה אנשים שמצליחים לשעמם אותי בנקל. בהצלחה מישמיש מהקליניקה
בודאי שמעתם הרבה פעמים שאנשים זוכרים יותר מה הם ראו מאשר מה הם שמעו, הרבה אחרי פגישה אנו נוטים לשכוח את הנאמר אך אנו נשארים תחת הרושם שהאדם השאיר. בהוויות החיים למדנו, שאנשים לעיתים משקרים במילים (אנחנו מדברים על "שקרים לבנים" שהם חלק נכבד בשיחות קטנות) אך הבעות הפנים ושפת הגוף יותר כנים. כשיש התאמה בין המילים ושפת הגוף המסר אמין. כשהמילים ושפת הגוף משדרים אחרת אנו מאמינים לשפת הגוף יותר מאשר למילים. למשל, אתה שואל את חברך: "איך היה הראיון עם הבוס"? החבר עונה: "בסדר!", אבל החיוך נעלם מפניו וידיו מתהדקות על המחברת שהוא מחזיק. האם החבר שלך באמת הצליח בראיון? כנראה שלא. אבל הוא לא רוצה לדבר על רגשותיו האמיתיים עכשיו. כשהבעת פניו של אדם שונה מהמילים הנשמעות, הניסיון שלך אומר לך לסמוך על שפת הגוף ולא על המילים, כי הגוף לא יודע לשקר. שפת הגוף משקפת בעיקר רגשות - כמו העניין או חוסר עניין באדם איתו אנו משוחחים, הרגשתנו לגבי תכני השיחה וכדומה. שפת הגוף שלא כמו שפת הדיבור איננה מדויקת, ולכן עלייך להיות זהיר בתרגום של הנעשה. תנועה מסוימת או הבעת פנים יכולה להיות בעלת משמעות אחת או אחרת - תלוי בהקשר שבו נעשתה, בתנועות נוספות ובגורמים נוספים. בשפת הגוף ישנם מסרים חיוביים ומסרים שלילים לדוגמא : מסרים חיוביים : 1.יציבה נינוחה: שב בנוחות, נשימה רגועה, אל תהיה מתוח ואל תעשה תנועות גדולות או חדות, זה לא עוזר ליצירת תקשורת, ( לא מוביל את השיחה לשום מקום). 2.זרועות רגועות: ידיים וזרועות לא מוצלבות, לשמור אותן במצב פתוח (כף היד חשופה לבן השיחה) אלו סימנים לפתיחות. 3.קשר עין טוב: הסתכלות בעיניים של בן השיח במיוחד כשהוא מדבר מביע עניין. כדי לעשות את זה נכון צריך לתת למבט לשוטט קצת כדי שיראה טבעי ולא יתפרש כנעיצת עיניים. מסרים שליליים : 1.מתח בגוף: קשיחות, פנים חסרות הבעה או מתוחות, תנועות גוף חדות, כפות ידיים מונחות על השולחן באחיזה חזקה, זה יכול להתפרש כאילו אני מודאג מהנושא או מהאדם שעלי להתמודד מולו. 2.ידיים משולבות: תנוחה היוצרת חיץ בין האדם לסובבים אותו ויכולה להיות ביטוי של התנגדות למה שנאמר. 3.ידיים על הפנים: יד על הפה סוגרת תקשורת, להישען על המרפק כשהסנטר בכף היד יכול להתפרש כשעמום. 4.חוסר שקט בישיבה: שינויי תנוחה מרובים, משחק עם חפצים על השולחן, נקישה באצבעות - כל אלה יכולים להעיד על שעמום, עצבנות או חוסר סבלנות. 5.ידיים מאחורי הראש, השענות לאחור: אם אתה מכיר את האדם היטב יכולה התנוחה הזו להצביע על נינוחות, ביחסים חדשים זה משקף רצון לשליטה וכוח, ניסיון להרשים. 6.פיהוק: שעמום, מבוכה. 7.חוסר סבלנות: התפרצות לדברי האחר או כאשר הפה נפתח מספר פעמים בניסיון לדבר. 8.הסחת דעת: עיניים קופצות ממקום למקום. עיניים בוהות, רפרוף מהיר על הדפים בלי לקרוא באמת, להסתכל על אחרים במשרד, להסתכל על הגוף או על הלבוש של השני. 9.השענות מתחמקת: התחמקות מהשענות קדימה ליצירת קרבה אפילו כשצריך להושיט משהו לאדם השני יוצר אוירה מאוד שלילית. 10.הבעת פנים שלילית: כולל את נדנוד הראש, עיניים צרות, פה שמוט. ועכשיו, אם תוכלו להציג בפנינו(בפני חברי הפורום כמובן) מהם המסרים החיובים והשליליים בהם אתם נוקטים בחיי היומיום שלכם ? אני למשל מפהקת המון, סתם כי אני עייפה, והאמת? לצערי אני נתקלת בהרבה אנשים שמצליחים לשעמם אותי בנקל. בהצלחה מישמיש מהקליניקה
