שפע=פשע

[סוקרטס פה]

שפע=פשע

אני יוצא עם מישהי פוטנציאלית כבר חודשים (הכרנו בOKC)
ודווקא איתה אני לא שוכב
יש מיניות באויר בלי סוף, אבל דווקא איתה אני דוחה את הבלתי נמנע
וזה לא פעם ראשונה שאני נוהג כך, רוב הבחורות שאני רואה איתן פוטנצאל לזוגיות אז אני דוחה את הסקס, זה גם עוזר להכיר וגם נותן מקום לחיזור ומשיכה ברמה שונה, ואני נהנה מלחזר ומלראות את התשוקה בעיניים שלה (ושלי), ובכלל שלב החיזור מאוד קוסם בעיניי

אבל תמיד שאני במקום שבו אני רואה שיש פוטנציאל למשהו זוגי, אז אני נלחץ, נלחץ מהמחשבה שאני לא אוכל להיות עם נשים אחרות
ביוחד עכשיו כשהתנועה הנשית בחיי תפסה תאוצה, והרפתקאות המיניות שלי הולכות וגוברות, פתאום הכל עלול לקבל ברקס...?
פתאום לא אוכל לצאת להרפתקאות ספונטניות עם עלמות חן...?
כל האפשרויות, כל ההרפתקאות, כל השפע יתכווץ לו למקום אחד?
ולא שאני נגד זוגיות, להפך, אני בעד זוגיות וצמא לזוגיות
אבל אני מרגיש כאילו חלק בלתי נפרד ממני צריך להכבות

ואני יודע שזה רק אשליות, ורק רגעים קטנים של אושר שמשאירים אחריהן ריקנות
ואני רואה איך השפע פושע בי, אבל עדין ליבי מצתמק לנוכח הויתורים הגדולים (לכאורה)
מצד שני יש שם פוטנציאל מאוד מעניין, הרבה נתונים מצויינים

על אילו מאזניים שוקלים כאלו קושיות (נוטריקון כוסיות) ?

 

[tzachy]

רק אם מתקיימת קומוטטיביות בין 2 האותיות הראשונות של מילה...

(ע"ע קומוטטיביות) ולא כך הוא בשפה העיברית!

לעצם העניין - בעייתי בעיני שגבר רוצה יותר מאישה אחת (אני לא אחזור על דברים שכתבתי כאן שוב ושוב, זה עלול לפגוע בגברים אחרים, במרקם החברתי ועוד ועוד. ברור שזה לא קורה ממקרה בודד, אבל כשזאת תופעה, זה מזיק מאוד לטעמי).

יחד עם זאת, אני יכול להבין אותך לגבי הספקות עם ההתחייבות כאשר אינך בטוח לגמרי שבת-הזוג הפוטנציאלית באמת מתאימה לך (מעל סף מסויים שאתה מגדיר). זאת בעצם בררנות ואני כאדם מונוגמני (הלכה למעשה. נאה דורש, נאה מקיים) משתדל לא להתפתות לקשר עם בחורה שאני לא שלם לגבי ההתאמה שלה (זה הצליח לי לפחות עד היום).

צריך גם להבדיל בין סובב למסובב. המנגנון (שנוצר, כנראה, בדרך אבולוציוניות) שגורם להנאה ממין לא 'נוצר' בשביל, לדעתי, הנאה כשלעצמה... אלא זאת תוצאת לוואי של ריבוי וכד' (גם חיזוק הקשר הזוגי (ע"ע אוקסיטוצין, "הורמון האהבה") שתורם לשרידת הצאצאים, אם יש).
ברגע שאתה מפנים שלמין יש תפקיד מעבר לזה שתהנה ממנו... אולי(? לא בטוח שמודעות תמיד טבה... בתחום שהלא-מודע/איסטינקט אמור להנחות), שוב לדעתי, אתה פועל באחריות וממוקדות גדולה יותר.

 

[סוקרטס פה]

זה לא עיניין של סקס

זה ההרפתקאה, זה מימוש הפוטנציאל הגברי (בצורה חלקית)
זה האנדרנלין , האופוריה, הכיבוש
הסקס עצמו הוא רק הדובדבן שבקצפת
&nbsp
המזל איתה שנראה לי שיש ושהולך להיות חיבור מיני גבוה מאוד
חיבור שלא היה לי עד היום, כי שנינו ממש חרמנים עלי
ושנינו רוצים לבדוק עד לאן אני יכול למתוח את גבולות הזימה
ויש לה כוונה לקחת חלק פעיל במסע הזה
&nbsp
שזה ממש מרגיע בתחום של הסקס עצמו, כי לקרימינליות שלי אין סוף בעיניין
&nbsp
אבל שוב, השפע והאפשרויות מסנוורים אותי

 

[tzachy]

"מותר האדם..." וגו' (ויש לי לפעמים ספקות לגבי האמירה הנ"ל..)

("ספקות" - כשרואים תופעות מסויימות של בני האדם)
אפרופו "מסנוורים" הזכרת לי (בחשיבה האסוציאטיבית שלי...) את "הוכו בסנוורים" מספר בראשית בסיפור סדום... (שבה היתה מתירנות מינית ללא גבול... הנה הקשר מתירנות מינית...!).
מבחינת טבע האדם (ובע"ח רבים אחרים) או לפחות חלקו, ידוע כי מתקיים אפקט קולידג', אבל בחברה עם תרבות מתקדמת וסדר חברתי, אמורים להיות כללי התנהגות שמאזנים אינטרסים שונים (אתה יכול לקרוא לזה, אם תבחר, "שליטה ביצר הרע"). כמשל: רמזורים ותמרורים ובכלל חוקי התנועה. אלו לא תמיד מתיישבים עם רצונו של הפרט להגיע הכי מהר ממקום למקום (אינטרס אנוכי של הפרט), אבל כלל הרכבים, כחברה (כממוצע של פרטים, אם תרצה) מתפקדים טוב יותר כך (בהנחה שחוקי התנועה, רמזורים וכיו"ב מתוכננים ומתופעלים כהלכה).

 

[mri10]

חתיכת דילמה

בסופו של יום,איך שלא תסובב את זה, תצטרך לחתוך באכזריות בתשוקותיך.ככל שתקדים התהליך הניתוחי יהיה קל יותר. מבין לליבך ומאחל לך המון בהצלחה.

 

[סוקרטס פה]

אבל דווקא עכשיו כשאני בשיא שלי

או יותר נכון לקראת השיא (הרף תמיד גודל)
&nbsp
בגלל זה אומרים מי שיש לו 100 רוצה 200
מי שיש לו 200 רוצה 400
שנאמר : אין אדם מת וחצי תאוותו בידו

 

[איש המתח]

דלי עם חור.

כמו שאנחנו אומרים פה בשכונה.
&nbsp
קיצר, יש פה דילמה בכלל?
&nbsp
הרי למדת על עניין החיבור.

 

[סוקרטס פה]

ברווקות החיבור הוא לעצמי

בהרפתקאות החיבור הוא לעצמי
וזה חיבור מטורף ועוצמתי
&nbsp
ככל שאתה יותר מחובר לעצמך, ככה הן נמשכות אליך יותר
&nbsp

 

[איש המתח]

זה רק נדמה לך.
&nbsp
אתה מחובר לנקבה שבך.
לכן הרצון להרפתקאות גובר
על הרצון להתחבר.
&nbsp
חיבור זה רק עם אחר, עם הזולת.
במקרה שלנו עם האישה.
לא במובן הפיזי. אלא הרגשת,הלב.
&nbsp
לכן, המצב שלך כרגע מכונה בספרים "מר ממוות".
ששואלים את סוק 'מצא' או 'מוצא' (שים לב לזמנים של הפועל).
וכשיאמר 'מוצא' ישיבו 'מוצא אני את האישה...מר ממות'.
&nbsp
&nbsp
שאלות?

*אתה צריך סחוק לערב? יש הרבה...*

 

[לשבור את בנימין]

פשע=פחד=כעס=שנאה שנאה היא הדרך של הצד האפל...

ובצד האפל יש עוגיות כידוע לכל.
מאזניים? גיל לעומת תרגיל. כשתזדקן ותמצא שאין לך מספיק נסיון בהרפתקאות
זוגיות כדי שתימצא אטרטקטיבי בעיניי הבחורות שיראו אותך כאובייקט להרפתקאה כלשהיא.
גם זוגיות זה שריר שכדאי לאמן אותו. נשמע שאתה יוצא להרפתקאות ספונטניות עם איברי מין. עלמות חן הן עלמות חן בהתנהגות, לא רק במראה שמצודד בעיניך.

 

[Anna begins cc]

נסה לשאול את עצמך

מה זה שקוסם לך בחופש. אבא שלי אומר תמיד שחופש אמיתי יכול להתקיים רק בתוך מסגרת בה אתה מרגיש חופשי, ואם אין מסגרת- הרי שאין מדובר בחופש, אלא בהפקרות.
אתה כותב שמלחיץ אותך שהשפע יתכווץ למקום אחד, כאשר ברור לך (ולי) שאין שפע גדול יותר מבזוגיות, במשפחה, באחדות של אהבה ובית.
&nbsp
הרי ברור שזה לא הסקס עצמו. אני מאמינה שאתה יכול להיות מסופק לחלוטין עם אישה אחת, ואפילו רק עם יד ימין.
מה יש בהרפתקאות האלו שמדבר אליך פנימה? האם זה הריגוש שיש בכיבוש ובהצלחה? האם זה הרגע בו מתחיל ערב ואין לך מושג כיצד הוא יגמר? האם זה האתגר שאתה מציב לעצמך?
ועכשיו חפור עמוק יותר פנימה.
אם זה הריגוש, מדוע אתה זקוק לו? מה הוא מאשר בתוכך? איזה חיזוק לאני הפנימי הוא נותן לך?
אם זה גורם ההפתעה - מדוע אתה זקוק לו? איזה חסך הוא ממלא בך?
אם זה האתגר- כיצד תוכל לאתגר את עצמך בדרכים אחרות? איך תהפוך את האתגר בלהיות בן זוג טוב, בעל טוב, אבא טוב, לאתגר הגדול בחייך?
&nbsp
אתה הרי יודע שאני כותבת לך את הדברים הללו מתוך הזדהות גדולה עם דברייך, וגם אני כמהה לזוגיות ומשפחה מצד אחד, ולא מסוגלת לדמיין את עצמי מתחייבת ומוותרת על ריגושים והרפתקאות מצד שני,
אבל לאחרונה אני שואלת את עצמי את השאלות הנכונות. למה אני עוד לא מוכנה לוותר? במה אני נאחזת כאן בעצם? מה ממלאים בי הריגושים האקראיים הללו?
לאט לאט מגיעות תובנות. אני בטוחה שכשתגיע לשאלות הנכונות באמת, גם לך הן תגענה.
&nbsp
&nbsp

 

[tzachy]

אני חושב שההסבר אולי הרבה יותר פשוט

כבר מזמן שמתי לב שלעיתים ה'אמת הפשוטה' (לפחות לכאורה, תמיד רצוי להשאיר מקום לספק) נוטה להיות "מכוסה" בהסברים אחרים, במיוחד בתחומים בהם ההבנה של המנגנונים היא (להבנתי ההדיוטית, הלא-מומחית בנושא, חשוב לציין) לא מושלמת, כך בתחום הפסיכולוגי ועוד.

פעם נטו להסביר התנהגויות מסויימות כתוצאה של אירועים מסויימים בילדות וכד' ואז גילו ש-(באותם מקרים ספציפיים) זה רק עניין ביולוגי-גנטי. מובן גם שבהרבה מקרים (אבל לא בכולם) אדם הוא שילוב של תורשה וסביבה ולא רק של אחד מהם.

לאחר ההקדמה הארוכה הזאת... אני דווקא חושב, בניגוד למה שכתבת (ציטוט: "הרי ברור שזה לא הסקס עצמו") שזה עניין שקשור לאפקט קולידג' והדחף ברמת האינסטינקטים 'להפיץ הגנים'.

חשוב לי להבהיר שאני בעד חברה מונוגמית עד כמה שאפשר (אין אף פעם 100%) ואני בעד שמרנות מינית, כך שזה לא שאני מצדיק, אלא מנסה להסביר.

 

[Anna begins cc]

מבינה את ההסבר שלך,

וגם קראתי את דעותייך בשאר השרשור, אבל במקרה הספציפי הזה - אני לא מסכימה.
אני באופן כללי בכלל לא מאמינה במונוגמיה מינית, חושבת שהיא לא טבעית בעליל, וחווה את אפקט קולידג' על בשרי (למרות שהוא טכנית תקף רק לגברים),
ועדיין - מתואר כאן פחד אמיתי ממחויבות, מפספוס, מאובדן חוויה, אובדן ספונטניות.
בין השורות ניתן לקרוא דילמה רגשית פרופר, ולא אפקט פיזי,
לפחות בעיניי
&nbsp
&nbsp

 

[tzachy]

למעשה רגש גם הוא דבר פיזי... (כי המוח הוא דבר פיזי...)

לגבי אפקט קולידג', מסתבר וזה מוזכר בערך באנגלית בויקיפדיה שזה קורה לא רק אצל זכרים, אלא גם, אם כי במידה פחותה, אצל נקבות ('פחותה' בגלל האסימטריה באופן ריבוי זכר-נקבה (זמן ההריון, הנקה, גידול)). אם אצל זכר זה "להפיץ הגנים", אני משער שאצל נקבה זה "לגוון בגנים" וגם זה לא בדיוק מה שאני מתכוון אליו. כנראה שזה יותר למצוא מישהו מתאים (למישהי הספציפית) יותר. כמדומני מתישהו (מזמן, לכן אינני טורח לחפש קישור) קראתי על כך שבמקרים של זוגות נשואים שהתברר שהילד נולד ממעשה בגידה, כלומר מגבר אחר, הסתבר בדיעבד שהיתה תאימות גנטית גדולה יותר בין האב הביולוגי (הנואף) לבין האם.

לגבי פוליגמיה, זו אכן נפוצה מאוד בטבע, כמדומני יותר ממונוגמיה, אבל גם לבנות מכוניות או מחשבים זה לא דבר נפוץ בטבע...

אני חושב שמונוגמיה קשורה לתרבות האנושית ולהתקדמות שלה. הזכרתי לא מזמן כאן את "Make love not war" (למרות שמחברי הסלוגן הזה דווקא התכוונו למין חופשי, די הפוך לשמרנות מונוגמית). אם היינו חברה פחות מונוגמית, היתה כנראה יותר אלימות ופחות קידמה ברוב המישורים. ברוב המדינות המתקדמות בעולם, פוליגמיה אסורה ולדעתי זה קשור.

כמו שכבר ציינתי וגם פומה כתבה, דילמה יכולה להיווצר כשלא בטוח אם זו הבחירה 'הכי טובה' (ע"ע בעיית המזכירה). ייתכן שסוקרסטי ידידינו נמצא עדיין ב"שלב הפסילה".

 

[tzachy]

אגב, אני די מסכים עם דברי אביך בעניין חופש/מסגרת/הפקרות

מסגרת (מתאימה) היא דבר חשוב (מנגד, מסגרת לא מתאימה עלולה להזיק).
אנחנו (לפחות רובנו) יצורים חברותיים שמונעים (יצירת מוטיבציה) גם מאינטראקציה עם הסביבה שלנו.
ראיתי את זה לגבי עצמי ואחרים/ות הרבה פעמים.
מבחינה זאת, כשאין זוגיות לאדם שרוצה בכך, זה עלול לפגוע ב-שְׁלוֹמוּת (well-being, מילה חדשה של האקדמיה ללשון העברית) של האדם, אבל גם החברה מפסידה מכך (כי אולי האדם תורם לה פחות ממה שהיה יכול לתרום ולתת).

כבר מזמן כתבתי ש- א. "צריך" להכניס זוגיות לסל התרופות... (כי ידוע שאנשים נשואים בריאים יותר ו-(סטטיסטית) חיים יותר שנים) ו-ב. לדעתי צריכה להיות זכות יסוד בסיסית להימצא בזוגיות (אפרופו חוק יסוד כבוד האדם וחרותו). ברור שהחברה פורמלית לא מונעת מאף אחד/ת מלהיות בזוגיות, אבל יש תופעות חברתיות שייתכן שפועלות (לעניות דעתי. אינני סוציולוג...) כנגד מוסד המשפחה והזוגיות שבו.

 

[puma141]

סוקייייייייייייייייייייייייייייייייייי ל'ה!

לי יש הרגשה שאתה אוהב את חוסר האיזון הזה......בך
אתה אוהב את ההתנגחות שלך בעצמך. סוג של פילוסופיה אישית.

המחשבה היחידה שעלתה בי כשקראתי- אתה אולי לא בשל לזוגיות על אמת...
למה אתה נלחם בעצמך?

מעבר לזה אני חושבת שברגע שתתאהב באמת!!! ממש!!! לגמרי- לא תרצה אחרת חחח ככה זה עובד!
כנראה שעוד לא פגשת אחת כזו שהתאהבת בה לגמרי.

אני אומרת-זרום עם עצמך איך שאתה בלי להלחם,בלי מחשבות מיותרות, וכשיגיע הרגע-פשוט תרגיש...