שפל המדרגה

שפל המדרגה

זהו מצב נפשי שרבים מאתנו שקעו לתוכו בלילה שבו נשבר לבנו
אני מאמינה שכל דבר שאעשה לא יוכל לשפר את מצבי, מה גם בטוחה שאף אחד לא חש כך מעולם. כיצד מתמודדים? כמה זמן מושפעים מהכאב?
 
שפל מדרגה

זה מקום אליו הגענו במעשים בהם לא היו חושבים אפילו לעשות לפני כן, כדי להשיג את מה שאנחנו רוצים. כמה זמן מושפעים מהכאב??? כל זמן שתתני לכאב להשתלט, זה הזמן שבו ישאר.
 
מחשבה באהבה?

סוף סוף... למה לי לחשוב להתאהב? רוצה להתאהב מבלי להפעיל מחשבה... וכבר ההוא שר: "לחשוב זו מחלה"
 
לפעמים

לפעמים הדבר שהכי מרפא מפרידות זה להתאהב. אפילו לא בשביל זוגיות אמיתית, אלא רק כדי לדעת שהתגברתי, ויש לזה הוכחה. שלא נהרסתי לגמרי, שיש לי עוד קצת סיכוי להיות מאושר מתישהו... ההרגשה שלי היא שעם כל החשש שבהתאהבות והאכזבה שבזה, זה עדיף על כלום. זה נותן הרגשה של משהו חדש בחיים גם אם הוא לא לגמרי הולך כמו שרוצים. זה מעניין ומדליק ומרגש. ואולי לא תמיד הכי כיף. אבל ההרגשה של הריקנות, של הייאוש, שבתקופות שלא מצליחים להרגיש את זה, היא נוראית יותר.
 
הכחשה/ חוסר התמודדות?

נסיך... הדמויות החולפות בחיינו... אין להן ערך? חשבת פעם מה הן באמת מסמלות עבורך? לא מחפשת קרש קפיצה.
 
בטח שיש ערך

מכל מאורע אנו לומדים, מתקדמים, שוקעים בכאב לפעמים וזה נורמאלי, לדעת שיש חיים קדימה, שיש המשך.... כי הרי זו המטרה, לא לשקוע בכאב אלא לכאוב אותו כשצריך ולהמשיך הלאה עם כל הכאב. הן מסמלות עבורי הרבה- למדתי המון מיחסים קודמים- לטוב ולרע. למדתי אולי בעצם למדתי לחסום, איך לא להיכנס לציפיות גדולות בהתחלה... זה קצת עוצר אותי אבל זה מקדם הגנה בפני פגיעה עתידית אם תגיע. קרש קפיצה? אני הייתי מגדיר את זה - התחלה חדשה. את התמונה המהממת הזו קיבלתי.
 

רחלי228

New member
לכל דמות החולפת בחיינו יש ערך

והיא באה ללמד אותנו שיעור כזה או אחר. אולי אפילו לעזור לנו ליצור את התיקון המיוחל לנשמה טועה. <למי שמאמין בגלגול נשמות>. יש כאלה שבאו להיו העונש שלנו ויש כאלה שבאו לעזור לנו במסלול אל ההכרה, אל המודעות.
 
ומי אמר צריך לחשוב כדי להתאהב?

שמעת את זה ממני? כשהאהבה מגיעה אין מחשבה, היא פתאם מתפוצצת לך בתוך הלב, רק אחר כך כשאת כבר בתוכה, את מתחילה לטעום מעוד כמה כיוונים שלה,ואזזזזזזזזזזז מתחילות המחשבות. בינתיים, אם תשאלי אותי? כאב הוא לא מקום טוב להשאר בו הרבה זמן, כן - זה חלק משלב שצריכים לעבור, אבל רק חלק, יש פתרונות, יש יכולות, תעשי הכל כדי להפסיק להיות בתוך הכאב הזה. בקלות אפשר להתמכר לכאב, אבל זה לא רצוי בכלל. זה בגדר המלצה כמובן
 
תמיד אחרי השפל.. באה הגאות ../images/Emo13.gif

כאיש של ים אני יודע, כלל של טבע וימאות - תמיד, אחרי השפל באה הגאות.. במציאות של כדור הארץ זה קורה פעמיים ביממה.. אך במציאות שלך חביבה, צריך אורך רוח וסבלנות- כדי לממש את חוק הטבע- ..... אחרי השפל באה הגאות... לכן אגייס אליך, תרופה של סבתי החכמה, שגם ליסורי הנפש כמו למשל האהבה, אומרת היא: אין כמו לתת לזמן לחלוף, להרגיע.. לפעול, לשקם ממש כמו תרופה"... לכן יקירתי לך אציע,בהרבה חיבה ואהבה.. להמתין עד חלוף השפל לגיאות והגעתה....
 
ואז?

שוב לקפוץ למים הקרים והסוערים? לא מזמן למדתי לשחות... רוצה ים רגוע בלי תופעות על טבעיות חושבת עוד רגע... ואומרת בעצם צדק יהונתן גפן באומרו: "שרק דגים מתים שוחים עם הזרם"
 
אחרי הסערה בא הים השקט..

וגם לפניה.. ההשקט שלפני הסערה.. והצרפתים אומרים: ס'לווי...אלה החיים..
 

vered 37

New member
חיוכים כתומים ומקסימים......../images/Emo141.gif

ראשית תרשי לי לומר לך שאת... ג'ינגית מתוקה , חייכנית , וזורחת... זה כבר לא שפל נכון ? שנית... אם היה אפשר להתקדם עכשיו בזמן במצבך הנוכחי כשכמובן את במקום אחר לגמרי ולהביט אחורה אחרי שעברת את המשבר ..היית רואה כמה אפשר וכמה אנחנו חזקים כדי לצאת ממשברים... עניין של תהליך בו את חווה את הכאב, נושמת אותו כל דקה עם תחושת מועקה חזקה שאף אחד לא יכול להבין ..רק את... תאירי לעצמך את הדרך...ועם תחושת הכאב ..תאהבי את עצמך ותעשי רק מה שבא לך ומה שטוב לך.. ההתמודדות מאד קשה וכואבת אבל רק אם תרצי תנצחי..! נשיקה|
ורד
 

שירלי6

New member
חיוכים

שפל המדרגה. כל פעם נדמה שהנה, קבענו את שיאי השפל. התמודדות של כל יום מחדש כל יום קצת כמו לטפס במדרגות ממילא אין לאן לרדת. הזמן אינו מהווה חשיבות, זניח. הכאב, יש לו נטיה להרפות מאיתנו. התעודדי, חיוכים מהשפל את רק עולה. כל יום קצת.
 

ד ו ל ה

New member
../images/Emo127.gif כמה נכון

וכמה יפה ומדוייק ניסחת את זה את זה... לאט לאט, בכל יום קצת, להחלים.
 
כמה זמן מושפעים מהכאב?

אוי איך באת לי בזמן עם השאלה הזאת. כנראה שלנצח זה שם,מידי פעם מבצבץ,לפעמים נעלם. משפיע על כל מערכת עתידית במידה כזאת או אחרת,בצורה כזאת או אחרת. תקוע כמו עצם עמוק בגרון בונה חומות שקשה מאוד לקלף שורף גשרים חדשים והורס מקומות. סליחה שלא יכולה לעודד,אבל מנסיון של אחרים יכולה להעיד שבסוף לומדים לחיות גם עם הסריטה הזאת.ואפילו לא רע. מיס קוקי,שפתאום הבינה כמה היא סרוטה...
 
למעלה