שפה פרימיטיבית?!?...

hillelg

New member
בעברית?

השתמשו בו בארמית, כמובן. אבל ממתי משתמשים בו בעברית? [ובכל מקרה זה ודאי לא שריד קדום לספירה בבסיס אחר, כפי שהראיתי.]
 

dino_din

New member
הגעתי ממש ממש בטעות לפה

וראיתי את הדיון על המילה "תריסר" וזה נראה לי סימן משמים לשתף אותכם בכך שאתמול גיליתי שיש באנגלית את המילה gross שמשמעותה היא "תריסר תריסרים" כלומר - 144... סתם מגניב... תודה ושלום, דינו.
 

קרמיט524

New member
כן,ואחרי שצרפתי מגיע לשישים ותשע...

כנראה שחלקים אחרים של הגוף מתחילים לעשות אצלו חשבון. אחרת קשה לי להסביר את שישים ועשר... שישים ואחת עשרה... שישים ותשע עשרה...
 
זה אחרי שהוא מגיע ל-89

אחרי 79 יש את הארבע עשרימים; ניחא. אבל אחרי 89 יש ארבע עשרימים ועשר, ארבע עשרימים ואחת עשרה, ארבע עשרימים ושתים עשרה, וכו'.
 

שרוֹן

New member
נו, מה בעיה,

זאת שפה שבתחום האינפוט צריך להפעיל בה קצת את השכל. להזיז קצת את התאים הרדומים. תגידי לו שאם הוא צריך כל הזמן תרגום בגוף הסרט והוראות הפעלה שיתפוס לו איזה גרמניה. נראה אותו מוציא משפט נכון. ישבור את השיניים ויחזור אליך בזחילה. פוי. אגב, אם הוא זקוק לפרטים שיוציאו אותו מהדעת, תגידי לי. שמרתי בצד קובץ שהופיע פה על חוק ניקוד ההברות. ושאלה שלי: יש מצב שהשפה שלנו "פשוטה" יותר, כי היא היתה בחזקת שפת קודש ולא בשימוש אלפיים שנות? מה שלום הלטינית או היוונית העתיקה מהבחינה הזו?
 
לצרפתי שלך יש מה לומר

על כתיב??
אני לא יודעת צרפתית אבל אני יודעת שאחד הדברים הבלתי נסבלים בשפה הזאת הוא הכתיב שלה. כותבים 7 אותיות והוגים רק 3-4 מהן. כשם שמי שמעוניין להיות מצוי בצרפתית (כלומר לא רק לדבר, גם לקרוא ולכתוב) עליו ללמוד איך קוראים צירוף אותיות מסוים ואיך מבטאים אותו, כך גם בעברית. אלא שבעברית לפעמים נדרש הֶקשר כדי לדעת אם לקרוא כך או כך, אבל זה חלק מההיכרות עם השפה. בכל שפה היכולת להבין טקסט אינה מתבטאת רק ביכולת לקרוא אות ועוד אות ולצרפן למילה ועוד מילה, אלא ביכולת לצרף את כל אלה יחד לכדי משפט, ואת המשפטים לפסקה וכן הלאה. אלה הם כישורי האדם המשכיל. את רוצה יתרון של העברית, או מקום שבו היא מובחנת יותר משפות אחרות? בבקשה (כמו שאמרתי - לא יודעת צרפתית, אבל אני מניחה שבעניין זה היא דומה לאיטלקית שאני מכירה): בכינויי הגוף ובנטיית הפועל יש הבחנה בין זכר לנקבה: אתה/את, אתם/אתן, הם/הן; אכלתָ/אכלתְ, אכלתם/ן וכו'. זה לא קיים בשפות הלטיניות. (באנגלית בכלל אין כמעט נטייה של הפועל). יש עוד עניינים, כמו המערכת המורכבת של שורש ומשקל. אבל האם זה מעיד על שפה פרימיטיבית או מפותחת? אני חושבת שלא. מדובר בשתי שפות שונות במבנה שלהן, ולכן אי אפשר להשוות ביניהן. וחשוב מזה, ונדמה לי שאמרתי את זה גם בשרשור ההוא של הויכוח עם הרוסית - המניע של בן השיח גם הוא בעל משקל. אם הוא עולה חדש, וצריך להתמודד עם השפה, התרבות וכו' זו אחת הדרכים: לתקוף/להקניט/להתמרד נגד. זה טבעי. תני לו. ובאמת - יש דברים שבהם השפה העברית חסרה מה שיש בשפות אחרות (כמו בעניין מערכת הזמנים). מה לעשות.
 

Amoureuse

New member
שורש ומשקל ../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif

באמת אחד המנגנונים היפים ביותר
 

גנגי

New member
בניין הוא סוג של משקל.

פשוט במערכת הפועל קוראים לזה "בניינים" ובמערכת השם "משקלים". העיקרון זהה.
 

דלז

New member
ענייני בניינים

אתן מכירות אולי ספר/לינק/אתר עם הסבר לגבי בניינים/משקלים/שורשים וכיו"ב למאותגרים דיקדוקית? מין 'מבוא ל-'? תודה!
 
אם דווקא מחפשים מורכבות בעברית

1. אפשר באמת להזכיר את הזכר/נקבה שבצרפתית קיימת רק בשמות ובעברית גם בפעלים (כמו ששיבולת כתבה). הוא אוכל, היא אוכלת = il mange, elle mange. בעברית הפועל השתנה בנקבה, בצרפתית לא. 2. משהו שתמיד עובד- מגוון עצום של פעלי לבישה: ללבוש חולצה, לגרוב גרביים, לנעול נעליים, לחבוש כובע. בצרפתית כולם מיתרגמים ל- mettre. mettre une chemise, mettre des chaussures, mettre des chaussettes, mettre un chapeau. בהצלחה! .
 

D a p h n e

New member
אם יורשה לי לדייק במשהו כאן ../images/Emo13.gif

רק להעיר שאומרים גם: chausser des chaussires (וזה נכון - בניגוד ל- mettre des chaussures) ו גם - porter une chemise, un chapeau בכלל - השימוש הנכון הוא: הפועל mettre לעצם הפעולה של שימת הבגד/נעל/וכו' ובפועל porter להמשך- כמו - החולצה (שבה אתה לבוש) יפה... הרשיתי לעצמי בעקבות הפנייה מפורום אחר לשרשור הזה... לילה טוב
 
רגע

אם mettre זה "לעשות את פעולת הלבישה" ו- porter זה המצב של "להיות לבוש ב-", אז למה לעשות את פעולת הלבישה של כובע או של חולצה נקרא porter une chemise / un chapeau ולא mettre une chemise / un chapeau ?
 
עליונות?

אני לא חושבת שיש כאן עליונות או נחיתות. אילו כל השפות היו זהות במבניהן, בתחומי העושר של אוצר המילים שלהן, בתחביר, בדרכי ההבעה וכו' זה היה נורא משעמם. היופי ברכישת שפה חדשה הוא דווקא לגלות דרכי הבעה שונות ממה שאנחנו מכירים, זה פותח עיניים ולומדים מזה המון.
 
למעלה