כשם ששונים פרצופיהם של בני אדם אלה מאלה
כך שונים דעותיהם אלה מאלה
אך יש כמה חוקי מוסר שבהם שותפים כלל בני האדם
ומי שמוציא את עצמו מהכלל אינו בחזקת אדם.
לא רוצה לחזור שוב על דבריי בנושא, אעשה זאת באופן חלקי,
עוד הפעם:
"יש מספר מצומצם של אמיתות מוסריות כלליות
שהן מעל לעמדות פרטניות שנוקטות חברות מסויימות.
השואה הייתה רצח נורא למרות האידיאולוגיה הנאצית שראתה בה
טיהור אתני להשבחת הגזע ולמרות ההזדהות, ההסכמה והקבלה
שבשתיקה של החברה הגרמנית את האידיאולוגיה הזאת.
ניקמת דם היא רצח למרות שהיא עדיין לגיטימית בתרבות
של חברות גדולות מספרית...
ואונס הוא חטא קשה בכל צידוק שיתנו לו
כנ"ל לגבי פדופיליה.
כנ"ל לגבי כל גרימת נזק ברור לילדים, ללא קשר לוויכוח אם
חוסך שיבטו שונא בנו.
לשים לעיוור מכשול זה דבר מגונה על ידי כלל בני האדם.
לא לכבד את אביך ואימך, כמו לא לכבד את הזקן בחברה
זאת התנהגות פסולה על ידי כלל בני האדם. למרות שכמות
המתקשים לכבד מצערת ביותר.
צער בעלי חיים מקובל בעולם הנאור למרות שחסר
הרבה מאד למימושו בעולם.
ככלל אסורה גם הגניבה שהיא לקיחת רכוש לא שלך,
או לחיות על חשבון זולתך כנגד רצונו (פרזיטיות).
מכאן נגזרת גם העבדות שהיא שיא שיאי הפרזיטיות.
כנ"ל האיסור לשקר, גם אם יש לו הרבה יוצאים מן הכלל מוסריים,
הגיוניים ומקובלים (כגון: האומר לכל כלה: "כלה נאה וחסודה")
ולמרות שהוא כל כך נפוץ.
לשון הרע כנ"ל, למרות שלא חסרים לשונות רעים.
אי הטיית משפט ואי לקיחת שוחד שייכים גם הם לחוקי היושר
המקובלים בעולם הנאור. למרות שחברות שלמות רואות "בבקשיש",
ב"לשמן", ב"להחליק", ב"לשים מתחת לשולחן" נוהג מקובל בהחלט.
חוקים סוציאליים בסיסיים כמו הלנת שכר וזמן מנוחה לעובד
מקובלים כיום על העולם הנאור, למרות שאוכלוסיות ענקיות לא
מממשים את החוקים הבסיסיים הללו.
ועל הטענה שכל אדם זכאי לקבל את "חמשת המ"מים"
מזון, מעון, מלבוש,
מורה, מרפא
אין מי שיחלוק למרות שעדיין זאת שאיפה כמעט אוטופית
מבחינת מימושה,
ואחרון ברשימה (רשימה לדוגמא שלתוכה אספתי רק את הדוגמאות
שעלו בזיכרוני) הינו חוק כבוד האדם וחירותו.
מי הוא זה האדם או המנהיג שלא יסכים לכך שכל אדם זכאי
לכבוד ולחירות? (לפחות באופן מילולי, מהפה אל החוץ...),
למרות שכנראה זה החוק הכי בלתי מיושם
בעולמנו.
עד כאן רוניתי, השתדלתי לאסוף רשימה של חוקים מוסריים
המשותפים לכלל בני האדם.
גם אם הכלל הוא מיעוט מבחינה מספרית, גם אם קיימות
וריאציות שונות בניסוח וביישום החוק –
הנה, רוח החוק שההיגיון החברתי שעומד מאחוריו
וההכללה האנושית שהחוק שואף אליה,
מבטא איזושהי אמת מוסרית שתלווה את המין האנושי
כל עוד הוא קיים בצורתו האנושית.
(לגבי צורות אחרות של קיום דוגמת מלאך, נשמה, מחשבה,
מודעות רוחנית וכד', סביר להניח שחוקים כמו:
"לא תרצח", "לא תגנוב" וכד' מיותרים עבורם.).
שלכם,
פרי מגדים
כך שונים דעותיהם אלה מאלה
אך יש כמה חוקי מוסר שבהם שותפים כלל בני האדם
ומי שמוציא את עצמו מהכלל אינו בחזקת אדם.
לא רוצה לחזור שוב על דבריי בנושא, אעשה זאת באופן חלקי,
עוד הפעם:
"יש מספר מצומצם של אמיתות מוסריות כלליות
שהן מעל לעמדות פרטניות שנוקטות חברות מסויימות.
השואה הייתה רצח נורא למרות האידיאולוגיה הנאצית שראתה בה
טיהור אתני להשבחת הגזע ולמרות ההזדהות, ההסכמה והקבלה
שבשתיקה של החברה הגרמנית את האידיאולוגיה הזאת.
ניקמת דם היא רצח למרות שהיא עדיין לגיטימית בתרבות
של חברות גדולות מספרית...
ואונס הוא חטא קשה בכל צידוק שיתנו לו
כנ"ל לגבי פדופיליה.
כנ"ל לגבי כל גרימת נזק ברור לילדים, ללא קשר לוויכוח אם
חוסך שיבטו שונא בנו.
לשים לעיוור מכשול זה דבר מגונה על ידי כלל בני האדם.
לא לכבד את אביך ואימך, כמו לא לכבד את הזקן בחברה
זאת התנהגות פסולה על ידי כלל בני האדם. למרות שכמות
המתקשים לכבד מצערת ביותר.
צער בעלי חיים מקובל בעולם הנאור למרות שחסר
הרבה מאד למימושו בעולם.
ככלל אסורה גם הגניבה שהיא לקיחת רכוש לא שלך,
או לחיות על חשבון זולתך כנגד רצונו (פרזיטיות).
מכאן נגזרת גם העבדות שהיא שיא שיאי הפרזיטיות.
כנ"ל האיסור לשקר, גם אם יש לו הרבה יוצאים מן הכלל מוסריים,
הגיוניים ומקובלים (כגון: האומר לכל כלה: "כלה נאה וחסודה")
ולמרות שהוא כל כך נפוץ.
לשון הרע כנ"ל, למרות שלא חסרים לשונות רעים.
אי הטיית משפט ואי לקיחת שוחד שייכים גם הם לחוקי היושר
המקובלים בעולם הנאור. למרות שחברות שלמות רואות "בבקשיש",
ב"לשמן", ב"להחליק", ב"לשים מתחת לשולחן" נוהג מקובל בהחלט.
חוקים סוציאליים בסיסיים כמו הלנת שכר וזמן מנוחה לעובד
מקובלים כיום על העולם הנאור, למרות שאוכלוסיות ענקיות לא
מממשים את החוקים הבסיסיים הללו.
ועל הטענה שכל אדם זכאי לקבל את "חמשת המ"מים"
מזון, מעון, מלבוש,
מורה, מרפא
אין מי שיחלוק למרות שעדיין זאת שאיפה כמעט אוטופית
מבחינת מימושה,
ואחרון ברשימה (רשימה לדוגמא שלתוכה אספתי רק את הדוגמאות
שעלו בזיכרוני) הינו חוק כבוד האדם וחירותו.
מי הוא זה האדם או המנהיג שלא יסכים לכך שכל אדם זכאי
לכבוד ולחירות? (לפחות באופן מילולי, מהפה אל החוץ...),
למרות שכנראה זה החוק הכי בלתי מיושם
בעולמנו.
עד כאן רוניתי, השתדלתי לאסוף רשימה של חוקים מוסריים
המשותפים לכלל בני האדם.
גם אם הכלל הוא מיעוט מבחינה מספרית, גם אם קיימות
וריאציות שונות בניסוח וביישום החוק –
הנה, רוח החוק שההיגיון החברתי שעומד מאחוריו
וההכללה האנושית שהחוק שואף אליה,
מבטא איזושהי אמת מוסרית שתלווה את המין האנושי
כל עוד הוא קיים בצורתו האנושית.
(לגבי צורות אחרות של קיום דוגמת מלאך, נשמה, מחשבה,
מודעות רוחנית וכד', סביר להניח שחוקים כמו:
"לא תרצח", "לא תגנוב" וכד' מיותרים עבורם.).
שלכם,
פרי מגדים