בבוקר, בגן, עד שהגננת היתה מגיעה
ואחרי הצהרים.
שימי לב שחשוב לא רק מה את מקריאה אלא גם האיך.
וכשאני מדברת על איך, אינני מתכוונת דוקא לאינטונציה וכן הלאה, אלא לחיבוק, למגע ולשיתוף הילדים.
אני הייתי יושבת על הריצפה בפיסוק, הילדים היו מתיישבים כל אחד על הרגל שלו ושלה (נוצרו אפילו רגליים קבועות ואוי ואבוי אם האחד היה מתיישב על הרגל של האחרת), אני מחבקת את שניהם ומחזיקה את הספר באמצע. גם על הספה, בשעות אחר הצהרים נוצרה "פוזת סיפור" שהיתה נוחה לכולנו. נסי לשתף אותם בסיפורים שחוזרים על עצמם, תני להם לספר לך את הסיפור במילים שלהם וכו'.