שעת סיפור

[tal 05]

שעת סיפור../images/Emo63.gif

עוד קצת מאמץ אדם מצא פקעת של פרפר שנפער בה פתח קטנטן. ישב לו האדם והביט בפרפר שנאבק להוציא את גופו דרך החור הצר. התפתל הפרפר ונמתח, התכווץ ונרפה, כשניראה היה לאדם שאין יותר התקדמות ושהפרפר הגיע לקצה גבול יכולתו, החליט לעזור לו לצאת מהפקעת. לקח האדם זוג מספריים וגזר את שארית הפקעת לשניים. הפרפר אמנם הצליח לצאת בקלות, אבל גופו היה מעוות ונפוח וכנפיו מצומקות. המשיך האדם לצפות בפרפר והיה בטוח שהכנפיים עומדות להפתח ולהמתח, שגופו של הפרפר עומד להתכווץ ולהתמתח... אך שום דבר לא קרה. הפרפר, עם כנפיו המצומקות וגופו הנפוח, בילה את שארית חייו בזחילה, בלי יכולת לעוף עם הרוח. האדם בטוּב ליבו רק רצה לעזור, אך הוא לא הבין שהפקעת הסגורה והמאמץ הגדול של הפרפר לצאת דרך הפתח הצר, הם דרכו של בורא עולם לגרום לנוזלים להתנקז מהגוף ולזרום אל תוך הכנפיים כדי שהפרפר יהיה מוכן לעוף מיד ברגע שיצא מתוך הפקעת. ממש כמו הפרפר, לפעמים, מאמץ הוא בדיוק מה שאנו צריכים בחיים, אם הבורא היה מאפשר לנו לעבור את החיים בלי להתקל באף מכשול, היה נגרם לנו רק לנזק. לעולם לא היינו יכולים להיות חזקים באמת ולעולם לא היינו יכולים להמריא ולעוף! אז אל ייאוש, קצת מאמץ וגם אתם תוכלו לעוף!

המשך שבוע טוב. טל לוי.

 

[count on me]

יישר כוח על היוזמה!

הינה חזרת אלינו וכבר הבאת אותה בסיפור כל הכבוד! למרות שאני מכירה את הסיפור, נחמד לקרוא אותו שוב אני רק מקווה שגם אנחנו נלמד להפיק מהביפור הזה, ולא רק לקרוא ולהסכים ..... חג שמח

 

[tal 05]

אדרוש..

אני לא מצליח להפתיע אותך אה.. את מכירה את כל הסיפורים! מה את אומרת..אולי תשתפי אותנו בכמה מהטובים שאת מכירה?

 

[count on me]

רק כי בקשת ! -->קבלו סיפור נוסף

שני אנשים יצאו לדייג. האחד, דיג ותיק ומנוסה, והשני חדש בתחביב. בכל פעם שהדייג המנוסה תפס דג גדול, הוא הכניס אותו לצידנית עם קרח, כדי שלא יתקלקל. בכל פעם שהטירון תפס דג גדול, הוא זרק אותו חזרה למים. הדייג הוותיק הסתכל בסקרנות על האיש שלצידו, וראה איך הוא חוזר על המעשה שוב ושוב, לאורך כל היום. בסופו של דבר, כשממש כאב לו בעין לראות את הבזבוב המשווע הזה של דגים גדולים וטובים, הוא שאל: " למה אתה עושה זה? למה אתה זורק את כל הדגים הגדולים בחזרה למים? הוא ענה : "כי יש לי בבית מחבת קטנה מידי" לפעמים, גם אנחנו, בדיוק כמו אותו דייג, זורקים מאתנו והלאה הזדמנויות, חלומות, הצעות, עבודה, תוכניות שנקרות על דרכנו, בגלל שאנחנו חושבים ש"המחבת" שלנו קטנה מידי עבורם. למעשה, זו לא המחבת קטנה. כי הרי תמיד אפשר ללכת לשוק ולקנות מחבת יותר גדולה. זו ה-א-מ-ו-נ- ה שלנו ב-ע-צ-מ-נ-ו קטנה.... או אם לא קטנה, אז לפחות לא מספיק גדולה בכדי להתמודד עם דברים שנראים גדולים. אז שיהיה לכם דייג נעים, ושפע אפשרויות פוריות! - הצלחתי להפתיע אותך ? -

 

[מיכאלית חדשה]

לא נראה לי...

כי כבר פרסמת אותו....

 

[count on me]

רציני??

 

[count on me]

קבלו עוד סיפורר

זו הייתה שעת צהריים. סיימתי כמה סידורים נחוצים בעיר, והתחלתי לצעוד חזרה בדרך לביתי. פסעתי בנחת לאורך הרחוב המרכזי בעיר, נהנה מהשמש החמימה של סוף האביב. הגעתי לתחנת האוטובוס שהיה אמור לקחת אותי לאזור מגוריי, והתיישבתי על הספסל בהמתנה. סקרתי בעיניי את שאר העומדים בתחנה. ישבה שם גברת עם סלים גדושים במצרכי מזון, נראית כאילו היא חוזרת מהקנייה השבועית בשוק,זוג מבוגר בגיל העמידה, אישה צעירה עם תינוק בעגלה ועוד שני חיילים.כולם ממתינים, כמוני, לאוטובוס שיגיע. כעבור שתי דקות הגיעה לתחנה בחורה צעירה. לא אתאר לכם אותה, אך אומר רק דבר אחד - כנראה צניעות לא הייתה בדיוק הצד החזק שלה. היא הייתה יותר לא לבושה מאשר לבושה... היא נעמדה לצד התחנה, ממתינה גם היא לאוטובוס. הוצאתי מתיקי את העיתון והתחלתי לעיין בו.מזווית העין קלטתי פתאום דמות מתקרבת מרחוק, לבושה בשחור. חלפו עוד כמה שניות עד שאותו אדם התקרב לתחנה, וממבט מקרוב הוא התגלה כחרדי, לבוש במעיל שחור ארוך וכובע, וזקן שחור מעטר את פניו.הוא הגיע אל התחנה,העיף מבט אל העומדים שם ועיניו נתקלו בבחורה. הוא השפיל את מבטו וצעד שני צעדים לאחור.הוא ניגש אל מאחורי התחנה ונכנס אל חנות ירקות ופירות שהייתה שם. 'כנראה הוא מעדיף להמתין שם לאוטובוס כדי לא להיכשל במראות לא צנועים',חשבתי לעצמי, אך למרבה ההפתעה הוא יצא משם כעבור דקה אחת בלבד, אוחז בידו תפוח עץ גדול,אדום ומבריק. הוא חזר אל התחנה ומכל העומדים שם ניגש דווקא אל הבחורה. הוא הושיט לה את התפוח ואמר לה "קחי, זה בשבילך". הבחורה הופתעה מאוד, לא מבינה מה הוא רוצה ממנה."בשבילי?",שאלה בתמיהה,"למה?", מבטאת בזה את סימן השאלה שעמד במוחם של כל הנוכחים בתחנה, שהאזינו דרוכים לדו שיח שהתקיים שם. האיש הרים את מבטו, הסתכל בעיניה ואמר לה בחיוך: "גם חווה לא ידעה שהיא ערומה עד שאכלה מהתפוח..." והלך.

 

[Spotless Mind]

יפה מאוד..

 

[tal 05]

עכשיו הפתעת אותי!

 

[davidori]

אמ...מוכר לי מאיפשהוא

רק שחבר שלי אמר לי שאמא שלו ראתה את זה קורה באמת.. מוזר..:-S בטח עבד עלי חח..

 

[כרגע במיכאל]

חחח אדרוש..

כמו תמיד, הצלחת להפתיע אותי... סיפור ממש מקורי ומפתיע מצפה לקרא עוד!

 

[מיכאלית חדשה]

חחחחחחחחחחח

סיפור מצוין!

 

[toty17]

חחחחחח גדול

אהבתי =)

 

[davidori]

אהבתי

חמוד ונכון..

 

[toty17]

../images/Emo45.gifמזכיר לי כל פעם מחדש ש..

אם רוצים מספיק...ונותנים את הכל -מצליחים! =) המשך יום מקסים

 

[HaraRa]

ממש ממש יפה

כל הצלחה והנאה רוחנית כרוכים בקשר הדוק ובלתי נפרד עם הצורך להתגבר על הקושי. המצב האידיאלי כביכול הוא שכל דבר שאנו רוצים להשיג- לא נצטרך להתאמץ כדי להשיגו. אבל, העולם בנוי כך שע"י התגברות על הקושי אנו מרוויחים ביושר את זכותינו להנאה והאושר. ע"י ההליכה בדרך הייסורים של הצמיחה והתמודדות והתגברות על הקשיים, אנו הכי חיים שאפשר וממלאים את תכלית קיומינו באופן הכי הכי עמוק.

 

[כרגע במיכאל]

כול הכבוד

צר לי לאכזב אותך גם אני מכירה ת'סיפור..לפחות מאוד מוכר, היה פה פעם לא? אבל כול הכבוד על היוזמה, תמיד יש לך סיפורים יפה ווואלקם באק טו דה פורום!