שעת לילה..

[לפילפסיה]

שעת לילה..

ואני שוב..מתפרקת. אני בכלל לא אפילפטית.רק היה לי אירוע פירקוסי קשה.ככה הוגדרתי. בגלל זה הכל התהפך. אני יודעת.כבר כתבתי על זה.יותר מפעם אחת. והנה אני שוב מוצאת עצמי.פורקת מה שיש לי. מפרקת מה שהיה לי. מוצאת את עצמי לפרקים.קצרים.תרתי משמע. זה היה כבר לפני...כמעט חצי שנה.לא מאמינה.כל כך..רחוק...וכל כך קרוב. לא מצליחה לעקוב אחרי הזמן.לא משנה כמה יומנים יהיו מולי,לא משנה כמה תאריכים מודגשים,כמה דפים לסדר יום,לסדר את היום,אני עדיין מוצאת את עצמי נאבדת. לא מוצאת את עצמי. לא מבינ המה עבר עליי."אירוע פירקוסי קשה".בתחת שלי.(סליחה). מחכה לאישפוז.היום פשוט לא היתה מיטה. שיטת המיטה החמה. צר לי על כל מחממי המיטה. אולי מחר.אולי לא.בתחילת היום חשבתי אולי היום.ולא.אולי מחר. אולי כדאי כבר ללכת לישון.ואז לקום בבוקר.ולנסות לנהל את היום. כבר כתבתי לי סדר יום.אם רק הייתי זוכרת איפה שמתי את הפנקס..הכתוב... כל יום עוקבת אחרי היום.ואז ניהיה כבר מחר.אותו לא הספקתי עדיין לרשום. הרבה קפיצות.מהיום למחר ולאתמול ולעוד חודש ולפני חצי שנה.כמו לוח שנה לא מאוזן. אולי אני סתם מושכת שעה.אולי. אני עובדת.על עצמי בעיקר. ועובדת קשה,באיבוד עצות. טוב.לילה טוב.חלומות מתוקים לכל החולמים. בוקר עם חיוך לכל המתעוררים...