שעת בוקר

palmonyo

New member
שעת בוקר

תמיד אותה תחושה, שהעולם אוהב אותי אישית בבוקר. ולא משנה, אם רק אמש צעדתי במסדרונות לחים, אפלים, המתמשכים אל מעמקי האדמה. הבוקר מעניק כנפיים. ועדיין לא דיברתי על הדבר האמיתי... לקום עוד יותר מוקדם ולראות את הזריחה. אולי זה מלווה אותי עוד מהילדות בבאר-שבע. באחת מכיתות היסודי קמנו מספר חברים וחברות באמצע הלילה כדי לראות את הזריחה. אפילו בנינו מתקן מיוחד, שהשתלשל מחלונו של מיקי ק. כדי שגם הישנון הזה יתעורר. עמדנו כולנו על הגשר של שכונה ה`. שרנו שיר טיפשי לשמש שתתעורר. והיינו מאושרים. אולי מאז - לא משנה כמה רחב היה נהר הדיכאון של הערב והלילה שעבר, בבוקר סוסי ואבירי עוברים בחרבה. ובכל מקום שנוגעות הפרסות הקלילות צומחים פרחי הטל. אל פגישת המחזור לפני שלושה שבועות בא גם שר האוצר. הוא היה בח1 ואני בח3. אך לא רק הוא. כל אחד מהתשעים שהיו שם נושא אוצר בלבו.אוצר ענק ששמו בוקר. בוקר הוא נעורים, תמימות, תקוה, אופק רב מסתורין. ולכל השאר: לצהריים, טרדום היומיום, לערב, ללילה... לגבי אין-שחר!
 
למעלה