שעתיים
שלושה חודשים
פעם בשבוע
קורס השתלמות כלשהו, לא זוכרת מילה ממה שלמדנו.
זוכרת אותך
קשה לשים את האצבע על הרגע שבו נשמע הקליק. ישבנו באותו שולחן, כל כך טבעי.
חשבת שלא ראיתי אותך מגניב מבט לחזה שלי, לישבן, לרצועת החזיה על הכתף..
ראיתי הכל. לפעמים היה נדמה לי שגם ראית את החיוך הקטן שלי, את העיניים שמבקשות אל תפסיק, את הגוף צורח ומבקש שתעשה את המהלך.
משבוע לשבוע הרמיזות היו ברורת גם לסובבים אותנו. המרצה היה נבוך לפעמים, נדמה שאפילו הוא שמע את פעימות הלב שלנו. השיחות שלנו קיבלו עומק וגלשנו להמון נושאים, מיניים וגם לא. דיברת על אשתך ואני על בעלי. הכרנו אחד את השניה בעדינות, בחיזור עיקש ועם המון סבלנות מצדך כי אני לא הייתי קלה להשגה. קילפת לאט לאט את ההגנות שלי, חשפת אותי נשית וכל כך בשלה לך.
כל השבוע היית כוכב הפנטזיות שלי, חיכיתי להריח אותך שוב, לראות אותך מחכה לי בחניה עם החיוך הממיס שלך, לשלושים השניות במעלית שמחממות את העניינים לקראת עוד שיעור מותח.
הנשימות שלך התגברו והעמיקו כשהתקרבת אליי כל פעם בתירוץ אחר "צריכה עזרה עם המצגת?", "להכין לך קפה?". התשובה שלי תמיד הייתה כן, נעים לי כשאתה קרוב יותר.
בסיום הקורס יצאנו יחד כרגיל, כל אחד למכוניתו. סיכמנו שניפגש שבוע הבא כאילו לא נגמר, רק שנינו לשעתיים של שכרון חושים...
שלושה חודשים
פעם בשבוע
קורס השתלמות כלשהו, לא זוכרת מילה ממה שלמדנו.
זוכרת אותך
קשה לשים את האצבע על הרגע שבו נשמע הקליק. ישבנו באותו שולחן, כל כך טבעי.
חשבת שלא ראיתי אותך מגניב מבט לחזה שלי, לישבן, לרצועת החזיה על הכתף..
ראיתי הכל. לפעמים היה נדמה לי שגם ראית את החיוך הקטן שלי, את העיניים שמבקשות אל תפסיק, את הגוף צורח ומבקש שתעשה את המהלך.
משבוע לשבוע הרמיזות היו ברורת גם לסובבים אותנו. המרצה היה נבוך לפעמים, נדמה שאפילו הוא שמע את פעימות הלב שלנו. השיחות שלנו קיבלו עומק וגלשנו להמון נושאים, מיניים וגם לא. דיברת על אשתך ואני על בעלי. הכרנו אחד את השניה בעדינות, בחיזור עיקש ועם המון סבלנות מצדך כי אני לא הייתי קלה להשגה. קילפת לאט לאט את ההגנות שלי, חשפת אותי נשית וכל כך בשלה לך.
כל השבוע היית כוכב הפנטזיות שלי, חיכיתי להריח אותך שוב, לראות אותך מחכה לי בחניה עם החיוך הממיס שלך, לשלושים השניות במעלית שמחממות את העניינים לקראת עוד שיעור מותח.
הנשימות שלך התגברו והעמיקו כשהתקרבת אליי כל פעם בתירוץ אחר "צריכה עזרה עם המצגת?", "להכין לך קפה?". התשובה שלי תמיד הייתה כן, נעים לי כשאתה קרוב יותר.
בסיום הקורס יצאנו יחד כרגיל, כל אחד למכוניתו. סיכמנו שניפגש שבוע הבא כאילו לא נגמר, רק שנינו לשעתיים של שכרון חושים...