שעשעוני ילדי

סתכל לאופק ילד

קודם כל תן לה לגעת בעצמה.
זה קודם כל ולפני הכל.

אחרי זה ... כבר נסתדר.
מגבונים לא מגבונים, כשמש כבר חרמנית, קטן עלינו.
ואפרופו קטן עלינו.
אני מתגעגע לג'ייק.

ו-וויש.
פשוט תסתמי.
פעם אחת, תסתמי.
וגם המחשבה הזו שאת רוצה לבטא עכשיו, אין בזה באמת צורך.
תאמיני לי.
שמרי אותה.
שיהיה לך משהו לעצמך גם.
 
כשאני חרמנית זה לא נגמר דקה לפני

שקשה לי לנשום ושרירי רגליים כואבים.
ועדיין הוא ימשיך לאחוז את המגבונים.
לכל היותר אסכים לחיכוך קל.
וזהו.
 
אולי במקום העניין הזה של המגבונים

אני אתקע עצם באף ואסדר וואחאד אפרו באלאדי
ונעשה בוגה-בוגה כל הלילה?


אולי ככה יהיה יותר נחמד?
 
למעלה