שערוריית פרס
כבר מזמן טענתי שראשי המערך בראשות פרס מתנהגים אל מול אלימות הפלשתינאים כאילו קפאם השד. לדבר יש רק הסבר אחד, כנראה שלערפאת יש דרך ``לסחוט`` את ראשי השמאל הישראלי, קרוב לודאי על הסכמים מוקדמים שנעשו עוד בתקופה בה היה הדבר פלילי (בעת שלטונו של שמיר). לכולם היום ברור כי אוסלו נולד בחטא ומת בחטא. מה יקרה אם ערפאת יחשוף קלטות של אנשי המערך בתקופת שמיר שיושבים אצלו ומסכמים אצלו דברים? ולמה אני חוזר על ``תסריט דמיוני`` לכאורה זה? משום שהוא מאוד הגיוני בעיני. כבר בימי פיגועי האוטובוסים הנוראיים בתחילת תהליך אוסלו, עמדו רבין ופרס מול דילמה קשה מאוד: להודות שאין עם מי לעשות שלום ולכסח את ערפאת (עוד בתחילת התהליך) או לעשות סגר בן שבועיים ולעבור (על דמם של אזרחי ישראל) לסדר היום. ונחשו מה קרה? בשם קורבנות השלום המשיכו רבין ופרס ולאחר מכן ברק ופרס, לעבור ולהתבוסס בדמם של אזרחי ישראל, ``תוך ראייה אסטרטגית של האלטרנטיבות`` ובלבד שעגלת השלום התקועה תמשיך. איזו סיבה יש להתעקשותו המטורפת של פרס להמשיך בתהליך אם לא פחד אישי נורא מחשיפת החטא הקדמון שלו עם ערפאת? למה תמיד נוזל לו הצבע מהפנים כל פעם שיש פיגוע קשה וברור לכולם שצריך לעצור את התהליך? משום שהוא נתון לסחיטה, הוא ביילין וכל חבורת המטורפים הזו. ערפאת הוא פושע ורוצח, נמר אינו מחליף את חברבורותיו ואת שיטותיו. אתם יכולים לומר שאני מטורף אך אני עומד על דעתי שהתנהגות כל ראשי מפלגת העבודה מאז פרוץ אוסלו הינה של אנשים שמישהו מחזיק להם את הביצים ביד והם מפחדים שלא ילחץ עליהם! עכשיו, תקנו אותי. Thats all folks
כבר מזמן טענתי שראשי המערך בראשות פרס מתנהגים אל מול אלימות הפלשתינאים כאילו קפאם השד. לדבר יש רק הסבר אחד, כנראה שלערפאת יש דרך ``לסחוט`` את ראשי השמאל הישראלי, קרוב לודאי על הסכמים מוקדמים שנעשו עוד בתקופה בה היה הדבר פלילי (בעת שלטונו של שמיר). לכולם היום ברור כי אוסלו נולד בחטא ומת בחטא. מה יקרה אם ערפאת יחשוף קלטות של אנשי המערך בתקופת שמיר שיושבים אצלו ומסכמים אצלו דברים? ולמה אני חוזר על ``תסריט דמיוני`` לכאורה זה? משום שהוא מאוד הגיוני בעיני. כבר בימי פיגועי האוטובוסים הנוראיים בתחילת תהליך אוסלו, עמדו רבין ופרס מול דילמה קשה מאוד: להודות שאין עם מי לעשות שלום ולכסח את ערפאת (עוד בתחילת התהליך) או לעשות סגר בן שבועיים ולעבור (על דמם של אזרחי ישראל) לסדר היום. ונחשו מה קרה? בשם קורבנות השלום המשיכו רבין ופרס ולאחר מכן ברק ופרס, לעבור ולהתבוסס בדמם של אזרחי ישראל, ``תוך ראייה אסטרטגית של האלטרנטיבות`` ובלבד שעגלת השלום התקועה תמשיך. איזו סיבה יש להתעקשותו המטורפת של פרס להמשיך בתהליך אם לא פחד אישי נורא מחשיפת החטא הקדמון שלו עם ערפאת? למה תמיד נוזל לו הצבע מהפנים כל פעם שיש פיגוע קשה וברור לכולם שצריך לעצור את התהליך? משום שהוא נתון לסחיטה, הוא ביילין וכל חבורת המטורפים הזו. ערפאת הוא פושע ורוצח, נמר אינו מחליף את חברבורותיו ואת שיטותיו. אתם יכולים לומר שאני מטורף אך אני עומד על דעתי שהתנהגות כל ראשי מפלגת העבודה מאז פרוץ אוסלו הינה של אנשים שמישהו מחזיק להם את הביצים ביד והם מפחדים שלא ילחץ עליהם! עכשיו, תקנו אותי. Thats all folks