שערוך כתובה

[Y e d i d]

שערוך כתובה

שערוך כתובה
בעלה של קרובה רחוקה נפטר. יש לו אלמנה, דודה רחוקה שלנו ושני אחים. אמרו לי שהאלמנה זכאית לתבוע מן העזבון את כתובתה. אבל כאמור הכתובה מלפני 50 שנים וכתוב בה 1000 לירות של אז. האם יש למישהו פסיקה על שכתוב סכום הכתובה ועידכונו לערכים ריאליים?

 

[Y e d i d]

שיערוך כמובן

שערוך כתובה
בעלה של קרובה רחוקה נפטר. יש לו אלמנה, דודה רחוקה שלנו ושני אחים. אמרו לי שהאלמנה זכאית לתבוע מן העזבון את כתובתה. אבל כאמור הכתובה מלפני 50 שנים וכתוב בה 1000 לירות של אז. האם יש למישהו פסיקה על שכתוב סכום הכתובה ועידכונו לערכים ריאליים?

שיערוך כמובן
ולא שיכתוב כפי שנרשם בגוף ההודעה.

 

[עוד יוסף פנדריך]

תשובה

שערוך כתובה
בעלה של קרובה רחוקה נפטר. יש לו אלמנה, דודה רחוקה שלנו ושני אחים. אמרו לי שהאלמנה זכאית לתבוע מן העזבון את כתובתה. אבל כאמור הכתובה מלפני 50 שנים וכתוב בה 1000 לירות של אז. האם יש למישהו פסיקה על שכתוב סכום הכתובה ועידכונו לערכים ריאליים?

תשובה
למיטב ידיעתי אין כללים נוקשים בקשר לשיערוך כתובה והוא נעשה לפי שיקול דעת ביה"ד. ניתן להגיש את התביעה לביה"ד הרבני. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 [תיקון אחרון 2/3/95] . . ======================================== 4. הגישה אשה יהודיה לבית דין רבני תביעת מזונות, שלא אגב גירושין, נגד אישה היהודי או נגד עזבונו, לא תישמע טענת הנתבע שאין לבית דין רבני שיפוט בענין.

 

[Y e d i d]

תודה, אבל

תשובה
למיטב ידיעתי אין כללים נוקשים בקשר לשיערוך כתובה והוא נעשה לפי שיקול דעת ביה"ד. ניתן להגיש את התביעה לביה"ד הרבני. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 [תיקון אחרון 2/3/95] . . ======================================== 4. הגישה אשה יהודיה לבית דין רבני תביעת מזונות, שלא אגב גירושין, נגד אישה היהודי או נגד עזבונו, לא תישמע טענת הנתבע שאין לבית דין רבני שיפוט בענין.

תודה, אבל
ההעדפה שלנו היא בית משפט לעניני משפחה. האם השאלה של כתובה ושיערוכה, לא עלתה אף פעם בבית משפט זה?

 

[עוד יוסף פנדריך]

תשובה

תודה, אבל
ההעדפה שלנו היא בית משפט לעניני משפחה. האם השאלה של כתובה ושיערוכה, לא עלתה אף פעם בבית משפט זה?

תשובה
תביעה לכתובה היא בסמכותו היחודית של ביה"ד הרבני.

 

[Y e d i d]

תודה, למדתי

תשובה
תביעה לכתובה היא בסמכותו היחודית של ביה"ד הרבני.

תודה, למדתי
אנא האר עיני באסמכתאות של בית הדין הרבני, לענין "שיערוך הכתובה". תודה

 

[עוד רות דיין-וולפנר]

כתובה ושיערוכה

תודה, למדתי
אנא האר עיני באסמכתאות של בית הדין הרבני, לענין "שיערוך הכתובה". תודה

כתובה ושיערוכה
אין דעה חד משמעית לענין שיערוך כתובה. יש פוסקים שקבעו שאין לשערך כתובה אלא אם יש לכך התייחסות מפורשת בכתובה, ויש פוסקים שקבעו שיש לשערך כתובה ולהתאימה למטבע הנוכחי במדינה. בדרך כלל הסכום המוצמד הינו סכום הכתובה עצמה ולא סכום תוספת הכתובה (תוספת הכתובה הוא הסכום שנרשם על ידי הבעל וסכום הכתובה הוא סכום קבוע). לענין אסמכתאות - יצאה החודש חוברת מיוחדת של "הדין והדיין" העוסקת בשיערוך כתובה, אך לצערי לא ניתן לצרפה לפורום. בכל מקרה רצוי מאוד לפנות ליעוץ משפטי פרטני, ולא להסתמך על איסוף חומר ברשת לענין כתובה. מעבר לזה - לא הייתי תולה כל תיקוותי בכתובה מלפני 50 שנה, סביר להניח שיש זכויות אחרות, יותר ברות - מימוש.

 

[Y e d i d]

תודה לך עו"ד דיין וולפנר

כתובה ושיערוכה
אין דעה חד משמעית לענין שיערוך כתובה. יש פוסקים שקבעו שאין לשערך כתובה אלא אם יש לכך התייחסות מפורשת בכתובה, ויש פוסקים שקבעו שיש לשערך כתובה ולהתאימה למטבע הנוכחי במדינה. בדרך כלל הסכום המוצמד הינו סכום הכתובה עצמה ולא סכום תוספת הכתובה (תוספת הכתובה הוא הסכום שנרשם על ידי הבעל וסכום הכתובה הוא סכום קבוע). לענין אסמכתאות - יצאה החודש חוברת מיוחדת של "הדין והדיין" העוסקת בשיערוך כתובה, אך לצערי לא ניתן לצרפה לפורום. בכל מקרה רצוי מאוד לפנות ליעוץ משפטי פרטני, ולא להסתמך על איסוף חומר ברשת לענין כתובה. מעבר לזה - לא הייתי תולה כל תיקוותי בכתובה מלפני 50 שנה, סביר להניח שיש זכויות אחרות, יותר ברות - מימוש.

תודה לך עו"ד דיין וולפנר
היכן ניתן לרכוש את החוברת? אני מסכים איתך שעדיף לפנות לעו"ד ליעוץ. אבל זכרי שסך 1000 ל"י הן 10 א"ג ישנות כלומר פחות מאגורה של היום... לכן עדיף לברר תחילה.

 

[עוד רות דיין-וולפנר]

תשובה

תודה לך עו"ד דיין וולפנר
היכן ניתן לרכוש את החוברת? אני מסכים איתך שעדיף לפנות לעו"ד ליעוץ. אבל זכרי שסך 1000 ל"י הן 10 א"ג ישנות כלומר פחות מאגורה של היום... לכן עדיף לברר תחילה.

תשובה
מספר הטלפון של מערכת העיתון 03-5318895 העיתון נקרא "הדין והדיין".