שעמום ותסכול

Yaniv52

New member
שעמום ותסכול

סופ"ש שלישי שאני מבלה עם הקטיושות בבית, ואנשים, אני לא יכול לתאר במילים את השעמום שעובר עליי עכשיו. נסענו למשפחה בקריות(אני גר בכרמיאל), למרות שגם פה לא הכי בטוח. המשפחה נסעו לחו"ל אז הם השאירו לנו את הבית לבנתיים. זה שלוש שבועות שאני מסתגר פה, הקריון ריק מאנשים ואני לא מכיר פה אפחד. שלוש שבועות לא ראיתי את החברים שלי. בנוסף להכל יש גם הרבה בעיות בצבא, זה כל כך מתסכל שאני צריך לחזור מחר, אני מרגיש שאין לי כבר כוחות לחזור לשם.. לראות את האנשים שאני ממש לא אוהב.. את העבודה .. למרות שאני חוזר כל יום הבייתה(אחרי מלחמה ארוכה עם כל הבסיס פה...) ואני חייב חופש ממש ארוך לנקות את הראש. זהו, רק רציתי לשתף מה שעובר עליי בזמן האחרון.
 

s h o o s h a

New member
ניקוי ראש

אמנם מפרידות בין שנינו אי אלו שנים ובכל זאת מצליחה מאד להזדהות עם התסכול של החזרה, שלך לבסיס, שלי לעבודה, של שנינו אל מקום שבו אנחנו לא אוהבים את האנשים ואת מה שאנו אמורים לעשות. אבל בהחלט יש נחמה בעובדה שבתום משמרת (גם אצלי) אני 'יוצאת' הביתה וסופי שבוע שייכים לי ולמשפחתי. מניחה שכך גם אצלך. ובמיוחד בימים טרופים אלו, השתדל להיות מוקף באנשים שאתה אוהב, שכייף לך להיות במחיצתם. אל תישאר לבד. זה נורא לשהות בבית ולשמוע הד התפוצצות או שריקה או מעוף ולתהוהת מתי היא תשנה כיוון... חופשה ארוכה לניקוי ראש- גם זה יגיע. רק שיירגע המצב בבית ותוכל לקחת לעצמך רגילה או גימלים ותנוח מכל מה שעובר כרגע. יודעת שזה מה שאני אעשה בשוך הקרבות. אני גם יוצאת ל'רגילה' או לפחות לוקחת 'פס' לאיזה יום או יומיים- להתרגעות. תחזיק מעמד, אתה וכולנו והרי החיזבאלונים לא יוכלו לנו הלא כן?? שוש מומחית בנ.צ נחיתות
 
למעלה