שעות נוספות....ובוקר טוב

[ט א ל ו ל ה]

שעות נוספות....ובוקר טוב

האם מרגע שהודעתי שאני בהריון אני לא מחוייבת לעשות שעות נוספות? אם כן ספרו מנסיונכן איך עשיתן זאת (אני עושה שעות נוספות רבות שלא מרצון אלא בשל ניהול כושל של האגף בו אני עובדת ופשוט נמאס לי לאכול את זה אממממה נראה לי מוזר יום בהיר לסגור את התיק ב-17:00 וללכת, אם ישאלו מה אני אגיד? סליחה אני בהריון....) והדבר השני - מאיזה שבוע זה חודש רביעי.? יאללה יום מקסים ונעים .

 

[טלטוש]

שעות נוספות - נושא כאוב

אני עד לשמירת ההריון היו ימים שהגעתי הביתה בשעה 10:30 בלילה (ויש לי ילדה בבית). אף אחד לא מחויב להתחשב בך. אם יש עבודה אז היא צריכה להיעשות, זה לא עניינו של הבוס שלך שאת בהיריון. הסיבה היחידה לא לעשות שעות נוספות היא אם יש לך בעיות בהיריון ואז את מקבלת הגבלת שעות מהרופא, ואז כבר את צריכה לעשות אאוטינג ולהגיד שאת בהיריון.

 

[ט א ל ו ל ה]

אבל טלטוש - רשום בספר משהו

על זה שלא עושים שעות נוספות ע"פ חוק סוציאלי כלשהו (הייתי מצטטת אבל הספר והבעל ישנים בחדר)

 

[טלטוש]

אופס - לא מכירה חוק כזה

משאירה את הבמה למישהו שמכיר את החוק....

 

[s h i R 1 2 3]

מצטטת מהחוק

הודעה למעביד: "אישה הרה מחויבת להודיע למעסיקה על הריונה עד החודש החמישי. מהרגע שבו הודיעה העובדת על הריונה, אין להעסיקה שעות נוספות, בשבתות ובלילות אם יש בידיה אישור מרופא."

 

[טלוי]

באמת...כי לא היה לי שעות נוספות

כשאני עבדתי בחודש חמישי עד שביעי (בחודשיים) ובוס העריך אותי כשעבדתי רק 9 שעות ולא יותר מזה! הוא יודע שלא קל לנשים בהריון לעבוד בשעות נוספות!!

 

[tookmy]

אסור למעסיק שלך

להעסיק אותך שעות נוספות בהריון, זה לא קשור אם הוא יודע או לא שקל ו קשה לך. ואגב, אם אפשר לקטר באותו הקשר: אצלנו בעבודה, יש שתי שבתות בשנה, בפברואר, שצריך להגיע לעבודה. זה אומר שבפברואר יש שתי שבתות שאני נסחבת לעבודה, שגם ככה כבר אין לי כוח אליה. זה השבת הקרובה ושבת ששבועיים אחרי כן. אני כבר לא מדברת שבגלל זה לא אהיה באירוע משפחתי, בר מיצוה של בן דוד (עליה לתורה וארוחת צהריים). אם אגיד משהו על זה ש"אסור להעסיק אותי בשבת" הכל ייפול על אדם אחד, במקום שיתחלק בין שנינו. האדם השני, גם ככה טוחן שבתות בעבודה בלי הכרה מדצמבר עד פברואר כמעט כל שבת וגם ימי שישי, ככה שלבוא ולהגיד כזה דבר באמת לא נעים לי, מצד שני, אין לי כוח!!! אני בחודש שביעי ובימים האחרונים אני מרגישה שפשוט בא לי להישאר במיטה, בקושי גוררת את עצמי ומרגישה שגם ככה הכל יותר מדי בשבילי. אז שבת? אבל מצד שני, אני רגילה להיות "ראש גדול" יש לי השפעה אצלנו ולכן גם יותר תעסוקה. מי שפחות מגדיל ראש גם עובד פחות שעות, סומכים עליו פחות וכו' ואני משתדלת לא להגזים , אבל גם לא להיות פרימדונה. בקיצור קשה, קשה... ואתמול הקולגה שלי, זה שטוחן שעות בעבודה אומר לי: את חושבת שככה יהיה לך קל לחזור בספטמבר, זה לא פשוט הסיפור הזה... ואני- מצד אחד מתה להישאר מעבר לחמישה חודשים בבית ומצד שני יודעת שאני חייבת את הכסף וחייבת לפרנס את הילדה שלי איכשהו ושיש לי עבודה טובה שאני אוהבת, שלקח לי המון שנים למצוא, ככה שאני די נקרעת בנושא הזה ובכלל, מה גם שכשלא הייתי בהריון או עם ילדה מקום העבודה שלי הרגיש לי כמו מקום שוחק ותובעני, ועכשיו פי כמה.

 

[מירי א]

אולי זאת רק אני?

אבל מקריאה של החוק כתוב: אישה הרה מחויבת להודיע למעסיקה על הריונה עד החודש החמישי. מהרגע שבו הודיעה העובדת על הריונה, אין להעסיקה שעות נוספות, בשבתות ובלילות אם יש בידיה אישור רופא" יש בידייך אישור רופא גבירתי?? עוד דבר, אני בשבוע שעבר רציתי להשתתף באיזה פרויקט שעובדים עד 12:00 בלילה ומקבלים עליו 200%, התלהבתי כי זה יהיה יופי לחישוב מענק הלידה שלי, אבל הבוס שלי לא הסכים בגלל ההריון. הסברתי לו שפיזית אני עדיין מרגישה מעולה, אבל אמר שזה החוק... אבל מן הסתם חודש שביעי זה גם שונה מחודש רביעי (שאגב, לשאלתך, מתחיל בשבוע 15+.

 

[אייילת האחת]

שבוע 16