שעות הצהריים../images/Emo42.gif
אני לוקחת את עדי מהגן (בת 4) בשעה 13:00. היא מגיעה עייפה מאוד מהגן (וגם מודה בזה) ובכל זאת מתעקשת שלא ללכת לישון. לרוב לאחר ארוחת הצהריים היא פשוט נמרחת מול הטלויזיה ולא מוכנה לעשות שום דבר אחר. זה לא היה מפריע לי אם זו היתה מנוחה אמיתית עבורה, אולם ברגע שנשבר לה מהטלויזיה היא מתחילה לקטר מרוב עייפות והסיוט נמשך עד אחה"צ (אז יוצאים החוצה, או נפגשים עם חברים, או כל פעילות אחרת), אבל לפעמים האפקטים השליליים של העייפות מתבטאים גם אז (למשל מריבות עם חברים תוך כדי משחק משותף). ניסיתי לדבר אל ההגיון שלה ולהסביר מדוע כדאי לנוח וכו'. היא מסכימה איתי באותו רגע אולם ברגע האמת היא לא מוכנה לתת את הצ'אנס וללכת לישון. איך משכנעים אותה שמה שהיא צריכה זו שינה טובה של שעה?
אני לוקחת את עדי מהגן (בת 4) בשעה 13:00. היא מגיעה עייפה מאוד מהגן (וגם מודה בזה) ובכל זאת מתעקשת שלא ללכת לישון. לרוב לאחר ארוחת הצהריים היא פשוט נמרחת מול הטלויזיה ולא מוכנה לעשות שום דבר אחר. זה לא היה מפריע לי אם זו היתה מנוחה אמיתית עבורה, אולם ברגע שנשבר לה מהטלויזיה היא מתחילה לקטר מרוב עייפות והסיוט נמשך עד אחה"צ (אז יוצאים החוצה, או נפגשים עם חברים, או כל פעילות אחרת), אבל לפעמים האפקטים השליליים של העייפות מתבטאים גם אז (למשל מריבות עם חברים תוך כדי משחק משותף). ניסיתי לדבר אל ההגיון שלה ולהסביר מדוע כדאי לנוח וכו'. היא מסכימה איתי באותו רגע אולם ברגע האמת היא לא מוכנה לתת את הצ'אנס וללכת לישון. איך משכנעים אותה שמה שהיא צריכה זו שינה טובה של שעה?
