שעונים מעוררים

[neophile]

שעונים מעוררים

יכול להיות שזה משהו ששמענו וחווינו בריטריט , הרצאה , חוג וכו' , מסר שהצליח לחדור את חומות התודעה ולהעיר אותה , שהביא לשינוי במצב התודעה .
ייתכן שהמסר הזה המשיך לחיות בנו זמן מה , יום יומיים , שבוע וככל שהזמן עבר נראה שחומות התודעה נסגרו לאט לאט עד שנשאר רק דמיון של שינוי.

החומות נסגרות , כמו דלת שנטרקת וזה מתסכל וכואב - איך זה שזה עבד לפני שבוע ועכשיו כבר לא ?

 

[דניאל גליקר]

מה שמראה

שמלים, שמסרים, הם לא אלה שממש מעלים את רמת התודעה.
שעושים איזה שינוי משמעותי שהוא במצב התודעה.

 

[lightflake]

איך זה...

כי כל עוד נשארת הזדהות
קלה שבקלות
אף כחוט השערה

אז מהר מאוד היא תחזור לגודל רגיל
עד שלא יהיה ניתוק מוחלט
אבל עדיין, זה איזשהו תהליך של בשלות... זה לא רע
זה מכין את הקרקע

 

[ינוקא1]

איך זה ששלהבת מתכבית ?

 

[רועי החושב]

כי אף שיטה לא יכולה להחליף את החשיבה הפעילה

כל הרוחניקים יכולים להמשיך לחלום על התעוררות.
אבל מי שעצלן ישאר עצלן ויתנוון.
ובכלל- מי רוצה להתעורר כמטרה בפני עצמה?
מי שהחיים לא מעוררים אותו, מי שחייו נתקעו בשיעמום ובשיגרה ואין בהם אהבה גדולה, תשוקה גדולה, במקום לשנות את חייו, הוא מנסה לעורר את עצמו.
הוא מנסה לפתור את הסימפטום ולא את המקור.
ויש בזה משהו שמעיד על קונפורמיזם. אנשים שנכנעו למערכת, לחברה, למעמד, למערכת הערכים החולה- רוצים להמשיך כאילו לא קרה כלום. מספיק להם שיסופק להם סם מעורר שיאפשר להם להמשיך לתפקד, למשוך עוד קצת את המחרשה.
ה"התעוררות" הזו היא מיתוס שמוקרן מהפאסיביות החולנית של העדר.
אדם חיוני לא חש שום צורך בשיטת התעוררות.
הכניעה למערכת הערכים של החברה היא מקור תחושת ההירדמות ואין לה פיתרון מלבד האומץ לעמוד לבד מול העולם כולו.
הצורך בשיטה מעיד על כך שאדם אינו ישר.

 

[ינוקא1]

ומה הפטנט שלך לחיים מלאי תשוקה ?

מה הפטנט שלך לחוסר כניעה למערכת , לחברה למעמד וכו' ?

לעמוד לבד מול העולם כולו זה סבבה לגמרי , אך על מה תעמוד לבד ?
(על זכותך ללכת ערום ברחוב , למשל ?)

בלי "מהות פנימית" חיה ונושמת , מה שישאר מהשיטה הזו זה מלחמות בלבד , בלי שיש אפילו על מה להילחם.
סוג של אנרכיזם לשם האנרכיזם.

זה נהדר לבטא את הקול הפנימי שלך , וזה נהדר למרוד במערכת - אך צריך קודם כל שיהיה קול פנימי ברור וצודק.

 

[רועי החושב]

ידידי, אין פטנט לחיים

אם אין לך על מה להילחם, אז אל תילחם על שום דבר.
אבל אני בטוח שיש לך על מה לעמוד. משהו שאתה מתנגד אליו, אנשים שאתה אוהב. העולם חרא ויש מה לתקן. אז על מה אתה מדבר בכלל? איפה אתה חי? במישור של ברהמא? צא משם מייד! הוא שיקרי. אתה לא שייך לשם. בעולם הזה יש להילחם.
מה השיגו ההודים בכניעה שלהם ל"קרמה"? השיגו קדחת! שיטת מעמדות אכזרית ואפליה. אנשים רעבים והמעמד העליון מתייחס אליהם כחרא. המעמדות המנושלים שלהם לא נלחמים.
להם אתה מקשיב? אצלם תמצא את ה"קול הפנימי הברור והצודק"?
אני לא מאמין לך. אני חושב שאתה משקר לי ולעצמך. אתה יודע מהו הצדק ואתה פשוט עצל ואדיש מדי להילחם עליו. נוח לך לשחק ברוחניקיות וב"איזון" ובהילריות ובכל ההבלים הבאושים הללו שאיכזבו ויאכזבו.
מצא רצון והילחם. הבית בוער, החזירים לוקחים את הכל ואתה ישן.

 

[ינוקא1]

נלחמתי בעבר

בכל מיני דברים ,ואני מניח שעוד אלחם.

(רק לפני חודשיים לצערי אפילו הייתי מעורב במקרה של אלימות פיזית , ואינני מתחרט על כך - זה היה מוצדק וזה היה הדבר הנכון בסיטואציה).

אך המטרה מבחינתי איננה מלחמות אלא הרמוניה
מלחמות זה מוצא של חוסר ברירה , דבר שתמיד צריכים להיות מוכנים אליו , אך החוכמה היא להשיג דברים בלעדיו.
וככל שאתה יותר הרמוני , אתה תדע לעשות זאת.
וכדברי שלמה המלך : "טובה חוכמה מכלי קרב".

אינני מאמין בכניעה לקרמה , ואינני הודי.
אני חושב שיש מקום גם לשינוי המציאות , ויש מקום גם לקבלת הדברים כפי שהם.
חכם אמיתי איננו בז לאף אחד מהצדדים , לא לשינוי ולא לקבלת המציאות - הוא יודע לאחוז בזה או בזה לפי העניין.

זו המשמעות של הרמוניה - להרכיב דברים נכון כך שיצאו יפים לעיין , נעימים לאוזן , טעימים לחיך , נכונים שכלית וכו'.
זהו "חוש" אומנותי , ומבחינתי זה העיקר !
כאשר תרכיב ביחד שכל עם חוויה מדיטטיבית אמיתית , זה מה שתקבל - "אלגנטיות".

אלגנטיות בפעולותיך ובהתנהלותך ובחשיבתך.

נ.ב.
הילריות היא בדיוק כמו מוזיקה.
מנסיוני כדי להיות הילר מוצלח צריך הרבה סקרנות ומחקר , וגם חוש אומנותי כלשהו.
כך שמבחינתי הילריות איננה סותרת שכל , ההיפך.
זה שיש הילרים חסרי שכל , זה סיפור אחר.

 

[רועי החושב]

אין קשר בין הרמוניה לשלום

הרמוניה היא מושג מוסיקלי ושלום הוא מושג פרגמטי.
"הרוצה בשלום יכון למלחמה" (ניטשה).
השלום הוא ערך, ואילו ההרמוניה היא אמצעי בלבד.
החיים זקוקים לדיסהרמוניה כשם שהם זקוקים להרמוניה.
גם המוסיקה לא על יסוד ההרמוניה בלבד עומדת, אלא על המלודיה גם, שיוצאת מגבולות ההרמוניה אשר אינה אלא רקע והקדמה ומישור עליו תהלך המלודיה ותרוץ ותקפוץ וכמידת רחקה מההרמוניה ללא פגע תשמח את לבב שומעיה. והיא עיקר ועלילה וגבורה ורצון ומהות המוסיקה.
ההרמוניה היא היסוד השלילי, אם כן, היסוד שיש להתגבר עליו ולהעפיל ולעלות ולעוף ואף להערים עליו.
אין היא מטרה ותכלית אלא היא התגלמות השיעמום וחוקיות ההכרח. את החוקיות הזו אין להפר אך יש להתחכם לה וההתחכמות לה היא היא הערך האסתטי העיקרי, ואין זה משנה אם אי אפשר להגשים ערך זה, כי ערך הוא עדיין ערך גם בלתי אפשרות להגשימו.
זאת ועוד-
למוסיקה אין שיטה. עד כה לא מצאו כל חכמי העולם שיטה בדוקה להלחנת מוסיקה.
אם היתה שיטה למוסיקה היה אפשר ללמד מחשב ליצור מוסיקה, אבל אין מחשב שיכול ליצור מוסיקה לשמה. יש, אמנם, כמה תרגילים שאפשר ללמד את המחשב אבל כל אוזן תמאס בהם במהרה.
המהות של המוסיקה אינה שיטה, אלא התעלות מעבר לשיטה. המוסיקה היא ניצחון הרוח על השיטה.

 

[ינוקא1]

אינני מדבר על הרמוניה כמושג מוזיקלי בלבד

או על ההבחנה בין הרמוניה למלודיה.

אני מדבר על הרמוניה כשילוב אופטימלי של דברים - ולא משנה האם אלו צלילים , צבעים , טעמים , מחשבות , בני אדם , צורות , צמחים , יצורים , כוחות , מדינות . . . . שילוב אופטימלי הוא שילוב הרמוני. וכמובן שיש שילוב אופטימלי \ הרמוני יותר או שילוב הרמוני פחות.

ממילא שלום והרמוניה בהגדרתי קשורים זה לזה בקשר הדוק - כי ככל שהשילוב פחות אופטימלי \ הרמוני , יש יותר חיכוכים וממילא פחות שלום.
לעומת זאת שילוב אופטימלי והרמוני איננו בהכרח אחיד ומשעמם , אלא פשוט "מסתדר".
המדובר במבנה אנרגטי "חוסך אנרגיה" , לעומת מבנה אנרגטי "בזבזני".
וזה סוד השלום , וזה סוד הבריאות , וזה סוד המוזיקה האיכותית , וזה הסוד של כל דבר ! פיתוח היכולת לשלב דברים באופן "נכון".

לסוף דבריך אני בהחלט מתחבר - אין שיטה בדוקה ליצור מוזיקה כי המדובר ב"חוש".

חוש זה פיתחתי אצלי בעזרת הצ'י גונג - כאשר מכניסים מודעות לתוך התנועות שעושים , מתחילים לשים לב כיצד "נכון יותר" לעשות את התנועות.
כיצד התנועה יותר הרמונית ומשתלבת במבנה הגוף. כנ"ל כיצד התנועה משתלבת יותר נכון בתוך רצף התנועות.
כנ"ל לגבי קולות , כנ"ל לגבי צבעים כנ"ל לגבי כל דבר.
הסוד נמצא בהכנסת המודעות לתוך הטכניקה הטובה.

לכן אני אומר כי חוש זה יוצא הן מפיתוח השכל והטכניקה הטובה , והן מפיתוח היכולת להיות מודע.
למשל להיות מודע לצלילים שאתה משמיע ולהשפעתם עליך - בכל הרובדים !
ודרך אחת לפתח מודעות כזו היא תרגול מדיטציה.

(גם אני עצמי כבר מנגן לא רע בחליל הפאן שלי , ורק בזכות תובנות אלו.

)

 

[ינוקא1]

אני פותח שרשור חדש . . .

 

[בן טל-שחר]

תודה על ההתחשבות בנו, אולם במקרה זה אין צורך.

השרשור הנוכחי (והמרתק, אם יורשה לי) עדיין קטן, פעיל וגם נמצא בלב העמוד הראשון של הפורום.

אגב, ההודעה שהעתקת עבור השרשור החדש (זאת שמחקתי) גם הועתקה בצורה פחות טובה מההודעה המקורית - ההדגשות בה פחות נוחות לקריאה. ויתרת על אחת מההדגשות המועילות שבמקור ("הסוד נמצא בהכנסת המודעות לתוך הטכניקה הטובה") והוספת הדגשה חדשה ומיותרת שמפריעה לקריאה (הדגשת קטע הרבה יותר מדי גדול, דבר שמפריע לקריאה ולא יוצר שום הדגשה, מפני שכאשר קטע גדול מדי מודגש, אז שום דבר לא מודגש).

 

[ינוקא1]

טוב , תודה על הפידבק

זה פשוט נראה לי נושא הראוי לשרשור נפרד , ולהשתתפות יותר נרחבת . . .

 

[בן טל-שחר]

בהחלט; וזה נכון לכל הפורום הזה.

כשהשרשור ימצה את עצמו ויעבור לעמוד הבא, אם עדיין תרצה לפתח נקודה זו בדיון מחדש, בצורה רעננה, תוכל פשוט לפתוח את הדיון מחדש, בשרשור חדש, עם הודעה חדשה, במלים חדשות, בליווי קישור להודעה הנהדרת מהשרשור הנוכחי.

 

[lightflake]

מעמדות יש בכל מקום

מה נראה לך, שהבת של שרי אריסון תתחתן עם הבן של המנקה של הבית שלהם ? הם לא מאותה קאסטה...

פשוט אצל ההודים כל החרא נמצא בחוץ
במערב החרא מוסתר יפה מתחת לשטיח

 

[רועי החושב]

במערב לפחות נלחמים בזה

אם היינו מקשיבים לגורואים שלך- היינו חיים בחרא של ימי הביניים.
בימי הביניים היתה שיטת מעמדות למערב ואנשים שלא השתייכו למעמד האצולה, הצמיתים, חיו עד גיל 30.
בחיים יש להילחם. אני טוען שהגורואים שלך שקרנים נאלחים. אין להם שום דבר להציע. לא שלווה ולא שלום ולא עושר ולא אושר ולא הארה. הכל שקרים, והם דורכים על הפרצוף של העניים והחולים והרעבים. אין יצור יותר נאלח מגורו. אם אתה מאמין להם זה מעיד על האינטליגנציה שלך.

 

[lightflake]

מי הם הגורואים שלי ?

אתה אומר דברים מאוד קשים על אנשים מסויימים אבל לי אין מושג על מי אתה מדבר ... למעשה גם לך לא, אתה זורק מילים לאויר באופן מאוד כללי, כל כך כללי עד שכל מה שאני רואה פה זה רק השתלחות על כלום רק כדי לזרוק מילים, מין השתוללות שכזו, חסרת כל תוכן או משמעות... זה מעלה יותר שאלות לגביך, מי אתה? מה התסבוכת שלך עם איזה רעיון של "גורואים" ? אני לא יודע, והאמת גם לא מתעניין לשמוע, פתור את בעיותך בעצמך, אתה כבר ילד גדול.

 

[רועי החושב]

אתה שואל אותי?

אתה זה שמביא גורואים כל הזמן. אני באמת לא עוקב.
נכון שהאמירה שלי היא כללית- אם יש לך בעיה עם אמירות כלליות- זו בעיה כללית ולכן צריכה להיות לך בעיה עם הבעיה שלך.

 

[lightflake]

אתה משתלח באנשים, ראוי לפחות שתדע במי

 

[רועי החושב]

לא, לא ראוי

גורואים- ראית אחד, ראית את כולם.
זה כמו בסטות עם קישקושים רוחניקיים- אותם המוצרים בכל מקום, אותם הנרות, הקטורות, הספרים הרדודים, הבגדים, התכשיטים, בקיצור- אותו הקיטש המשעמם.
תשומת ליבי היא משאב יקר.
אתה יכול להמשיך לנדוד בין הבסטות\גורואים אם זה כ"כ מרתק אותך.
אותי זה משעמם עד כדי בחילה.