שעון החול

שעון החול

זהו... זה היום האחרון. מרגישה כאילו מסתכלת בשעון חול הגרגרים יורדים לאט לאט... אין דרך חזרה, אי אפשר לעצור מה שהיה לעולם לא יחזור. נשארו עוד כמה שעות ואז היא תסתיים - התקופה המדהימה הזאת שבה חווינו חוויות מיוחדות. כל כך הרבה עברנו ביחד הלכת איתי באהבה צעד אחרי צעד לא ידעתי, לא האמנתי שאפשר כך לאהוב מרגישה את הלב שלי מתחיל לכאוב. המחשבה, שיותר לא אראה אותך שלא תהיה יותר חלק מחיי קורעת את ליבי לגזרים. אני יודעת, כך זה נכון זאת עובדה אבל למה למה אני מרגישה כל כך אבודה?
 
למה ?

בתקופה האחרונה שמתי לב שאת מאושרת באהבה ענקית שיש לך. אז למה היום זה היום האחרון ? אם האהבה כל כך חזקה וגדולה בין שניכם מדוע היום זה היום האחרון שלה ? למה לא תראו אחד את השניה עוד ? קרה משהו או שידעת מראש שזה זמני ? שיו אני לא מבינה כלום.
 
../images/Emo7.gif ענתי........../images/Emo42.gif../images/Emo23.gif../images/Emo48.gif

כואב איתך, ושמח בשמחתך. כואב את כאבך, יודע ומכיר, חש ומבין את אשר עובר עלייך בשעה זו. ומנגד----- שמח בשמחתך, כי מי כמוך יודעת, כמה למדת כמה גדלת כמה התפתחת, בזכות התקופה המאושרת הקסומה שחולפת. וזה נותן לך את הכח, ליפול, אבל ליפול על הרגליים. להזדקף, ולצאת לדרך חדשה, דרך ברת קיום עדי עד. איתך, ואיתך לאורך כל הדרך. אוהב אתך......
 
ענת אהובה ../images/Emo23.gif

שלומלום לך, רק להזכירך שהיום האחרון הוא גם היום הראשון של המשך חייך, קחי את מה שלמדת בתקופה מופלאה זו, מה שעכשיו הוא שלך ועם זה תמשיכי הלאה לקראת חיים מאושרים, משותפים ומלאים כפי שאת שואפת אליהם וכפי שלאישה מופלאה כמוך מגיע, עכשיו ביום האחרון-ראשון הזה את סוף סוף יודעת שאת יכולה. תוקירי את מי שהיו שותפים לדרך, את מי שליוותה אותך בצמיחתך, את זה שהיה שם לצידך ובאמצעותו למדת (אני מדגיש באמצעותו לא בזכותו), את החברים שלך שצפו ועודדו אותך בדרכך והכי חשוב תוקירי את עצמך על האומץ, הנחישות, ההשקעה והתוצאות הנפלאות שהגעת אליהם. אני מצרף מתנה ממני אלייך ביום מיוחד זה, היית נחושה עד עכשיו ללמוד עכשיו היי נחושה ליישם את מה שלמדת. אוהב ומעריך אותך מאוד. עד אשר אדם מתחייב קיימת הססנות, האפשרות לסגת, תמיד חוסר יעילות. באשר לכל מעשי היוזמה/יצירה קיימת אמת בסיסית אחת, אשר ההתעלמות ממנה ממיתה אין ספור רעיונות ותוכניות נפלאות: ברגע שאדם מתחייב באופן מוחלט – גם ההשגחה נעה! דברים שונים מתרחשים כדי לסייע לו, אשר אחרת – לעולם לא היו מתרחשים. זרם של מאורעות נובע מן המחויבות, ומפעיל לטובתו ארועים בלתי חזויים, פגישות וסיוע חומרי, אשר איש לא היה חולם שייקרו בדרכו. גיתה אמר: "כל מה שאתה יכול לעשות, או חולם שאתה יכול – התחל! בהעזה יש גאוניות, עוצמה וקסם". מתוך הספר: המשלחת הסקוטית להימליה – ו.ה. מורי
 
ענת, את מרגישה אבודה....

כי ככה זה באהבה, ככה זה בפרידה, בעיקר כאשר עדיין הלב אוהב ומרגיש. וקשה לנו להשלים עם מצב שכזה, כי תמיד אנו מקוות שהטוב הזה, שהתקופה היפהפיה הזאת לא תיגמר לעולם, ושתמיד אהוב ליבנו יהיה שם עבורנו, חלק מאיתנו. אבל ככה זה בחיים, כי באותה מידה שהאהבה צצה בפתאומיות לחיינו, ככה היא פתאום נעלמת לה, נגמרת לה, כי לכל דבר טוב יש סוף, ככה נסיון החיים שלי לימד אותי. והסוף הזה, בהתחלה כואב, צובט המון בלב, לפעמים קורע את הלב לגזרים, אבל... הזמן עושה את שלו, ועם הזמן מתחזקים, משלימים, והלב נפתח שוב - לאהבה חדשה, כשיגיע יומה. ענת היי חזקה. אל תהיי לנו אבודה. שולחת לך
מחזק, לפחות מנסה לחזק, בטוח שלא אצליח, כי בענייני הרגש האלה, זה קשה.
 
כל סוף הוא התחלה חדשה

אבודה את כי באובדן את עסוקה. לב ניקרע ומתאחה , בכי מחניק ומרפא. ינקפו שעות , יחלפו ימים ותרגישי טוב יותר.
 

גלית34

New member
אם לאהוב אותך../images/Emo20.gif

אורית סלע עד אותו הלילה כשרקדנו לראשונה לא הבנתי מה אני מרגישה מעולם לא תיכננתי שיקרה מה שקרה חשבתי שאני הרבה יותר חזקה לא יכולתי לעצור את ההרגשה בליבי היתפשתה כשהבנתי לראשונה שאני אוהבת אותך אם לאהוב אותך זו טעות ליבי גורם לי לעשות טעויות אני חושבת עלייך בלילות אתן הכל להיות איתך עכשיו מתגעגעת אלייך כל כך מקווה שאותי לעולם לא תשכח אייך זה שלך הכל עובר בקלות כשאני פה ממש ממש רוצה למות כואב לי שקשה אפילו לינשום אהבתינו הייתה כמו היתגשמות חלום מעולם לא תיכננתי שיקרה מה שקרה עדיין אוהבת אותך אתה מרגיש יותר ממה שאתה אומר מסתכלת בפנייך כשאתה מדבר יודעת שמזמן הייתי צריכה לוותר אבל כל יום שעובר כל יום שעובר אני אוהבת אותך יותר
 

יאצפן

New member
שעון החול../images/Emo117.gif

ענת יקירה, אנא החליפי את שעון החול בשעון נעים וטוב, שעון הקוקיה, כל שעה תשמעי רוצה או לא, קוקו. קוקו. ואז חייכי לעולם, ותראי, יש שמש בחוץ, קבלי חיוך שמי,
 

שלגיה ו7

New member
האם זה אומר.

שזהו עוד "יום העצמאות שלך"? אם כן, אז "ההחלטה החשובה, הנכונה והאמיצה שעשיתי בימי חיי" אולי זאת התשובה.....והיא שלך<מקווה שזוכרת> מקווה שגם הפעם את שלמה עם ההחלטה
 
אתם מכירים את התחושה הזאת???

הפחד מהכאב? הידיעה שאתה עומד לפני משבר ולא יודע איך תתמודד איתו? אז כך הרגשתי בימים האחרונים, לא ידעתי איך אגיב, איך אפרד ממנו? האם אתפרק ולא אוכל להפסיק את הדמעות? אז היום, אני יודעת.... כן, זה כואב, קורע את ליבי, היו כמה רגעים היום שהרגשתי שלא אוכל לנשום מרוב שכאב לי, והדמעות חנקו את הגרון. ואני רק בתחילת הדרך.... 24 שעות אחרי. דבר אחד ברור לי לחלוטין, היום. יכאב עוד, אבכה, אזדקק לחברים הנפלאים שלי, ואני יודעת שאקבל את כל העזרה שארצה. ואחר כך - אני אתגבר !!!
 
ואחר כך לא רק שתתגברי אלא....

שלראשונה בחייך יתאפשר לך לחוות אושר באופן שהוא יהיה שלם כך שהוא יוכל להתקיים בתוך מרחב של חיים מלאים של זוגיות וזה הרי מה שרצית, נכון? דרך אגב אני בכוונה עונה לך כרגע לוגית למרות שברור לי שהכאב הוא ריגשי, אך הלוגיקה כרגע היא נקודת היחוס והמשען שיכולה להיות לך כי עולם הרגש שלך כרגע סוער. לגביי הכאב שאת חשה, אני מבין שזה כואב מוות ושוב אני נותן לך את הזוית הלוגית. את צריכה לשמוח על הכאב הזה כי מה שהוא אומר זה שאת יכולה לאהוב!!! זה לא דבר של מה בכך, הכאב הוא ההוכחה שהצלחת בדרך אותה עברת!! אולי זה אכזרי, אבל זה נכון. תכבדי את הכאב שאת חשה, תוקירי אותו, תודי לו. אל תלחמי בו תני לו את המקום שלו, יש לך חברים טובים, יש לך מסגרת תומכת גם כאן בפורום וגם בחיים, את לא לבד. ומעבר לכל האנשים סביבך אל תישכחי שיש לך עוד מישהי את "ענת הגדולה" שוואלאק היא אישה מדהימה. וכשוך הסערה, לאחר שיש בידייך את כל הכלים להצלחה אני בטוח שתפציע שמש חדשה, אהבה חדשה, זוגיות חדשה והפעם ממקום אחר, מקום שלם. אוהב אותך מאוד שלומלום
 
למעלה