שעה יפה

אחרת

New member
שעה יפה

כן, זה הסיפור על שעתנו היפה (שעה, או יום, או נצח, מה אכפת) היה רגע שבו הקצנו, והיום היה למחר. יום רודף יום, ירחים נמוגים לשנים. והזמן, זמננו, נחלק - לדקות, שעות, רגעים ושאר החיים. רגע - ידענו – וטעמו פג טעם היות כאן, עכשיו. קורת רוח קלה, הבהוב של אהבה ואז, לא היה עוד, או היה כלא היה. זה סיפור קצר כל-כך על שעתנו היפה… ולו יגע אור חסד רחום, בלחיינו הרכה. וכמשב רענן של רוח נקום חדשים, ליום חדש.
 
למעלה