[שסק]
יש לנו עץ שסק מאחורי הבית הגעתי הבייתה אתמול מהפנימיה וראיתי שהוא כבר עמוס פרי וכבר כל השסקים בשלים וכתומים-צהובים, ונשמתי ריח של קיץ כזה יבש ולח ומחניק כל כך ונשאבתי לעבר שלי, נשאבתי לתאי הזיכרון האפלים שלי, הקייציים, המחניקים, הכתומים-צהובים שלי פעם בקיץ, הייתי הולכת כל לילה על הכבישים אצלנו פה במשק שאני יחפה ועם שווראל וחולצה קרועה והייתי קוטפת שסק ואוכלת ממנו הרבה [ובורחת מהעטלפים של הפירות] והייתי מדברת והייתי חושבת והייתי בוכה והייתה לי כזו ילדות של ללכת בלילות של הקיץ ולישון בימים ולדבר ולחשוב ולנסות לקרר את עצמי לנסות לנשום ופתאום, כל כך הרבה דברים שואבים וגוררים אותי לזכרונות כאלו ואחרים ואני מוצפת בהכל ודבר גורר דבר ואני בנתיים נטרפת אני לא אוהבת את פסח, ולא אוהבת את החופש שהוא מביא איתו לא אוהבת להזכר בדברים עמומים ולא ברורים ולא אוהבת להשאב אני בוכה אני רוצה לצאת החוצה לקטוף מהעץ שסק לאכול את הפרי המתוק שלו לנגב את העסיס שניגר ממני לקבל מהמתיקות לא לפחד לישון לחזור לפעם להזכר, לשמור, לשכתב, לגלות לא לשכוח אף פעם לנסות לשנות. הקיץ מכניס אותי לבלבלות הפסח מאיץ בזה עוד יותר והתקופה שלי נעשת מחניקה ומעיקה עם כל יום שעובר.. לא רוצה להיות לבד. הגעגועים מכאיבים לי כל כך..
[לב שבור כל כך]
יש לנו עץ שסק מאחורי הבית הגעתי הבייתה אתמול מהפנימיה וראיתי שהוא כבר עמוס פרי וכבר כל השסקים בשלים וכתומים-צהובים, ונשמתי ריח של קיץ כזה יבש ולח ומחניק כל כך ונשאבתי לעבר שלי, נשאבתי לתאי הזיכרון האפלים שלי, הקייציים, המחניקים, הכתומים-צהובים שלי פעם בקיץ, הייתי הולכת כל לילה על הכבישים אצלנו פה במשק שאני יחפה ועם שווראל וחולצה קרועה והייתי קוטפת שסק ואוכלת ממנו הרבה [ובורחת מהעטלפים של הפירות] והייתי מדברת והייתי חושבת והייתי בוכה והייתה לי כזו ילדות של ללכת בלילות של הקיץ ולישון בימים ולדבר ולחשוב ולנסות לקרר את עצמי לנסות לנשום ופתאום, כל כך הרבה דברים שואבים וגוררים אותי לזכרונות כאלו ואחרים ואני מוצפת בהכל ודבר גורר דבר ואני בנתיים נטרפת אני לא אוהבת את פסח, ולא אוהבת את החופש שהוא מביא איתו לא אוהבת להזכר בדברים עמומים ולא ברורים ולא אוהבת להשאב אני בוכה אני רוצה לצאת החוצה לקטוף מהעץ שסק לאכול את הפרי המתוק שלו לנגב את העסיס שניגר ממני לקבל מהמתיקות לא לפחד לישון לחזור לפעם להזכר, לשמור, לשכתב, לגלות לא לשכוח אף פעם לנסות לשנות. הקיץ מכניס אותי לבלבלות הפסח מאיץ בזה עוד יותר והתקופה שלי נעשת מחניקה ומעיקה עם כל יום שעובר.. לא רוצה להיות לבד. הגעגועים מכאיבים לי כל כך..
