שנת השארות או כיתה א'? התייעצות

[arana1]

גם אני די נדפקתי מזה אני חושב

בדיוק בגלל שלמדתי לקרוא ולכתוב בעצמי בגיל צעיר והיה לי זכרון פנומנלי ושאר יכולות קוגנטיביות שאופייניות לאוטיזם שיבצו אותי בקבוצה שבעצם הייתה מבוגרת ממני וגדולה עלי(זה חלק מהבעייה אם התייחסות לאנשים רק דרך חלוקתם לרמות תפקוד) וסבלתי מזה נורא זו הייתה חוויה שממש עצרה את התפתחותי בצורה משמעותית ולקח לי לא מעט זמן להתאושש ממנה בדברים כאלה ממש לא כדאי למהר כי כל התקדמות שלא בזמנה תוביל לפיגור במקום אחר

 

[bambina האחת]

 

[אגמית רווית הטל]

כל מילה של במבינה בסלע

יש לי 2 בנות אחת ילידת ינואר ומכורח זה יצא שנשארה שנה נוספת בגן והרוויחה בגדול (קשרים חברתיים בבי"ס יסודי, ביטחון עצמי ביכולותיה) השנייה ילידת יוני, ולצערי פספסתי והיא עלתה עם השנתון שלה לכיתה א' (זו הייתה טעות פאטלית שעד היום היא משלמת עליה והיא כבר בתיכון) (אין לה קשרים חברתיים, הייתה מנודה בכל שנות בי"ס יסודי) את האבחנות שבנותיי על הרצף קבלנו רק בתום ביה"ס היסודי כך ששתיהן בתפקוד מאד גבוהה אבל ההבדל של עוד שנה בגן עשה המון הבדל בתפקוד בין שתיהן.

 

[זושיה]

מסכימה לכל מילה

כמובן שכל מקרה לגופו, אבל גם אנחנו נוטים לטובת להשאיר את יליד ינואר שלנו (הקורא, וגו') שנה נוספת בגן. אחרי שראיתי כמה קשה היה לו במסיבת חנוכה אתמול, בגן התקשורת הנהדר שלו, נראה לי שהוא עוד רחוק מלהיות בשל למסגרת בית-ספרית.

 

[יונתן אריאלי]

האם יש אצלכם חטיבה צעירה ?

אם יש אצלכם בית ספר עם חטיבה צעירה אני הייתי שוקלת את האופציה כיון שבחטיבה הצעירה יש סדר יום קצת שונה מכתה רגילה ויש פעילות משותפת גן וכתה , מבחינת לימודים הילדים לומדים את כל מה שנדרש בכתה א' אך יש מפגשים משותפים עם ילדי הגן ויש פעילות במרחב משותף , יש שעת חצר בה ילדי א' והגן נמצאים בחצר משלהם מעבר לכך שיש יותר אנשי צוות מה שיאפשר יותר דגש על תיווך בנושא החברתי זה פתרון שיכול לסייע לו להכנס לבית הספר בצורה חלקה יותר . בכל החלטה שתקחו בהצלחה

 

[השמלה הסגולה]

החט"צ ממש לא מתאימה לילדים שלנו

הבן שלי בילה שם בשילוב שנה שעברה והלך לאיבוד בהמון לעומת זאת אחותו התאומה (רגילה) ממש פורחת בחט"צ.

 

[Navva]

פחדנו מא' בחט"צ, אבל מלימון נעשתה לימונדה

לפני כיתה א', עברנו דירה לעיר ששני הבי"ס הסמוכים למקום מגורינו יש בהם חט"צ. פחדנו מאוד מכך, אבל החצר שבה הפעילות כמו בגן והפעילות ב"מרחב" נוצלה לעבודה תקשורתית כמו בגן.

 

[השמלה הסגולה]

שמחה לשמוע שאצלכם היה טוב

אצלנו בביה"ס בשכונה, החט"צ מאוד תובעני ובכלל הכל פה בענין השגיות ואין שום עידוד לילדים עם צרכים מיוחדים ושילובם במערכת באופן מוצהר. אז הבת שלי "הרגילה" לומדת בכיתה א' בביה"ס בשכונה ואת התאום שלה הפידידיון שלי אני שולחת לגן חובה בשכונה אחרת שילוב יחדיני ,גן שאני בחרתי ,גם גננת מכילה ותומכת ובכלל צוות נפלא.

 

[Navva]

בסופו של דבר הכל תלוי בנפשות הפועלות

והאוירה הכללית בגן או בביה"ס. התמזל מזלינו שביה"ס מאוד מעורב בנושא השילוב, מהמנהלת, דרך רכזת השילוב עד אחרון המורים. כמו כן יש לנו מתי"א תומכת, ועבודה רצופה עם מורת שילוב מתמחה בלקויות תקשורת (ששיכת למתי"א), שעובדת עם הילד ומדריכה את הסייעת וצוות ביה"ס. לכיתה א' בחרו כיתה שהמורה לא יוצאת לחופשת לידה (שתי האחרות יצאו). לג' לכיתה של בני בחרו מורה שהיא הרכזת החברתית של ביה"ס. בעיר הקודמת שגרנו, התחלנו בשילוב חלקי, ומי שבחרה את הגן זו המפקחת הכוללת (פניתי למפקחת חנ"מ והיא פנתה למפקחת של הגנים הרגילים), היא הרי מכירה את הגנות והיכולות שלהן. לבד לא היתי מסוגלת לבחור טוב יותר.

 

[dina199]

נראה לי שעדיף להשאיר בגן.

גיל של 6 וחודשיים בד"כ לא ממש בוגר לא"ס וזה נראה המצב אצלכם (יוזמה חברתית, חולמנות, חברים יותר צעירים). הדבר הקוגניטיב שהוא יודע לקרוא ולכתוב . הוא כנראה תמיד יהיה קוגניטיבת יותר מאחרים אבל זה לא פותר את מה שפחות מבחינה רגשית וחברתית בהתאם לשכבת גיל כרונולוגית שלו. הוא רוצה 'ללמוד הרבה' כי הוא לא יודע מה זה בית ספר. מה שבטוח בית ספר זה לא גן. שום דבר לא יגרום לא עוול ולא יעכב אותו , ובטוח שלא החששות שלכם. לגבי בעד הגן נתחיל מהסוף : יש לו חברים יותר צעירים. אם הוא נשאר עוד שנה בגו הוא עולה איתן לכיתצה א' אז זה רק יתרון. 'חולמנות' - דורש בירור מה זה. אם זה סוג של השהיה לקליטת מידע - עדיף להישאר בגן . אם תהיה בשלות רגשית יותר גבוהה, יש סיכוי שה'חולמנות' תפחת. בבית ספר יהיו ילדים יותר גדולים , לכן יהיה יותר קושי ביצירת קשרים (מה שמחזיר לעניין החברים שכבר יש לו). אז לדעתי עדיף עוד שנה בגן. זו לא החלטה גורפת. אלא לפי המצב של הילד. נראה שהוא רק ירוויח מעוד שנה בגן.

 

[dina199]

תוספת : לפי מה מוגדר התפקוד הגבוה ?

 

[שם מקורי 19]

שאלה טובה...

זה ציטוט של הרופאה ההתפתחותית. בכל אופן: קוגניטיבי גבוה, יכולת קשב, מבין הוראות מורכבות, לא מאבד ריכוז, עצמאי. היא נתנה לו מספר "מבחנים" קטנים, והוא עמד בהם בהצלחה (למרות שהיה חולה).

 

[dina199]

אז למיטב ידיעתי הרופאה התייחסה

למצב הקוגניטיבי. אם הוא בן 5 הגיל הקוגניטיבי שלו יכול להיות 7 ואפילו 8 או 9 (וזה יימשך כך כל הזמן) אבל זה לא אומר שהוא מתאים לכיתה א' בגיל 6 . ומה שמשכנע אותי בזה שהחברים שלו יותר צעירים ממנו.

 

[שם מקורי 19]

אני דווקא חושב שהיא התייחסה למכלול

אני מעדיף לא להתייחס לפרטים בפורום פומבי (אם תרצי, אפשר במסרים), אבל מכמה דברים שהיא אמרה, נראה לי שהיא הסתכלה על המכלול. מצד שני, זו מן הסתם הערכה סוביקטיבית. לא ידוע לי על מדד מוסכם.

 

[dina199]

אם את רוצה אני אשמח למסר

בכל מקרה מה שקובע זו ההרגשה הסובייקטיבית שלך. לי נראה שהדבר הכי חזק זה שיש לו חברים בגן ונראה שעדיף שיעלה לכיתה א' איתם.

 

[schlomitsmile]

זו לא גיברת, זה אדון

 

[dina199]

תודה וסליחה

 

[inventor]

אני הייתי משאירה עוד שנה בייחוד שיש סיכוי שיע

שיעלה שנה אחרי עם חברים לבית הספר זה נראה לי חשוב

 

[1אילת2]

הקושי ליזום והחולמנות ישארו עוד הרבה שנים.

הם לא סיבה להשאיר שנה. אם החברים יעלו איתו לכיתה א' זה יהיה מצוין. סיבות להשאיר בגן: קשיים במוטוריקה, ילדותיות, קושי בהשלמת משימות, התעלמות מסמכות, הצמדות למבוגר אחד.

 

[גלירון1]

הייתי בסיטואציה דומה בדיוק לפני שנה

אני חושבת שהשיקולים הם לא אבסולוטיים ובטח שכל מקרה הוא לגופו. לי יש תאומים בת ובן. יכולה לומר שבתי בת 6.5 קוראת וכותבת דפוס וכתב מגיל שלוש. עם יכולות קוגניטיביות משמעותיות מאוד. גם בשנה שעברה היתה עם תפקוד חברתי שהתקדם, אבל בהחלט עם קשיים. אנחנו חלטנו להשאיר שנה את שני הילדים. מה שניכר כמשמעותי השנה, הינו בעיקר הביטחון העצמי שהתחזק משמעותית. בשנה שעברה אל מול בני גילה היה פער שנבע בעיקר מחוסר התיחכום שהוא חלק מהלקות. בתי נראתה אז מהוססת, נגררת וחסרת ביטחון וזאת למרות יכולותיה לעומת בני גילה ולמרות שגם אז היתה מאוד פופולרית. השנה - כאמור מלאת ביטחון וזה בא לידי ביטוי בהתנהלות החברתית שלה: פניה לילדים, אופן הבקשה אפילו טון הדיבור. אני חייבת לציין שמסוף שנה שעברה ותחילת השנה הנוכחית, בתי עברה משבר. לקח לה זמן לקבל ולהשלים עם העובדה שלא עלתה לכתה א' ויותר מכך, עם זה שחברות שלה עלו. לשמחתי, כל זה מאחורינו...