שנתיים
שנתיים בן שלי, אתה כבר איש קטן. כבר לא ילד, עוד לא גבר, תלתליך הזהובים מקפצים בעליצות עם כל תנועה שלך. יפה כמו יהלום, ברחוב אי-אפשר ללכת איתך. כולם נעצרים לידך ומשתאים, או מטים אוזן לצחוק-הפעמונים שלך. כולם כולם ללא הבדל דת, גזע וגיל, נשים, גברים, ילדים וקשישים, אתה מקסים את כולם. וזה לא רק היופי שלך. זו גם שמחת-החיים, החיוניות, הצחוק המתגלגל, הרם והצלול כמי-באר, העיניים הגדולות, הכחולות והתמימות, הנוצצות כשני פנסים, הטוהר הנוטף ממך. הרבה איבדתי כשהבאתי אותך. כמעט איבדתי את עצמי. אבל אתה יודע? היום הייתי עושה את זה שוב. היום אני יודעת, שלמרות שאין לי כלום, יש לי המון. יש לי אותך. יחד אנחנו בלתי-מנוצחים. עד השמש ובחזרה, עד הירח ובחזרה אמא
שנתיים בן שלי, אתה כבר איש קטן. כבר לא ילד, עוד לא גבר, תלתליך הזהובים מקפצים בעליצות עם כל תנועה שלך. יפה כמו יהלום, ברחוב אי-אפשר ללכת איתך. כולם נעצרים לידך ומשתאים, או מטים אוזן לצחוק-הפעמונים שלך. כולם כולם ללא הבדל דת, גזע וגיל, נשים, גברים, ילדים וקשישים, אתה מקסים את כולם. וזה לא רק היופי שלך. זו גם שמחת-החיים, החיוניות, הצחוק המתגלגל, הרם והצלול כמי-באר, העיניים הגדולות, הכחולות והתמימות, הנוצצות כשני פנסים, הטוהר הנוטף ממך. הרבה איבדתי כשהבאתי אותך. כמעט איבדתי את עצמי. אבל אתה יודע? היום הייתי עושה את זה שוב. היום אני יודעת, שלמרות שאין לי כלום, יש לי המון. יש לי אותך. יחד אנחנו בלתי-מנוצחים. עד השמש ובחזרה, עד הירח ובחזרה אמא