שנתיים אחרי

שנתיים אחרי

לפני שנתיים גיליתי אצלי גושים לא ברורים בבטן תחתונה ששרפה לי מכאב כל פעם מחדש ובמחזור הכי הרבה לא ממש יחסתי חשיבות אבל הלכתי לרופא הרופא בהתחלה לא יחס חשיבות ואמר לי ש"אני מדמיינת" רצתי והיתרוצצתי מרופא לרופא לאחר שהכאב היה בילתי ניסבל שלחו אותי לבדיקות CT בטן תחתונה ואולרסאונד פנימי וחיצוני ולא ראו כלום עקב הניתוחים הקיסרים שהיו לי .אבל הגושים ממש בלטו לי בדופן הבטן בקיצור לא הלאה אתכם ...קבעו לי תור אצל ד"ר ניר בהדסה עין כרם ישבתי אצלו ולאחר כמה דקות קבע" חייבים ליפתוח יכול להיות שזה נורא מסוכן " קבעו תאריך לניתוח בכירוגית א' הייתי בחדר ניתוח 4 שעות שלחו את הגידולים שהיו ממש גושים לפתלוגיה וגילו שזה אכן "אינדומטריוזיס" וזוהי מחלה באמת חשוכת מרפא לצערי יידע אותי הרופא שיתכן ואני יצטרך לעבור כל כמה זמן "ניקוי" מהגידולים שמסביב לרחם או שלוותר חלילה וחס על כל מערכת הפריון כששאלתי מה יכול להיות תרופה למחלה הזו ענה לי הרופא וגם הדוקטור בבית חולים או"הריון" או גלולות למניעת מחזור והכי אבסורד הריון...?למה הריון זה כל החיים?אבל לא חשוב כיום אני לא נוטלת שום כדור ומיתמודדת בכוחות עצמי !!ד"א אני בת 27 נשים תיהיו חזקות אל תפילו את עצמכן תחשבו חיובי ועל הילדים שלכם ככה זה פחות כואב:()
 

זואילי

New member
בנות, מה קורה פה?

שובבה חביבה, הילדים שלי נמצאים בכל פעם במבחנה. ואו שהם לא מגיעים לי לבטן או שהם מגיעים אבל לא בזין שלהם להישאר. אז בבקשה אז תגידי לי "אל תפילו את עצמכן תחשבו חיובי ועל הילדים שלכם ככה זה פחות כואב". אני שמחה בשבילך שאת ללא טיפול ומתמודדת בכוחות עצמך, ואני שמחה שיש לך מזל גדול שיש לך ילד/ים (?) לחבק. אבל רגע לפני שאת שולחת את ההודעה שלך - תחשבי גם על הנשים פה. אלה שקיבלו שלילי מוחץ, אלה שכואב להם הגוף, אלה שכואב להן הלב. אלה שנלחמות בכל דרך שיקראו להן אמא, אלה שחייבות ליטול כל מיני כדורים כדי שיוכלו לקום בבוקר כדי ללכת לעבודה.
 

טשומפי

New member
מאיפה צצת???

לא כיף לראות אנשים שמגיעים למקום חדש וישר מותחים ביקורת. הייתי מציעה לך לקרוא קצת בפורום לפני שאת מאשימה את הנוכחות כאן בחולשה, או בתלות לא מוצדקת (לדעתך) בחומרים כימיים וההנחה הבסיסית שלכולן יש ילדים (שהן יכולות לחשוב עליהם) גם היא יש בה כדי לפגוע. כתבתי תגובה ארוכה ומתלהמת, ואז מחקתי כי רציתי לתת לך להינות מהספק, למרות שאני לא בטוחה שמגיע לך. אני היום, לשמחתי, במקום הרבה יותר טוב מהמקום שבו הייתי לפני שנתיים, או בארבע השנים הקודמות להן, אבל קשה לשכוח את הקושי ואת הכאב הנפשי שלא לדבר על הכאב הפיזי. שלא כמוך, אני לא חיה באשליה. אני חוששת (אולי היום יותר מבעבר) מהידרדרות או מהחמרה של המצב שבו אני נמצאת, ואני לא ארשה לעצמי לסמוך על עצמי, כי אני עדיין זוכרת כמה נורא היה לפני הניתוח האחרון שעברתי, ואני חושבת על הילדים שלי ואני לא רוצה שתהיה להם אמא שבגלל שהיא חשבה חיובי והתמודדה בכוחות עצמה ללא שום כדור נאלצת להתאשפז בבי"ח ולהיות רחוקה מהם וחלילה לעבור ניתוח נוסף. מהכתיבה שלך נראה שאת לא ממש יודעת מה המשמעות של אנדומטריוזיס. להבדיל ממך, יש כאן בפורום נשים שכבר עברו דבר או שניים (ואני לא מזלזלת בניתוח שעברת, פשוט יש כאן רבות שעברו "קצת" יותר) בעקבות המחלה, נשים שקראו וקוראות מאמרים או מחקרים בתחום ומנסות למצוא דרך להתמודד עם מחלה שאת קראת לה חשוכת מרפא (אני הייתי קוראת לה מחלה כרונית, אבל ניחא), ובמקום לבוא ולשמוע, לקלוט ולהבין את הלך הרוח בפורום הזה את באה, לכאורה משום מקום ובלי שום ידע ממשי להציע, ושופכת את תורתך/ביקורתך. לפעמים סייג לחוכמה שתיקה זו ההמלצה הטובה ביותר שאפשר להציע. אני מצטערת אם נפגעת, למרות שאני חייבת להודות שלא ניסיתי להימנע מלפגוע (מצד שני גם מחקתי את ההודעה הראשונה שכתבתי שבאמת היתה פוגענית...). ריבוי המשתמשות שמגיעות לאחרונה לפורום עם הודעות כמו ההודעות שלך פשוט עלה מעל לסף ההתעלמות שלי. רק בריאות טשומפי.
 

galim29

New member
ליהי, חיכיתי לך...../images/Emo3.gif../images/Emo3.gif

תעני בשם שתינו. אני עם מיגרנה שהשאלתי מז'קי וכאבי בטן שלא עוזבים אותי כבר כמה ימים אז במצב חלשלושי ללא יכולת לענות. משאירה לך את המשימה.... פשוט תעשי coppy ואז paste על הקודמת
 

lee E

New member
רעיון טוב...פאסט קופי..

צ'טערת..ואני עם השפעת שבני בכורי העביר לי...כרגיל, את המגנט של הוירוסים לא כרתו לי.
 

lilo4

New member
יש לי דבר אחד להגיד

קודם כל- אם את במצב שבו את לא צריכה שום דבר ואת מתמודדת- יופי לך. רק בבקשה, אל תזרקי המלצות כאלה בפורום. לא את ולא אני רופאות, ולמען האמת אף אחת מחברות הפורום לא רופאה. כל המלצה כזו, שהיא עניין רפואי נ-ט-ו! זו המלצה שיכולה לסכן חיים של מישהי כאן בפורום. ויותר מזה- אני יותר מממליצה- תלכי להיבדק ותשמרי על הגוף שלך! כי אחרי ניתוחים האנדו' במצב "מוחלש", אבל עם הזמן המצב רק הולך ומחמיר. אז העובדה שעכשיו לא כואב, לא אומרת שהכל נפתר והכל בסדר.
 
שלום לך!

ואם אין לי ילדים ובכל טיפול שעשיתי עד עכשיו התשובה היתה שלילית על מה אני צריכה לחשוב? על הילדים שאין לי???? ואם אני כל הזמן מנסה לחשוב חיובי ולהיות אופטימית וזה לא הולך??? את אומרת שמחשבה על הילדים תעזור ותחזק אבל, לי אין ילדים ויש לי אנדו' קשה וזה מה שאת מציעה לי??? תקראי קצת בפורום במיוחד את ההודעה שלי על הרהורים לראש השנה שמתקרב וליום הנישואין השמיני אולי אז תביני על מה אני מדברת ומה עברתי ומה עוברות כאן בנות אחרות וממה הן סובלות. מנהלות, אולי כדאי לכתוב תקנון מסודר לפורום שבו יהיה כתוב שהודעות כמו אלו שמסתיימות בצורה כזאת דינן להימחק????
 
למעלה