שני סיפורים ושאלה
סיפור מעצבן: אני משחק כבאיירן מינכן, ומוביל את הבונדסליגה ב-10 נקודות הפרש על פני המקום השני, שם ניצבת קבוצה קטנה בשם מיינץ! הגיע הזמן למשחק חוץ נגדם. הקבוצה שומרת חזק, אני מגיע להזדמנויות אבל לא מצליח להבקיע. תיקו 0. דקה לסיום תוספת הזמן של המחצית הראשונה - חוזר, תוספת הזמן של המחצית הראשונה - כששחקן של מיינץ נכנס לרחבה שלי וארטטה, הקשר הימני, עושה עליו עבירה. פנדל ואדום. בזה המשחק נגמר... הפסדתי 2-1... פעם ראשונה שקורה לי דבר כזה מאז שהתחלתי במשחק. מעצבן! (אבל כאוהד בית"ר בארץ, זה קצת שעשע אותי.... כמו שידור חוזר של יום ראשון האחרון, רק בגרמניה). סיפור חצוף: לוקאס פודולסקי. שחקן מדהים, כובש המון, עושה את העבודה במרכז המגרש. בקיצור, אחלה שחקן. רק מה? בשנה הראשונה כל מיני קבוצות הציעו עליו סכומים גבוהים. אני סרבתי, הוא קיבל את הג'ננה (מה שמתבטא בסימן של UNHAPPY אצלו). מאז החלה קצת ירידה בקושר שלו - מבקיע פחות, מבשל פחות וכמעט ולא מקבל תואר איש המשחק. השיא היה במשחק שלפני המשחק המדובר עם מיינץ, שתארתי למעלה - הוא בעט בשחקן בלי כדור, קיבל אדום - הרחקה אוטומטית ממשחק אחד, ועוד שניים אחר כך. כשקנסתי אותו בשתי משכורות (גם לחסכון - הוא מרוויח את המשכורת הכי גבוהה בקבוצה - וגם כי אני תמיד קונס שחקנים בשתי משכורות על אדום, מה שמסביר אולי למה הקבוצה שלי במקום האחרון בליגה בספיגת אדומים), הוא התעצבן, ועכשיו הוא חושב שאני לא הוגן. החצוף הקטן! ומכאן לשאלה - איך אני מחזיר אותו לפסים ומרגיע את הג'וק שלו? הוא באמת שחקן מדהים, וכל עונה נותן בין 10-15 שערים, שזה מעולה לקשר התקפי - התפקיד שבו אני שם אותו, כי גיליתי ששם הוא יותר אפקטיבי מאשר כחלוץ. אני רוצה להשאיר אותו בקבוצה. יש רעיונות איך לטפל במרדן החצוף?
סיפור מעצבן: אני משחק כבאיירן מינכן, ומוביל את הבונדסליגה ב-10 נקודות הפרש על פני המקום השני, שם ניצבת קבוצה קטנה בשם מיינץ! הגיע הזמן למשחק חוץ נגדם. הקבוצה שומרת חזק, אני מגיע להזדמנויות אבל לא מצליח להבקיע. תיקו 0. דקה לסיום תוספת הזמן של המחצית הראשונה - חוזר, תוספת הזמן של המחצית הראשונה - כששחקן של מיינץ נכנס לרחבה שלי וארטטה, הקשר הימני, עושה עליו עבירה. פנדל ואדום. בזה המשחק נגמר... הפסדתי 2-1... פעם ראשונה שקורה לי דבר כזה מאז שהתחלתי במשחק. מעצבן! (אבל כאוהד בית"ר בארץ, זה קצת שעשע אותי.... כמו שידור חוזר של יום ראשון האחרון, רק בגרמניה). סיפור חצוף: לוקאס פודולסקי. שחקן מדהים, כובש המון, עושה את העבודה במרכז המגרש. בקיצור, אחלה שחקן. רק מה? בשנה הראשונה כל מיני קבוצות הציעו עליו סכומים גבוהים. אני סרבתי, הוא קיבל את הג'ננה (מה שמתבטא בסימן של UNHAPPY אצלו). מאז החלה קצת ירידה בקושר שלו - מבקיע פחות, מבשל פחות וכמעט ולא מקבל תואר איש המשחק. השיא היה במשחק שלפני המשחק המדובר עם מיינץ, שתארתי למעלה - הוא בעט בשחקן בלי כדור, קיבל אדום - הרחקה אוטומטית ממשחק אחד, ועוד שניים אחר כך. כשקנסתי אותו בשתי משכורות (גם לחסכון - הוא מרוויח את המשכורת הכי גבוהה בקבוצה - וגם כי אני תמיד קונס שחקנים בשתי משכורות על אדום, מה שמסביר אולי למה הקבוצה שלי במקום האחרון בליגה בספיגת אדומים), הוא התעצבן, ועכשיו הוא חושב שאני לא הוגן. החצוף הקטן! ומכאן לשאלה - איך אני מחזיר אותו לפסים ומרגיע את הג'וק שלו? הוא באמת שחקן מדהים, וכל עונה נותן בין 10-15 שערים, שזה מעולה לקשר התקפי - התפקיד שבו אני שם אותו, כי גיליתי ששם הוא יותר אפקטיבי מאשר כחלוץ. אני רוצה להשאיר אותו בקבוצה. יש רעיונות איך לטפל במרדן החצוף?
