שני סוגי הקריאה

lightflake

New member
ומה השלב הבא? מחנות ריכוז?

לכל האפסים והנחותים ממך... הו המנהיג הנערץ...
 

פנו40

New member
אין צורך במחנות ריכוז

מספיק שיתקיים דבר אחד

והנה אני יכול שוב להשתמש במילותיו היפות של ינוקא:



שהראש יהיה בראש

והישבן יהיה לישבן



זה הכל


מספיק שזה יתקיים בשביל שתיכון מלכות האלוהים על האדמה
 
זו פעם ראשונה שעשית עבורי משהו בעל ערך ...

גרמת לי לצחוק ... לא בציניות ... פשוט לצחוק רגע באופן משוחרר מול המסך נוכח המופע הזה
זו החלטה של מנהל הפורום אם להשאיר אותך או להעיף אותך
לי אישית לא אכפת אם תישאר כעת, כשאני סוף סוף מפיק איזה ערך אישי מדבריך (כאמור שעשוע)
אני מוכן לספוג קטעים בינוניים במופע סטנדאפ בתנאי שמידי פעם מגיע קטע טוב כמו ההודעה האחרונה שלך
 
הבט

אם אינך מסוגל להביע את עצמך מבלי לגלוש לאד הומינום- אז מה אתה שווה בכלל?
אמנם בלהט של הבעה עצמית יתכן שדברים יצאו בלתי מפורדים גם אצל חכמים, אבל כל אדם נבון יסייג את עצמו לאחר מכן ויפריד את המוץ מהתבן.
הפאתוס האגומאנייקי שלך כ"כ נפוץ ובשביל שתתחיל בכלל להצדיק אותו אתה צריך לייצר תכנים עשירים. טרם ראיתי משהו שלך בפורום הזה שראוי לכינוי "תכנים עשירים" ובקושי ראיתי שיש לך "תכנים", אלא אם נחשיב את ההטפה שלך לאוננות.
בקשר למנהל פה- לא נראה לי שהוא פוץ שבא לצנזר. הוא בעיקר בא להתחשב ולהיות נחמד ולהשכין שלום בין הבריות. מי שמתנהג כמו פוץ זה אתה.
 

פנו40

New member
אני יודע שאתה פגוע ממני מאוד

אבל זו לא אשמתי שהמילים שלך הן גיבובי-סרק חסרי משמעות
לא אני יצרתי אותך ככה
וחבל שהתאמצת גם עכשיו לנסות לפגוע בי ללא הצלחה עם עוד גיבובים
מיותר
 
חבוב, אני מכיר אותך בכלל?

אני "פגוע ממך מאד"? חחחחחחחחחחחחחחח
תגיד לי התחלקת על השכל?
למה אתה מניח שניסיתי לפגוע בך?
אני רק אמרתי שאתה מייצר דינמיקה שבה אתה תוקפני ומתנשא וכשיש תגובות בהתאם (ולמה שלא יהיו? מי אתה בכלל?) אתה מתבצר בתוקפנות והתנשאות.
לא מתכוון להיות מגעיל אבל השאלה היחידה שמעניינת אותי היא האם אתה מייצר תוכן שמצדיק את השטויות הנפוחות האלו. בינתיים לא שמעתי ממך משהו מעניין, סורי. תודיע לי כשיהיה לך משהו לומר חוץ מדברים בסגנון "אני משתין על כולכם מגבוה ואתם מלקקים לי את התחת".
 
מה שאני רואה כאן הוא בעיקר פחד ...

פחד לעמוד מול עצמך ולשאול שאלות אמיתיות -
במה זה עוזר לי להמשיך ולטעון שאחרים כל-כך פגועים ממני בזמן שברור לכל כי אף אחד לא באמת מושפע ממה שאני אומר ?
מדוע אני ממשיך להחזיק במצג השווא הזה גם כאשר אחרים כבר ראו דרכי ?
האם זה עניין של כבוד ?
האם אני באמת משיג את הכבוד הזה או שאולי להיפך ?
ממה יש לי לפחד ? הרי אחרים כבר רואים אותי כמות שאני ... אף אחד לא באמת נבהל ממה שאני באמת ולא ממה שאני מנסה להיות
אם אני כל-כך חזק, מדוע אחרים רואים בהתנהגות שלי התגוננות ?
 
בדרך מאוד בוטה,אלימה ונדחפת

פנו40 מציב לנו ראי חד וברור.
אני מסתייגת מדבריו הפרובוקטיביים,
אך לא יכולה להתעלם,מהשאלות החשובות
ביותר שהוא מעלה בי,באמצעות התנהגותו הגסה.
שאותן אפרט כשאתפנה...
 
השאלות:


מה אנו בוחרים לעשות כאשר אנו מזהים,
על פי ראות עיניינו,התנהגות שאנו מכנים
כ"חוסר אהבה בילדות",
כ"דינמיקה של התנהגויות של חולשה"?

כלומר,אנו מבחינים באדם שזועק מתוך
מה שאנו מגדירים כ-כאב,חולשה,חוסר
ומה השלב הבא מבחינתנו?

-לעשות לו בוז?
-למחוק אותו?
-להצביע עליו ולומר:
הנה התנהגות של מישהו שלא קיבל אהבה בילדות,
התנהגות של מישהו חלש,עלוב,מסכן...
מישהו שלא שווה את ההתייחסות שלנו בכלל.

האם אנחנו פוסלים גם אותו,ביחד עם התנהגותו הפסולה?
או שאולי אנחנו מותחים קו,מציבים גבולות ברורים
על התנהגויות חיצוניות מסוימות,
אך בו זמנית פותחים לו דלת,
להיות מוכל ואהוב בדיוק כמו שהוא ומי שהוא מבפנים?

תודה.
 

ינוקא1

New member
ועוד משהו :

פנו40 בא עם טענה אמיתית.

הסיבה לדעתי שהוויכוחים כאן בפורום הזה הם כל כך חריפים , היא בגלל השכנוע העמוק של כולם בצדקת דרכם - זה בערך כמו וויכוחים על דת.
כי אם מישהו יוותר על "משהו" כאן בוויכוח , זה כמעט כמו לוותר על מי שהוא היום.
לכן ההשלכות יכולות להיות חריפות , והאגו כידוע מתנגד לשינויים כה עמוקים ומגן על עצמו.

לכן הדרך הנכונה היא דווקא למצוא את נקודת האמת בשני הצדדים , להראות לאדם שטענתו צודקת ויש אמת בדבריו , אך להראות גם שזוהי לא כל האמת - ואז מגיעה ההתרככות.
 
נכון,באמת לא הייתה התייחסות לליבה של דבריו.

מה שלומך?
איפה אתה עומד מבחינת כתיבת ספר?

תודה על תגובתך
 

ינוקא1

New member
תודה לך


שלומי טוב , קצת אי וודאות פיננסית , תקופת שינויים בחיים.


מבחינת כתיבת ספר - כל הזמן מתחיל מחדש .. .


כרגע בחודשים הללו הפרויקט שלי הוא הנגינה בחליל פאן , אני מעריך שאחרי שאגיע לרמה סבירה אתחיל עם הספר שוב.


אם אומרים לך משהו בהקשר הזה אשמח לשמוע , ו


 
דבר נוסף-

ראיתי שכתבו,שהסיבה שאפשר "להיפטר" מפנו40,
היא מפני שהוא לא תורם דבר לפורום בהתנהגותו
ושאין לו ערך לפורום.
סליחה?!
מי מחליט מה בעל ערך לפורום?
מי מחליט מה נחשב "תרומה" לפורום ומה לא?
הפורום הוא מקום להביע את עצמך,
לבטא את דעתך,את מה שעל ליבך.
כמובן שצריכים להיות תרבות דיבור וכבוד הדדי.

ובנושא הזה אני רוצה לשלוח ללייטפלק חום ואהבה
 
נהדר

אהבתי מאוד את האבחנה בין השיפוטיות שלנו לבין אי-קבלה של התנהגות קיצונית.
אני חושב שיותר מהכל, אהבה היא היכולת לקבל אדם עם כל מי שהוא, ולהבין שהתגובות שהוא מעורר בנו הן שלנו בלבד ואינן שלו כלל ועיקר.
כמובן שבכדי לחיות בחברה יש להציב גבולות התנהגותיים מסויימים, אבל לתרץ התנהגות שמעוררת בנו התנגדות (כעס, אכזבה, זלזול וכדומה) בכך שהאדם השני "מוגבל/לא קיבל אהבה/חלש" מפספס לחלוטין את ההזדמנות להבין את אותן התחושות בתוכנו.
כלומר, במקום לנצל את ההזדמנות, אנו עסוקים בניתוחים דמיוניים על תהליכים חיצוניים לנו ובלתי נראים, באצטלה של "הבנת נפש האדם".
הרי הנפש היחידה אותה אנו מסוגלים לנסות להבין היא שלנו, וגם זו עבודה די רצינית, שלתחושתי לפחות לא משאירה הרבה זמן לניתוח נפשות של אנשים אחרים.

בריאות ואושר לכולם,
נציב המים
 

lightflake

New member
זה דווקא נאמר לגמרי בעצב

על כך שהחברה מייצרת אנשים אלימים ע"י כך שילד לא קיבל את החום והאהבה הדרושה להתפתחותו הרגשית, או אף עבר התעללות בילדות. (כמובן יש עוד סיבות אבל זה מה שעלה לי באותו רגע)

בכל אופן זה ממש לא אומר שהפורום אמור לתת במה פתוחה לכל התנהגות אלימה בדיוק כפי שבעולם הפיזי לא ניתן לרוצחים ולאנסים להסתובב חופשי ולבצע את מעשיהם רק בגלל שהם היו בעצמם קורבנות בילדותם...
 
כמובן שלא

כפי שאמרתי, ראוי בהחלט לשים גבולות להתנהגות אלימה, גם אם האלימות מילולית, כי אין שום צורך שאנשים יפגעו מקריאה בהודעות הפורום.
מצד שני, כל מה שניסיתי לומר הוא שכאשר אנחנו מסתכלים על אדם אחר ומנסים להבין מדוע הוא מתנהג כפי שהוא, הרי שאנו מחמיצים את ההזדמנות להבין כיצד ההתנהגות שלו משפיעה עלינו.
כיוון שהיכרותינו עם עצמנו חזקה לאין ערוך מזו עם הזולת, אז אני לפחות (סתם תחביב אישי, לא אומר שזה נכון לכולם) מעדיף להתמקד בתחושות המתעוררות בתוכי כאשר אני נחשף להתנהגות כזו, מאשר להסביר לעצמי או לאחרים מדוע לדעתי הוא מתנהג כך.
בסופו של דבר, החברה, הסביבה והחיים מייצרים אינספור סוגים של אנשים, אבל רק אחד מהם אנחנו יכולים לנסות להבין לעומק.

מצטער מאוד אם פגעתי או העלבתי, אני מתאר את תחושותי בלבד.
נציב המים
 
אני חושב שענית כבר בעצמך ... לא ?

את אומרת בואו נמתח גבול ברור ובתוך הגבול הזה שיהיה מה שהוא רוצה
זה כל כך פשוט
מישהו אמר פה משהו אחר ?
את מרגישה שרוצים להעיף אותו בזמן שהוא למעשה פוצי מוצי מסכן ועלוב ?
זה מקום של מילים ובמקום של מילים צורת ההתנהגות שלו נקראת - א ל י מ ו ת ... מה יש לדון פה כל-כך הרבה
אתה רוצה להיות אלים תקע את הראש בקיר
למה כולם צריכים להתבשם בסרחון הזה
יש לך משהו בעל ערך לשאול או להגיד ... תגיד כמו בן אדם
זהו ... פשוט
אני אישית לא רואה צורך להיפטר ממנו ... זו פשוט בדיחה
 

ינוקא1

New member
השאלה של פנו40 היא חשובה

ואני אישית דווקא נהנה מהודעותיו.
הפרובוקטיביות שלו היא גם נחמדה ומוסיפה נופך.

לגבי להיות ללא אג'נדה , או להיות עם אג'נדה -

שני הצדדים קיימים ונכונים :

מצד אחד , מוארות זה להיות בזרימה חופשית ולא להתקבע - להיות ללא אג'נדה.
מצד שני , זה לא אומר לרחף באוויר ללא מרכז וללא כושר החלטה - כלומר להיות עם אג'נדה.


תרגול צ'י גונג היא המדיטציה הטובה ביותר מבחינתי , ולכן אקח את הדוגמה משם :

מצד אחד המתרגל נדרש להיות זורם , רך , בעל יכולת שינוי כל רגע.

מצד שני המתרגל צריך להיות מדויק , חד ובעל מרכז.
להוציא בדיוק את התנועה שהוא מתכווין להוציא - לא פחות ולא יותר.


מתרגל שהוא רך מידי ו"נשפך" לכל הכיוונים - זה לא טוב.
לעומת זאת מתרגל שהוא נוקשה מידי ומאמץ את שריריו ללא יכולת להרפות - זה לא טוב.

האידאל הוא להיות גם זה וגם זה.

(ולא רק זה אלא ששני הצדדים מחזקים אחד את השני -

מתרגל יציב , יהיה לו קל להיות זורם.
ומתרגל זורם ומשתנה , יהיה לו קל להיות יציב).
 

ינוקא1

New member
ובמילים אחרות -

כדי להיות חסר אג'נדה , חובה שתהיה לאדם אג'נדה עמוקה מאוד !


כי כדי לאפשר את הגמישות של ההשתנות והשינוי מבלי לאבד את עצמינו , חובה שיהיה "מרכז" מאוד מאוד עמוק וחזק שהשינויים החיצוניים לא ישפיעו עליו.

וכדי להיות בעל אג'נדה , חובה להיות חסר אג'נדה !


כי כדי שלאדם תהיה אג'נדה אמיתית ולא סתם "נוקשות" חיצונית , הוא צריך להיות מסוגל להשתנות , ולהיות גמיש ולא להיות מקובע על אג'נדות.
 
למעלה