שני סוגי הקריאה

[בן טל-שחר]

שני סוגי הקריאה

האם אתם מכירים, מנסיונכם, שני סוגי קריאה בסיסיים אשר ניתן לתארם כדלקמן?
האחד, מעין רפרוף כזה, שמעמיד פני קריאה; ומסתכם במעין נסיון לסכם את דברי האחר לתוך משפט-שניים?
השני, מעין קריאה איטית, שלווה ונוכחת, מלה אחר מלה ומשפט אחר משפט?

אתם מכירים את זה שאתם קוראים הודעה בשיטה הראשונה...
ומקבלים את הרושם שכתוב בה משהו מסויים...

ואז קוראים את אותה הודעה בשיטה השניה...
וההודעה נפתחת בפניכם בעדינות ומגלה אוצרות מפתיעים, השונים למדי ממה שקראתם בפעם הראשונה?

אם אתם מכירים, אז תגידו.
וגם תגידו איך הייתם מכנים את זה.
אני חושב שאפשר לכנות את הסוג הראשון: קריאת ה"מה-הוא-בעצם-מנסה-להגיד".
ואת הסוג השני: קריאה עמוקה ושלווה, נטולת אג'נדה.

(לא, לא כתבתי שקיימים רק שני סוגי קריאה בסיסיים.
ולא הוקעתי את קריאת הרפרוף; לא טענתי שעדיפה קריאת עומק.
לא המלצתי על קריאה נטולת אג'נדה.
וגם לא רמזתי שכדאי לקרוא לאט ולעומק.
גם לא אמרתי שאני נוהג לקרוא דברים לעומק.
רק שאלתי שאלה שסקרנה אותי לפתע, לאחר שנזכרתי בחוויות אישיות שלי כקורא)

 

[lightflake]

"להיות ללא אג'נדה" = מדיטציה

וזה לא רק בקריאה זה ממש בכל דבר

 

[פנו40]

להיות ללא אג'נדה?

זה האידאל שלך? להיות ללא אג'נדה?
אז איך בדיוק אתה הווה ללא אג'נדה אם אתה רץ להלשין למנהל שימחק הודעות שלא מתאימות לאג'נדה שלך?

להגיד עליך שאתה אפס יהיה עלבון לכל אפס באשר הוא

 

[בן טל-שחר]

מה אתה אומר על זה, lightflake?

מתחשק לי לדון על זה בשקיפות.
כמובן שיכול להיות שאמחק את השרשור בסוף הדיון.
או שלא.
מי שרוצה מוזמן להצטרף/להשיב.
לקחת בחשבון שאולי לא אמחק.

אגב, אם lightflake רק יבקש, ההודעה הנ"ל תימחק בלי למצמץ (עם כל מה שישתרשר ממנה).

 

[פנו40]

איזה גבר אתה שאתה יכול למחוק או להשאיר

מה שבא לך...


או שבעצם לא



כאילו שאם תמחק, אני אפסיק להיות צודק, ואתם תפסיקו לדעת שאני צודק
כמה עליבות יש בכל עניין הצנזורה והמחיקה, כמה חולשה...

 

[lightflake]

מה יש להגיד

זה מה שקורה כשילד לא מקבל מספיק אהבה בילדות...

מה הייתי עושה? בגלל שבתור מנהל כבר יצא לי להתקל במצבים כאלה מספר פעמים אז די איבדתי את הסבלנות ופשוט הייתי אוטומטית גם מוחק את ההודעה ובאותה הזדמנות גם חוסם את הבחור, פשוט כי ראיתי לאן זה הוביל כשזה לא נעשה
אבל זה אני, ועכשיו המושכות בידיך

אישית אם אתה שואל אותי, אני לא נפגע ממנו
אמר לי שאני "אפס" וואו... אז עכשיו אני אפס? (כלומר אין-אני? כלומר הגעתי להארה?) נו באמת, זה רמת גנון

 

[פנו40]

זה שאמרתי את זה - זה לא העניין

האפסיות שלך לא תלויה במילים שלי
היא עובדה ברורה וקיימת לכל מי שעיניים בראשו

וההודעה שכתבת עכשיו רק מדגישה את העובדה הזאת ביתר שאת

אין לך כל תשובה לטיעון שהבאתי
ואתה יודע יפה מאוד שהוא מוצדק (למרות שאתה אפס, אתה יודע את זה, אף אחד לא יכול להיות עד כדי כך מטומטם, אפילו לא אתה)

והמנהל מזהה שאני צודק, ומאתגר אותך שוב, אחרי שאני איתגרתי אותך לענות
וזאת התשובה האומללה שאתה מספק...

למחוק את האמת, כדי שהיא לא תטריד את העיניים

זה כל כך לא מפתיע אותי שאתה מגיב ככה, בדיוק לזה ציפיתי כשלחצתי אנטר

אני מוצא את זה מרתק
רמה כל כך נחותה של תודעה אני ממש לא מצליח להבין
אטימות כל כך הרמטית לאמת, ודבקות בשקר
אני מנסה להבין מאיפה זה מגיע וזה באמת מדהים בעיניי

 

[סטיבן מקטאולי]

בוז

 

[בן טל-שחר]

אפשר להגיד שזה בדיוק מה שהוא אמר

הוא הביע את הבוז שלו (בין היתר) וכך גם אתה.
אז תודה רבה, חבר יקר, על הבעת הדעה.
אני בהחלט מבין שהיא באה גם כמענה לשאלתי.
הדיון שפתחתי פה הוא מאד עדין - הוא עלול להיראות בטעות כ"משפט שדה".
זוהי קונוטציה מאד לא נעימה עבור חלק מאיתנו.
לכן, ברשותך, אני מעדיף שלא נגלוש לשפה כזאת ולסגנון כזה, אם זה בסדר מצידך.
סגול כהה1 המדהים (

) כבר בחר לשמחתי ולתודתי לכבד את בקשתי.

 

[סטיבן מקטאולי]

סבבה.

 

[סגול כהה1]

אני מסכים לחלוטין עם לייטפלייק ...

הוא כתב ילד שלא קיבל אהבה כמטפורה לסיבה, תהיה אשר תהיה, אשר בגללה אנחנו פוגשים דינמיקה התנהגותית כזו של חולשה
השאלה היא כזו - האם יחד עם הרפש הזה נפלט עוד דבר מה שיש לו ערך עבור הפורום ?
התשובה היא - לא. נראה שהבחור עסוק רק בניתוח ההתנהגות של חברי פורום שונים וחלוקת עלבונות כטוב ליבו ביין
יש פה אנשים עם סגנונות שונים מעדין ביותר ועד אגרסיבי אבל זה לא העיקר ... העיקר הוא מה שהם אומרים ומה שהם תורמים לדיון
במקרה הזה אני לא רואה שום דבר לכן הייתי מעיף אותו בלי להניד עפעף כי גם בתור הצגה זה מתחיל לשעמם

 

[בן טל-שחר]

פנו40, האם אתה מבין על מה הם מדברים?

ומוכן, בהמשך כתיבתך פה בפורום, החל מרגע זה, להימנע לחלוטין מלשלב בהודעותיך את אותם משפטים/תוספות, אשר נתפסים בעיני חלקנו כ"רפש"?

 

[פנו40]

אין בהודעות שלי רפש

יש בהן אמת - ואמת היא אף פעם לא רפש, האמת היא תמצית היופי גם כשהיא לא נעימה לאוזן

הנסיון להציג את הכתיבה שלי כמכוערת או כרפש הוא בסך הכל מראה לנחיתות של הנפשות הקטנות שעושים את זה

כל מי שמאמין וחושב שיש רפש בכתיבה שלי הוא אשפה אנושית



הרפש היחיד שאני רואה כאן הוא מה שזורקים עלי

אבל זה לא מפריע לי, כי אין בזה אמת, לכן זה לא יכול להכאיב כמו שההודעות שלי מכאיבות למי שהן מכוונות אליו

במקום להודות לי על הכאב והאמת שאני מספק להם, הנשמות הבזויות זורקות עלי רפש

במקום לקבל אותי כחכם ונעלה עליהם שנותן להם מתנות ללא דבר בתמורה ולכבד אותי בשל כך, זורקים עלי רפש


מה ששמתי לב אליו הוא זה:

כל מי שנעלב ממני - זורק עלי רפש (ילדותי, לא קיבל אהבה בילדות, גס רוח, חסר ערך וכו')
מי שקיבל ממני איזושהי מחמאה - אומר שאני חשוב ובעל ערך (אפילו אתה פונה אלי בצורה עדינה יחסית מפני שנתתי לך "סוג של" מחמאה על זה שאתה הבנת את דבריי ואת האתגר שהצבתי - אם הייתי מעליב אותך אישית טיפה יותר, הייתי כבר חסום עכשיו)

בנוסף, כל מי שהוא "חבר" של מישהו שנעלב ממני (אני בכוונה מנסח כך ולא "מישהו שאני העלבתי" כי אני לא מעליב אף אחד, אני נותן מתנות - מי שנעלב ממני הוא פשוט נחות)
יוצא נגדי
וכל מי שנמצא בויכוח עם מישהו שנעלב ממני, משבח אותי

בקיצור, השהות שלי כאן היא מתלכתחילה על כרעי תרנגולת
ואני מודע לכך שאני כותב כאן על זמן שאול, ומתישהו אני אחסם, מפני שאתם נחותים בהרבה הרבה הרבה ממני ואתם לא מסוגלים להכיל את העוצמה האדירה והשפע העצום שלי
מה שאני מעניק בתור מתנה נראה לכם כפגיעה

כמו שינוקא אמר כל כך יפה(נדיר למצוא ביטוי כל כך מזוקק וטהור במרחב הוירטואלי, רק בשבילו היה שווה לי להתחיל לגלוש כאן) :
אסור שהראש יחשוב שהוא ישבן ואסור שהישבן יחשוב שהוא ראש

אז אסור לי בתכלית האיסור להביע כל חנופה אליך כמנהל או אליכם בתור אלה שמתלחששים איתו מאחורי הקלעים עלי
עלי להמשיך לומר אך ורק אמת
חנופה שכזו, או שמא מעשה רמיה נכלולי שכזה מצידי רק יציג אותי בתור ראש שחושב שהוא ישבן
ואיזה דבר מצער זה יהיה עבורי להיות ראש שחושב שהוא ישבן
כלום אין כבר מספיק ראשים כאלה בעולם העצוב שלנו?

וכמו כן, אל לך לחשוב שיש לך ערך כלשהו בזכות היותך מנהל, או שבכלל התפקיד הזה תפור למידותיך
היות ואתה חלק מהעדר הבהמי ששועט כאן ולכן לא יעלה על הדעת שאתה תעמוד בראש בתור מנהיג או רועה
מי שצריך להיות בראש הוא הראש ולא הישבן





לסיכום:

כאשר יש התמקדות במעטפת של הדברים, במקום בתוכן שלהם - אז כבר ברור מה קרה


וזו השורה התחתונה

יש אותי מצד אחד - שאומר אמת ורק אמת בלי פשרות ובלי רחמים מיותרים
ויש אתכם מצד שני - שמרעיפים עלי רפש מצחין מאין כמוהו שמתובל רק בשקרים שנובעים מתוך נשמתכם הקטנה (בין אם אתם מאמינים להם או לא)

והכל בשביל להציג את האגו שלכם כבעל ערך, האגו הזה שכל כך כל כך חשוב לכם
האגו הזה שנעלב כל כך כל כך בקלות, בקלות מדהימה

מעניין שדוקא מי שבעד להכחיד את האגו - נעלב הכי בקלות
ומי שבכלל לא מתעניין בזה - לא מתרגש יותר מדי

ואם זאת לא אפסיות טוטאלית אני לא יודע מה כן

 

[ינוקא1]

כולנו אנושיים , פנו יקירי.

גם רפש הוא חלק מהחיים וגם אמת היא חלק מהחיים.

הם עושים לך מה שעשית להם -

אתה ראית רפש בדבריהם , והם רואים רפש בדבריך.
תראה את האמת שבדבריהם , והם יראו את האמת בדבריך.


אז האם אתה מוכן לראות את האמת גם בצד ש"נגדך" ?
(אומנם לייטפלייק קצת פנאט

, וטל קצת יותר מידי מסכים עם כולם

, אבל בכללי הם לא אנשים רעים

).

ולגבי המחמאה -

 

[ינוקא1]

טל = בן.

 

[lightflake]

זה די עלוב

החנופה הזאת למנהיג הפשיסטי החדש

 

[ינוקא1]

זו לא הסיבה.

הסיבה שאני איתו היא בגלל שגם אני הייתי במצבים כאלו בפורומים שונים.

פשוט יש לו את האמת שלו , והיא ברורה לו , ולא מתייחסים אליה עניינית.

זה יוצר אצל האדם הרגשה ש"רומסים" אותו ומתעלמים ממנו , ושכולם אומרים שקרים כל הזמן (כי מתעלמים ממה שברור לו שזוהי האמת) , ואז הוא כותב בצורה פרובוקטיבית ממנה לא יוכלו להתעלם.

אני מזהה את התהליך , כי גם אני הייתי במצבים כאלו.

הדרך היחידה לפתור את התהליך באופן אמיתי (שמביא תועלת גם לו וגם לכם) זה לראות מהי נקודת האמת אצלו , ומהי נקודת האמת אצלכם - ולסדר את זה נכון.

(כפי שלמשל ניסיתי לעשות כאן :
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=228&messageid=172461816 )

נקודת ההסתכלות שלו (נניח "צריכה להיות אג'נדה") מייצגת פן מסוים של המציאות , ופן מסוים בתוך האדם.
בדיוק כפי שנקודת ההסתכלות שלך ("לא צריכה להיות אג'נדה") מייצגת פן מסוים במציאות , ופן מסוים בתוך האדם.

כשאתה לומד להכיל את הנקודה שלו , והוא לומד להכיל את שלך , המציאות יותר שלימה ואתם יותר שלמים.

 

[פנו40]

אין לי שום הרגשה שרומסים אותי

לטובתך, אל תפתח אלי רגשות של חמלה

אני לא אחזיר לך באותה מטבע







אני מזהיר אותך על זה כי יש לי רצון להיות נדיב כלפיך על המשפט שאמרת אז שמצא חן בעיני

 

[פנו40]

אותו*

 

[טרללילם]

אין לי חמלה על אף אחד

אך אני משתדל שתהיה לי הבנה לכל אחד.
זה לא אישי.
ינוקא.