שני משחקי 6 הלילה

[Rapgamer]

אטלנטה- פילדלפיה: משחק 6 שהוא קצת כמו משחק 7 במובן שזה מאסט ווין עבור שתי הקבוצות. אם פילי מפסידה ומודחת זו רעידת אדמה, אם אטלנטה מפסידה אני מאוד מאוד אופתע אם תצליח לנצח את גיים 7 בחוץ. לכן זה משחק שבמובנים מסוימים הוא עוד יותר מעניין ממשחק שביעי (אם יהיה בסדרה). ההוקס צריכים לפתוח חזק, יהיה להם קשה להשלים קאמבק שלישי ברציפות.


קליפרס- יוטה: אפשר לומר שזה המשחק הכי חשוב בהיסטוריית הפרנצ'ייז של הקליפרס, שמעולם לא הגיעו לגמר איזורי. והאמת שגם יוטה לא התקרבה במיוחד לפיינלס ב-20 שנה האחרונות. קחו בחשבון שפיניקס שמחכה להן בגמר המערב היא מכשול יחסית עביר, במיוחד כשכריס פול בחוץ בפרוטוקול covid. מיצ'ל וקונלי שניהם בספק למשחק, אפשר רק לנחש שאם יצליחו להגיע לכשירות סבירה הם יעלו לשחק.

 

[OrEl74]

תענוג של משחקים
מקווה שמיטשל ישחק, אחרת זה יהיה מפח נפש גדול ליוטה.

 

[Krit123]

מאמין שנקבל 3 משחקי 7. טכנית אני בעד יוטה מול ל"א, רק שאני פראייר לקאמבק של פלייאוף P. הייתי רוצה לראות אותו מתעלה בבית, פשוט לא מאמין שזה יסתיים בניצחון אם וכאשר. צריכים שיותר מדי דברים יתחברו בזמן אמת.

פילי אכן צריכים להימנע מפתיחה חלשה, יוסיף מתח לא רצוי. טוביאס הוא המפתח, חייב להוות כינור שני מבחינת סקורינג, הנתון על ה(אין)הליכות שלו לקו די מדאיג.

 

[OrEl74]

תצוגת אימון לא פחות מחפירה של סניידר במחצית השניה
יוטה בדרך להפסיד וכל ההפסד הזה רשום על שמו

 

[OrEl74]

פול ג'ורג' נפלא
טראנס מאן במשחק חייו
רג'י ג' קסון הגיע למשחק בענק

כל הכבוד לקליפרס.
טיי לו אולי לא מאמן גדול אבל הוא בהחלט הכניס בקבוצה הזאת רוח לחימה ואופי.

 

[Soleroy]

כואב לי על יוטה שנתנו עונה סדירה מצויינת וגם שמטו יתרון של 20 ומשהו הפרש ברבע השלישי.
פיניקס עדיפה על שתי הקבוצות האלה, במיוחד במשחק ההגנה. כמו שזה נראה הם יצטרכו לפתוח עם קאמרון פיין, שנתן כמה תצוגות מדהימות בפלייאוף הזה והיה אחראי ישיר לכמה נצחונות, ובכלל הספסל של הסאנס נותן מספרים יפים , כל זה עד שפול יחזור (להערכתי זה יקרה במשחק השני או השלישי).

 

[Rapgamer]

אז מה למדנו מהפלייאוף הזה ילדים? שהדרך הבטוחה לניצחון היא להיכנס לפיגור בסדרה, ואז להיכנס לפיגור דו ספרתי במשחק מכריע, כי תמיד הקבוצה במינוס 15-20 היא זו שמנצחת בסוף.
נכתוב קצת נקודות מפה ומשם כי אלה באמת היו שני משחקים מטורפים.
נתחיל מהוקס- סיקסרס:
* הסיפור האולי-אנרדייטד של המשחק הוא ההיחנקות הקולקטיבית של הסגל מסביב ליאנג. טריי סיים עם עוד משחק לפנתיאון של 34-12. אלא שכל פוזשן שלא עבר דרך הידיים שלו היה ממש על הפנים. היוצר המשני בוגדנוביץ' לקח זריקות נוראיות, ברבע האחרון החטיא 2 רצופות מהעונשין וסופסל. היוצר השלישוני לו וויליאמס היה חושך מוחלט במשחק (כמו בכמעט כל משחק גדול) ובזמן שאטלנטה ניצחה כמעט תמיד את הדקות שאמביד נח, הפעם היא הפסידה אותן על האימפוטנטיות שלו מהספסל. קווין הורטר היה גדול במחצית הראשונה אבל ברח מהכדור ברבע האחרון ולמעשה השחקן היחיד הנוסף שהה מוכן להסתכל על הסל הוא גלינארי, רק שהוא כל כך איטי בשלב הזה שהוא לא באמת מסוגל לייצר לעצמו מבטים איכותיים.
* לפעמים סדרות מוכרעות על ליטוש של השוליים. אטלנטה השאירה 11 נקודות על קו העונשין במשחק שהוכרע לבסוף על פוזשן-שניים. הצוות מחוץ ליאנג וגלינארי קלעו ביחד 3/16 משלוש ו-6/15 מהעונשין.
* פילדלפיה ניצלה בשן ועין כי למזלה בן סימונס נכנס לבעיית עבירות והכריח את דוק לתת הזדמנות לטייריס מקסי שהיה פנטסטי בשני צדי המגרש. הוא השאיר בחיים את ההתקפה המדשדשת שלהם מהפתיחה וגם הגנתית הוא וג'ורג' היל מנעו לייאפים דרך כמה חטיפות ופאולים חשובים ב-restricted area שמנעו מאטלנטה לברוח. זה מה שאפשר להתפוצצות של סת' קרי ברבע השלישי לברוח לפער דו ספרתי. קרי בסדרה מדהימה קולע כמעט 22 למשחק ב-60% מהשדה... הטרייד של מורי עליו בתחילת העונה ממש מציל את התחת של ריברס. הוביל את קלעי הסיקסרס עם 24.
* בואו נדבר קצת על צמד הכוכבים של פילדלפיה. אמביד במשחק התקפי חלש התפשר על ג'אמפרים שנכנסו באחוזים נמוכים ואולי נתון המשחק של פילי היא אסיסט אחד שלו על 8 איבודים. במבחן העין הוא עבר איזושהי אבולוציה בקבלת ההחלטות אבל הפעם הוא חזר להרגלים מפעם שהפכו אותו לשחקן התקפה אוברייטד. הגנתית הוא שיחק מצוין ושינה הרבה זריקות של אטלנטה בצבע.
סימונס בסדרה שממש מראה את הדרך שלו החוצה מפילדלפיה בעיני. היכולת שלו בהתקפה עומדת מביכה שחקן בקליבר שלו, הוא מושא להאקינג ושיחק כל כך אגרסיבי שלפעמים היה נדמה שהוא מבקש לצאת בבעיית עבירות. אם פילדלפיה הייתה מפסידה את זה וכולנו יודעים עד כמה זה היה קרוב, אני מנחש שזה היה משחקו האחרון במדי פילדלפיה.
* אז יש לנו גיים 7 בו היקסרס טובים יותר וצריכים לנצח. אם למדנו משהו מהפלייאוף המופרע הזה הוא שדברים מוזרים קורים כל הזמן, לרמה שאני כמעט מצפה שהם יקרו.

נמשיך אל קליפרס- יוטה
* אז הקליפרס בונים פסל לטרנס מאן מחוץ לסטייפלס סנטר או מה? מי צריך את קוואי כשיש את טרנס מאן שקלע 10 נקודות בדקות הראשונות של המשחק ומאז רק הגביר. באמת ניצחון קבוצתי סופר מרשים של הקליפרס שעושים היסטוריה ועולים לגמר המערב לראשונה בתולדות הפרנצ'ייז.
* טיי לו מאמן פלייאוף מצוין. זה לא צירוף מקרים שהקליפרס פעמיים חזרו מפיגור תחתיו. הוא מבצע התאמות, משנה את הרוטציה, משנה את הכיסוי על מיצ'ל. יחסית בשקט הקליפרס היא הקבוצה הראשונה שפותחת וסוגרת משחקים עם 5 שחקני פרימטר פר אקסלנס וזה עובד לה. העתיד של הכדורסל עומד לנגד עינינו.
אם הזכרנו מאמנים אז קווין סניידר בהתעקשות שעלתה לו בסדרה. הוא הלך all in על רודי גובר שומר איזורית בצבע וגם כשזה לא עבד לו, והמשיך לא לעבוד לו, ולא עבד לו עוד קצת- אז הוא המשיך להתעקש על אותה טקטיקה. 42 דקות של גובר על המגרש ומינוס 24 של יוטה באותן דקות. האבסורד הוא שלא רק שזה אפשר לקליפרס להגיע למבטים טובים משלוש, זה אפילו לא הגביל את הסקורינג שלהם בצבע. 0 חסימות של גובר מול ריבוי כניסות לסל של כוכבי הערב- מאן, רג'י ג'קסון ופול ג'ורג'.
* המשחק הזה תיאר באופן מהמם עד כמה קבוצות חיות ומתות על קו השלוש. יוטה תפרה 12/19 מעבר לקשת במחצית הראשונה ועלתה ליתרון 22. הקליפרס הגיבו ב-14/19(!!) שלשות במחצית השנייה והביסו אותה בתוצאה 81-47.
זה לא שהשלשות קורות בואקום, כאמור הקליפרס הביאו יותר עזרה על מיצ'ל בזמן שסניידר סירב להגיב, אבל בלתי אפשרי להתכחש למשקל העצום שיש ליכולת של הרול פליירס לשים את השלשות הפנויות. טרנס מאן, בוורלי ובאטום קלעו ביחד 14 שלשות מ-20 ניסיונות שזו פחות או יותר הכמות המצטברת שקלעו מאז חודש ינואר עד המשחק הזה.
* פסקה על שניים מהכוכבים השקטים של הקליפרס בפלייאוף הזה- רג'י ג'קסון וניקולה באטום. ג'קסון למי שפספס הוא הסקורר השלישי של הקליפרס בפוסטסיזן ואחרי שהיה אחד הגורמים החשובים ב-turnaround של הקליפרס בסדרה מול דאלאס הפעם הוא לא בזבז זמן והיה משב רוח התקפי אדיר מהפתיחה. במשחקים 5-6 מאז שקוואי ירד הוא קלע 22, ואז 27 נקודות ו-10 אסיסטים, ולא פחות חשוב מהמספרים הוא מספק לקליפרס את אלמנט הnorth-south שהיה חסר להם בעונה הרגילה. הוא תוקף את הצבע, מכריח את ההגנה להתכווץ ומניע את משחק ההתקפה של הקליפרס.
באטום שהיה שחקן גמור בשנתיים האחרונות ממלא רול ממש מיוחד (גם כאן הקרדיט לטיירון לו). הוא ההלפ דפנדר הכי טוב שיש לקליפרס בצבע מאז הפציעה של קוואי והוא ממש מצליח להשפיע ברמת ההגנה הקבוצתית. במבחן העין הוא מתחילת הפלייאוף משנה המון זריקות אבל עכשיו גם המספרים מראים את זה- 4 חטיפות היו לו בגיים 5 והפעם 2 חטיפות ו-3 חסימות. יחד עם הפוסטר דאנק שדפק על רויס אוניל אני תוהה האם הוא עבר השתלת קפיצים לאחרונה. באמת הוא מאוד מרשים בהגנה לאחרונה ואחת הסיבות העיקריות שהקליפרס מצליחים לשחק five out ולשרוד עם הטקטיקה הזאת מבחינה הגנתית.
* פל ג'ורג' רושם את ההישג הכי מרשים שלו מאז העונות הראשונות בקריירה באינדיאנה. המשחק השישי לא היה מופתי כמו החמישי אבל הוא המשיך במיינדסט של לתקוף את הצבע וסניידר עשה לו טובה בכך שהמשיך עם ה-over-help שהניע את ההתקפה של הקליפרס. ג'ורג' ורג'י ג'קסון סיימו יחד עם 55 נקודות ו-17 אסיסטים, אני במקום יוטה מעדיף לחטוף מהם אפילו 70 אבל לא לאפשר את מבול השלשות החופשיות, במיוחד אחרי שהמומנטום כבר היה חזק בצד שלהם, וכאמור גם העזרה שהגיעה על הכניסות שלהם לסל לא הייתה אפקטיבית מספיק.
* בצד של יוטה- דונובן מיצ'ל הוא baller. ממש. אתה יודע שיופיע לכל משחק גדול והוא גירד מלמטה טריפל דאבל של 40 נקודות. מבחינה התקפית הוא סחב את יוטה ל-119 נקודות שאמורות להספיק במשחק אלימינציה שכזה, אם היו מתבצעות ההתאמות המתבקשות בהגנה. זו הפעם השנייה ברציפות בקריירה שהוא מפסיד סדרה הירואית שלו, אמנם בשנה שעברה בלי בוגדנוביץ' אבל השנה אין תירוצים. זו לא ביקורת עליו כי הוא שיחק מדהים אלא על שאר הצוות.
נתחיל מגובר- היו לו סדרות יותר ופחות טובות אבל זו הפעם הראשונה שקבוצה מצליחה כמעט ולהעלים את האימפקט שלו שלא רואים במספרים. החילופים האוטומטיים של הקליפרס היו צפויים וכצפוי הוא לא הצליח להעניש אבל גם בהגנה הקליפרס שמו אותו בעמדה שהוא לא משנה מספיק זריקות. סניידר הלך איתו עד הסיום וזה נגמר בסיום העונה של הג'אז.
אינגלס ניזון במידה רבה ממשחק הפיק אנד רול שלו עם גובר והוא שחקן נוסף שמתקשה בפוסטסיזן. המכונה ההתקפית של יוטה עובדת הכי טוב כששניהם על המגרש וכל עוד נראה שיש ליריבות פיתרון יחסית פשוט כדי להגביל את הפיק אנד רול הזה, הרבה מהעוקץ של הג'אז כקבוצה מנוטרל.
קונלי הוחזר מפציעה ונראה כמו אחד שהוחזר מפציעה אבל זה לא באמת תירוץ בהתחשב בחיסרון של קוואי בצד השני.
יוטה נכנסת למשבצת של טורונטו מימי דרוזן, או של מילווקי (שאולי תשתנה השנה?)- אנחנו לא מאמינים לעונה הרגילה שלה. עד שלא תוכיח שהיא מסוגלת לפתור את המגבלות שלה בפוסטסיזן, שום דבר אחר לא נחשב.

מי עוד חוגגת לה בשקט? פיניקס, שבודאי מעדיפה לפגוש את הקליפרס בלי קוואי בגמר המערב. היא הייתה מעדיפה שזה יקרה אחרי 7 משחקים כדי לקרב את כריס פול לחזרה אבל בכל מקרה יש לההזדמנות נדירה להגיע לפיינלס, ועם כמות הפציעות ואי הודאות מסביב- לכו תדעו איפה זה יכול להיגמר.

 

[Krit123]

אז מה למדנו מהפלייאוף הזה ילדים? שהדרך הבטוחה לניצחון היא להיכנס לפיגור בסדרה, ואז להיכנס לפיגור דו ספרתי במשחק מכריע, כי תמיד הקבוצה במינוס 15-20 היא זו שמנצחת בסוף.

סיכום מעולה, רק שאת זה למדנו כבר בשנה שעברה.

 

[Krit123]

קליפרס - יוטה

מה אני יגיד לכם, שוק טוטאלי. כמעט קיבלנו את שני האפסטים הגדולים של השנים האחרונות בערב אחד.
בהפרש 20 כשקלארקסון עוד להט, הרגשתי שהסדר הושב על כנו. ליוטה יש יותר כלים התקפיים מהכדרור, בטח עכשיו עם קונלי בליינאפ, פער האיכות התבטא בתוצאה. למה שקרה אחר כך כבר אין הסבר.

לא עושה victory lap, פשוט נזכרתי בניצחון הביתי של הקליפרס על יוטה במהלך העונה הרגילה, אז דיברתי על הגנת החילופים עם מוריס ב-5 כמפתח. חוסר היכולת של גובר לתפוס כדור בצבע על מיסמאצ', ולו רק בשביל לכווץ את ההגנה ולהעביר אותו הלאה למעשה הכריעה את ההתמודדות. לאורך הסדרה הוא פגש בחילוף את רג'י ג'קסון, רונדו, קנארד, טרנס מאן, לא שינה את התמונה. אתה הר אדם, תמצא דרך לעשות עם זה משהו... מהבחינה הזאת האשמה נופלת על ממפיס, אשכרה סירבו לתת ליוטה הזדמנות לתרגל את החילוף האוטומטי בפיקאנדרול. אמרו אולי נפסיד, אבל לפחות נחבל במאמצים שלהם על הדרך. יוטה חידדו את הנעת הכדור לרמה אמנותית, רק שלא הצליחו למצוא משהו מטווח 2 ללכת אליו בעת הצורך, לכן התלות שלהם ב-3 ball עלתה ביוקר. כאן אפשר לחזור לגיים 5 (בבית), בו הם לקחו 26 זריקות בלבד מתוך קשת השלוש.

הגיימפלן של סניידר, להציב את גובר על קלעי השלשות הכי חלש מבחינת אחוזים (עונתיים?) at any given point התנגשה במציאות. הוא ניסה סוג של הגנת אחוזים מול הפיקאנדרול של דנבר בפלייאוף שעבר, אם אני לא טועה, לאחר גיים 6 הוא נשאל אם הוא חושב לשנות מעט את האסטרטגיה, נוכח העובדה שהיא פחות עובדת כרגע. הוא הגיב במעין חצי חיוך שהוא סומך על הסטטיסטיקה. אני חושב שהוא לא מעריך נכון את היכולת של הסטט להתעקם במשחק נתון, בוודאי לאחר גל של מומנטום. כאילו, באיזשהו שלב צריך להפסיק להשאיר את האיש הכי חם על המגרש חופשי לגמרי לזריקה הכי כדאית בכדורסל המודרני (שלשה מהפינה). ממש אפשר להרגיש איך מאן שואב אנרגיה מהיציע מאחוריו בפינה התורנית כאילו הוא עולה ל-spirit bomb.
דיברנו על מאן לפני הבאבל, שחקן שכיף לעקוב אחר ההתקדמות שלו. השוותי אותו אז לגרסה משופרת של ג'סטיס ווינסלו, כנראה שהמעטתי בערכו. מה שאנדרייטד לגביו זה הפיזיות, אפשר לראות כמה הוא חזק בכניסות לסל ובסגירה לריבאונד.

היכולת של טיי לו להחדיר אמונה באנשים (כמו שניר ציין) היא על גבול ההזויה. לוקה אשכרה הוציא צו הרחקה לבברלי, קואץ' לו ניגש אליו ואמר לו שהוא צריך להתרחק 250 מטר לפחות מהאולם על מנת שלקליפרס יהיה סיכוי לקאמבק, והוא בכל זאת קלע 3 שלשות מכריעות! אם הייתם שואלים אותי, לאחר הסדרה מול דאלאס הייתי חושב שבברלי יותר קרוב לעוף מהליגה מאשר להמשיך לתרום בפלייאוף הזה.

השיפור של בוגדן כ-ball handler נפגע במהלך הפלייאוף. המספרים שלו מצוינים אמנם, פשוט האימפקט ירד, הרגיש פחות reliable לטעמי. ביחד עם העובדה שסיינדר הלך אול-אין על גובר, וניאנג די נעלם, העומק הצטמצם לכדי 7 שחקנים. מילה טובה לרויס אוניל שהשכיל לתקוף את האופנסיב ריבאונד פעם אחר פעם במחצית השנייה. גובר היה שם במחצית הראשונה אבל הניסיונות שלו נבלעו בגל מומנטום וכנראה כמה עבירות שלא נשרקו, כשברקע רעש מחריש אוזניים.

אני ממש מקווה שקוואי בסדר, הקליפרס הרוויחו עוד הזדמנות. אני ממש רוצה לראות אותם מתמודדים על התואר בעונה הבאה, עם שיפור שלמאן ואחרים. גם לגמרי שכחנו שאיבקה בחוץ...

 

[Krit123]

אטלנטה - פילי

חבל, בפלייאוף די אנטי קליימקטי, יכלנו לקבל פיצוי הולם בדמות אנדרדוג משולש בקונפרנס פיינלס (אולי מרובע, תלוי בתפיסה). ההוקס הפסידו את המשחק מספר פעמים, תחילה בכך שלא ניצלו את הפתיחה על מנת לעלות לסביבות 15-20 הפרש. במקום זה ההפרש נע בין 5-12 כשברור לחלוטין שפילי יצאה מההלם עם נזק מינימלי. לביתיות יש השפעה, והיא הייתה שווה הפרש דו ספרתי גבוה יחסית בפתיחה. השופטים די מכרו את המשחק, אבל אטלנטה מצאו 200 שקל על הרצפה ברחוב שומם והחליטו להסתובב בעיר בשאלה "למישהו נפל 200 שקל?". השיפוט היה מוטה וחלש בטירוף לדעתי.
ההפסד השני הגיע בפתיחת המחצית השנייה. קבוצה צעירה צריכה את היתרון בצד שלה, מהותי מבחינה מנטלית. הם עלו עם אנרגיות נמוכות והשאירו את סת' להשתולל, מקמילן איחר עם הטיימאאוט. פתאום קלטתי משהו, דל קרי הוא בעצם מי שלאבר בול חושב שהוא. כאילו, בניגוד ללאבר הוא אשכרה הגיע לליגה, שיחק 16 שנה ונחשב לקלעי מחונן, ברגע שפרש התחיל להשקיע בדור ההמשך, וטיפח שניים מהקלעים הטובים אי פעם. ממש badass אמיתי ששומר על פרופיל נמוך, סיפור ההצלחה שלו בתור אבא-מאמן הוא אנדרייטד לחלוטין.

לאחר הבכורה של מקסי דיברתי עליו כמי שאולי יהיה גיים צ'יינג'ר בפלייאוף כבר החל מהעונה. well, הוא היה גיים צ'יינג'ר במשחק הזה. הגנתית לפחות, לא ציפית לזה, פשוט עשה עבודה מצוינת. די מדהים כמה פילי היו low turnover למעט אמביד, מנעו מהוקס לרוץ והם המשיכו להתקל בהגנת האלף קורט משובחת. כולם פחדו להיכנס לסל בדקות של אמביד (כמו שיובל ציין), משום מה זה גלש לדקות של הווארד. אף אחד לא הופיע כאמור, בוגדנוביץ' מכר אותם, הורטר עשה מה שהוא יכל ושוב החסרון של האנטר הורגש. חשבתי שהיו צריכים לנסות ללכת לקולינס יותר, למרות שהוא לא פגע, אי אפשר לפספס כמה הוא קשוח ולא נרתע מהמעמד, לטעמי ניתן לחלץ ממנו עוד, יש לו אקסטרה לתת בהתקפה.
ההפסד השלישי היה להשאיר את יאנג על הספסל לשתי דקות מיותרות בפתיחת הרבע האחרון, ברור היה לאן הרוח נושבת. הרביעי הגיע בדקות ההכרעה, לא גנבו מספיק עזרה מסימונס ברגע שחזר למגרש, ראיתי את טים לגלר (פרשן מעולה מ-ESPN) מסביר איך זה הוביל לסל האחרון של אמביד, היה ממש צועק גם בזמן אמת.