שני מאמרים מעניינים

[ro99]

שני מאמרים מעניינים

אחד על ספר חדש שטוען שאברהם לינקולן היה הומו. והשני הוא ראיון עם פיטר תאטצ'ל, המקים של Outrage - ארגון המחאה נגד אפליית גייז - ולוחם למען זכויות האדם. מעריצה גדולה שלו - הוא איש אמיץ ביותר!

 

[forglemmigej]

אפשר לקרוא על לינקולן אותו דבר

אבל בעברית. זה מזכיר לי שלפני שנתיים פרסמו בדנמרק ספר על HC ANDERSEN שהוא הומו והסיפורים שלו כולם חבוי בהם מסר הומוסקסואלי ואפילו ניתחו אותם ככאלו. השנה יצא ספר חדש ש"מגלה" שאנדרסן היה לא פחות מאשר הבן הלא חוקי של המלך באותה תקופה (זה היה די מקובל אז שלמלך יהיו כמה וכמה ילדים לא חוקיים) ותופרת מהעיר אודנסה.המלך כמובן הכיר בבנו ושילם לתופרת כסף למחיה. אנדרסן בגיל 14 בלבד החליט ללכת ולכבוש את העיר הגדולה קופנהגן כאשר בכיסו 100 קרונות בלבד.כמובן שהמלך פתח דלתות בפניו בצורה נסתרת: הקרירה שלו דווקא הייתה בהתחלה של רקדן בלט אלא שמנהל הבלט המלכותי הדני עם כל הכבוד לבן המלך ראה שאין שם כשרון גדול ואז הוא פנה לכל מיני מנהלי תיאטרונים שיקבלוהו כשחקן ובעצם הוא עד גיל 28 כתב את כל סיפוריו הגדולים לאחר שלא הצליח לו על הבמה.. ואילו הספר הנוכחי מנתח את הסיפורים של אנדרסן כבן מלך שאף אחד לא נותן לו כבוד. אפשר בעצם לראות כך את "הברווזון המכוער"

אולי בעוד שנתיים יכתבו וורסיה אחרת לחייו וסיפוריו. ככה אני גם מתייחסת לספר החדש על לינקולן.

 

[odedee]

גם לינקולן בשורותינו?

טוב, יכול להיות... כבר אין את מי לשאול

בזמן האחרון יש פתאום רשימה ארוכה של מפורסמים/ות הסטוריים שאנשים פתאום גילו או החליטו שהם היו גייז. מענין אם זה wishful thinking או שבאמת יש ממצאים הסטוריים חדשים. בכל מקרה, אף אחד מהם עוד לא הכחיש

 

[ro99]

במקרה הזה יש ממצאים חדשים

מכתבים חדשים שנמצאו, ועוד. מעניין לדעת כמה דברים כאלו הושחתו, נשרפו ונעלמו בעבר. יש כיום אולי נטייה לחטט יותר מדי לתוך החיים הפרטיים (המשוערים?) של דמויות היסטוריות, אבל אולי זה מכפר על כל ההתחסדות בעבר, ה-euphemisms והשקרים הנועזים. בני משפחה נהגו לצנזר כל כך הרבה לאחר המוות, ואת השאר עשו היסטוריונים היסטרים/פוריטנים, ואנשים עם אינטרסים אישיים שראו בזאת דבר שלילי ולכן מזיק לא רק לדמות ההיסטורית אלא למיתולוגיה מסביבה ומסביב לתנועה הפוליטית/תרבותית שנולדה מהם. ובנוסף לכך יש תמיד יש את הדילמה שהעסיקה את כולם: מה זה יעשה לילדנו הרכים והתמימים אם בטעות יגלו שמשהו בעל חשיבות עולמית היסטורית היה "סוטה"? אז מצד אחד, אולי אפשר לראות את זה כמעין אאוטינג שלאחר המוות, אבל בעיני יותר מכל זה לתבוע בחזרה (reclaim) את המקום שלנו בהיסטוריה. הרי הומוסקסואליות אינה המצאה של המאה ה-20! וכל עוד אפשר להראות שאנשים שהגיעו להשגים מרשימים היו הומוסקסואלים, אפשר להפריך את השקר שהומוסקסואלים מוגבלים או שונים בצורה זאת או אחרת.

 

[ro99]

וזה לא נגמר פה! ../images/Emo6.gif

עכשיו יש משהו שמצא עדויות לנשואין הומוסקסואלים בעלילות גילגמש (לא יכולה להגיד בכנות שקראתי את העלילות עצמן, לא בשפה המקורית ולא בתרגום)! הנה קישור למאמר (הקצר) מ-The Advocate.

 

[odedee]

אני מסכים.

בינינו, גם ככה לא חסרים אנשים גדולים וידועים שהיו הומואים ברמות כאלה או אחרות - החל באלכסנדר מוקדון, עבור בלאונרדו דה-וינצ'י וכלה בטורינג. אבל אני חושב שהרבה יותר משמעותיים הם אנשים חיים שעדיין פועלים ויוצרים בינינו. בעיני לקורין אלאל יש יותר ערך במובן הזה מוירג'יניה וולף.