שני....זה נגמר פעם?

[הדבורה מאיה]

שני....זה נגמר פעם?

קודם, כשניקיתי, הייתה לי סחרחורת וישבתי לרגע...בדיוק ליד התמונה שלנו. ואז...הדמעות...והכל חוזר בבת אחת. אני חושבת שאני משתגעת. לא מבינה מה קורה לי. בכוח עצרתי את עצמי וקמתי להמשיך. זה ניגמר פעם? הכאב הזה יפסק פעם?

 

[karen_karen]

מאיוש

זה לא נגמר אף פעם לדעתי אולי זה נחלש קצת }{ {} }{ {} אוהבת אותך אל תהיי עצובה בבקשה.. שני

 

[karen_karen]

מאיה אני חושבת שבעצם זה לעולם

לא נגמר אלא מה שבאמת קורה זה שאנחנו פשוט מתגברים בעצמנו על הכאב הנוראי הזה.. פשוט כן עובר לנו עם הזמן שהרי בכל זאת כן עושה את שלו ואז זה נראה כאילו הכאב עבר אבל הוא עדיים שם שוכן לו במקום מסויים רק לא כל כך בולט ולא כל כלך פגיע כפי שהיה קודם. אני בטוחה שאכן תגיעי לשלב הזה מתישהוא זה לא יהיה עכשיו אבל אין לי ספק שזה יגיע אני בשלב הזה וזה אכן לקח זמן מה אל ייאוש מאיוש כי לכאוב זה טוב צריך לפרוק את הכאב ולהוציא אותו החוצה אני אוהבת אותך וכך כולם פה וכולנו איתך גם ברגעים החלשים וגם בחזקים את בעצמך רואה שלפעמים את גם חזקה זה בא לפעמים אני שמחה שכ``כ מהר יש לך גם את החוזק הזה ושאת חוזרת לאט לאט לחיים כי ככה זה יעבור מהר יותר אוהבת אותך תמיד איתך פה ובליבי שלך שני }{ {}

 

[הדבורה מאיה]

משום מה נדמה לי שזה לא יעבור לעולם.

כמה שלא אעסיק את עצמי והתעלם מהכאב הוא תמיד ישאר איתי ויחכה לרגע שאני אהיה לבד ופגיעה. הלוואי שהוא יעלם פעם...אפילו רק יהפך לפחות חזק. אבל אני לא יכולה לחכות לזה...כי כל מה אני רוצה יכול להתקלקל בכל רגע. עדיף שלא לצפות...וכל דבר טוב יהיה הפתעה טובה. אבל איך אפשר להשלים איתו? לעולם לא... יש לי כזה מזל שאת איתי...ושיש לי את הפורום. אם לא היה לי אתכם אני מניחה שכבר מזמן לא הייתי פה. הייתי משתגעת...ובורחת מהעולם הזה. בדרך כלשהי..לא הייתי נשארת כאן. אוהבת אתכם כל כך...ואותך. ומצפה לפגישה שלנו.

 

[karen_karen]

גם אני מאיוש אני מאוד מקווה

שזה יצא יש לי רכב משלי ואין לי בעיה אני אוכל להישאר רק שאני מפחדת לחזור בחושך הביתה אז אולי אני אגיע מוקדם ביום שישי..? שני

 

[הדבורה מאיה]

אין שום בעיה...להפך.

אני דווקא אשמח. את מוזמנת תמיד - בכל עת וזמן. אוהבת אני.

 

[karen_karen]

מה תשמחי מאיוש?

 

[הדבורה מאיה]

אם תבואי כבר ביום שישי...

יהיה לנו יותר זמן.