שני דברים

[הקיזומ]

שני דברים ../images/Emo26.gif

האחד - אחת מן התופעות שגילה גלילאו היא שגופים בעלי מאסות שונות נופלים מגבהים שווים באותו הזמן עד שהם מגיעים לקרקע? האם מישהו יכול להסביר. אבל, שיהיה הסבר כמו שצריך. כלומר, שיובן מבלי שאלות נוספות. השני - (קשור לראשון) המלצה לספר שהוא, מבחינתי בגדר "חובה" - "התפתחות הפיזיקה החדשה" או באנגלית The Evolution of Physics של אלברט אינשטיין ולאופוד אינפלד. חובה!

 

[SpyKid]

אפשר למצוא את הספר באינטרנט?

 

[הקיזומ]

../images/Emo26.gif

אם אתה מתכוון לקובץ שניתן למצוא בתוכנות שיתוף הקבצים - אני לא יודע. אם אתה מתכוון לפרטים על הספר, אז כן. באנגלית. בקישור הזה. אגב, ביררתי בסטימצקי והספר כבר לא מודפס בעברית ולכן לא ניתן לרכוש אותו בעברית. אני מצאתי את הספר, במקרה, בעברית בספריה במכון וייצמן. למקרה שהקישור לא "מצליח": http://www.amazon.com/Evolution-Physics-Albert-Einstein/dp/0671201565/sr=1-1/qid=1165170155/ref=pd_bbs_1/104-0155362-7103961?ie=UTF8&s=books

 

[pelegs]

הסבר פיזיקלי ומתמטי

ההסבר הפיזקלי הוא שפשוט אין קשר בין מסה של גוף לבין תאוצת הנפילה החופשית שלו. מה שקובע הוא בלבד המסה של הגוף ש"אליו" נופלים, והמרחק ממרכזו. למעשה, מדובר כאן במשיכה הדדית, אבל אני אתעלם מהנפילה של כדה"א כלפי עצמים כמו, נניח, הטלפון הסלולרי שלי, כי זה זניח מאד. מאד מאד

ההסבר המתמטי, לפי המכניקה הניוטונית, די פשוט. כל שני גופים ביקום, בעלי מסה, מרגישים ביניהם כוח משיכה, ע"פ הנוסחה הבאה: F=GmM/r^2 כאשר G הוא קבוע אוניברסלי, m ו - M הן שתי המסות, וr הוא המרחק ביניהן. הקשר בין תאוצה לכוח נתון ע"י: F=ma כאשר F הוא הכוח הפועל על המסה, המסומנת בm , וa היא התאוצה הנגרמת כתוצאה מכוח זה. לכן, אם נכתוב: a=F/m (חילקתי בm את שני צדדי המשוואה), ונציב בF את כוח הכבידה, נקבל שהמסה של העצם שבוחנים את תאוצתו מתבטלת (תציב, תראה. קשה נורא לכתוב את זה כמו שצריך במערכת הפורומים הזו). בכל מקרה, יש דרכים יותר מתקדמות לנתח את זה, אבל אני לא יכול להסביר אותן

 

[הקיזומ]

מממ...

טוב, שני ההסברים זהים. השני פשוט מנוסח באופן פורמלי. בכל אופן, נדמה לי שאני מחפש הסבר מן הסוג הזה שאתה לא יכול להסביר.

 

[pelegs]

זה בדר"כ מה שקורה בפיזיקה ../images/Emo6.gif

 

[הקיזומ]

אגב ../images/Emo26.gif

סימן השאלה במשפט הראשון מיותר כמובן

 

[the YOOK]

הסבר פיזיקלי אינטואיטיבי.

זה הולך להיות קצת ארוך... התיאוריה של אריסטו גרסה שככל שבעצם יותר מאלמנט מסויים העצם ינוע יותר מהר למקומו הטבעי של האלמנט. לדוגמא: ככל שעצם הוא יותר כבד (יותר מסה- אלמנט האדמה שמקומו הטבעי "למטה"*) הוא יפול יותר מהר. הוא הדגים את זה בצורה פשוטה. קח נוצה קלה, לעומת אבן כבדה ותפיל מאותו גובה. כמובן שהאבן תיפול יותר מהר. אז זהו, שלא. בריק שני העצמים נופלים באותה מהירות ומגיעים ביחד לקרקע. גליליאו הראה בניסוי מחשבתי פשוט שהתיאוריה של אריסטו לא יכולה להיות נכונה. מסופר שהוא הפיל שני כדורי עופרת בגדלים שונים ממגדל פיזה כדי להוכיח את הטענה, אבל אני לא מאמין שזה נכון- בכתביו הוא רק ביקש לדמיין את הניסוי הבא: לוקחים שני עצמים, אחד כבד ואחד קל. לפי אריסטו, הכבד יפול יותר מהר מהקל. כעת מחברים אותם עם חוט. עכשיו, מצד אחד הכבד מושך את הקל שמאט אותו- בסך הכל המהירות שלהם ביחד קטנה מזו של הכבד לבד. מצד שני בתור גוף אחד מסתם היא חיבור המסות, ולכן הגוף שנוצר כבד יותר גם מהעצם הכבד, ולכן יפלו כעצם אחד יותר מהר. קיבלנו סתירה. זהו לא "טריק". זוהי סתירה מהותית. בעצם גליליאו הראה שרצף המסה (שבו האמין אריסטו, ובו מאמינים כיום עד רמה מסויימת) מחייב עיקרון שנקרא "עיקרון השקילות" הקובע שמסת הגוף לא משנה את תאוצתו לכיוון גוף אחר או בניסוח שקול שהמסה הכבידתית היא מסה אינרציאלית (ניתן להראות ע"י חישוב פשוט) או עוד ניסוח שקול (הניסוח של אינשטיין): לא ניתן להבחין בין תנועה במערכת המואצת לכיוון כלשהו לבין תנועה בשדה כבידה לכיוון השני. שים לב שאם מתחילים מאקסיומות שונות לגבי מעבר מידע (עיקרון קביעות מהירות האור של אינשטיין מול המיידיות של ניוטון) מקבלים מודלים שונים לכבידה (תורת היחסות הכללית של אינשטיין או תורת הגרוויטציה של ניוטון בהתאמה). *מעניין דווקא שאריסטו, שהיה אחד הפילוסופים הראשונים שהבין שכדוה"א הוא כדורי הכניס ל"תיאוריה" שלו את המושג הכל כך יחסי "למטה".

 

[pelegs]

../images/Emo45.gif

 

[aetzbar]

כבד וקל, הם מושגים של

צפיפות ודלילות, ולא של הרבה מסה או קצת מסה. אנרגיית הרחיפה של סלע, הרבה יותר גדולה מאנרגיית הרחיפה של גרגיר חצץ, אבל לשניהם כובד זהה. המןבן המדוייק של כובד וקלות, הוא כמות חומר ליחידת נפח.(מבחינה מעשית אנרגיית רחיפה ליחידת נפח) ואכן, זהו המובן האריסטוטלי לכובד, סוג חומר צפוף יותר, כמו שהעופרת צפופה יותר מחמרן. זהו הסדר הטבעי האריסטוטלי, על פי כובד וקלות, ולא על פי אנרגייות הרחיפה של הגופים / משקל / מסה האם אתה יודע על ניסוי בנפילה חופשית שלקח בחשבון כובד וקלות של גופים ? ודרך אגב... האם שאלת מרצה מוסמך על רעיון פאי המשתנה ? בברכה א. עצבר

 

[the YOOK]

אני אברר מחר לגבי הוכחה לקביעות פאי

אם אוכל... ובקשר לנפילה חופשית- תוכל לנסח את אותו ניסוי עם גוף בצפיפות שונה, כאשר הצפיפות המאוחדת (?) היא כנראה הממוצע. בכל מקרה המודל הקונסיסטנטי היחיד לכבידה מחייב את עיקרון השקילות.

 

[ailag]

pi is in the eye of the beholder

אצלי הוא 6, אני לארג'ית.

 

[aetzbar]

גלילי גילה שתי תופעות דומות

התופעה הראשונה היא זמן המחזור הקבוע של מטולטלת, כאשר הוא תלוי רק באורך החוט. אם לקצה החוט קשורה אבן קטנה או גדולה, זמן המחזור לא משתנה. התופעה השניה שהוא גילה, שאם מרפים מאבן קטנה וגדולה בואתו רגע, שתיהן יפלו יחדיו, ואין הגדולה משיגה את הקטנה. שתי התופעות דומות . ניסוי בנפילה חופשית הוא בקצה משרעת שאורכה 6400 ק"מ , וזמן המפגש של הגופים הנופלים עם מרכז כדור הארץ הוא 1250 שניות בקירוב (ולא משנה אם מדובר בגרגיר חצץ או בסלע) אין צורך במושג המטאפיסי של כוח משיכה כדי לבאר את תנועת הנפילה של גופים קטנים וגדולים. מספיק לסמוך על חוק שימור האנרגיה, וממנו ניתן להסיק על האופי הנדרש של תנועת הנפילה.(תנועת מטולטלת) וליתר דיוק, התחלת תנועת הנפילה נראית כביכול בתאוצה קבועה, כיוון שהמדידה נעשית על פני מרחק זעיר, ממרחק הנפילה כולו. בהמשך הנפילה התאוצה תפחת, והיא תגיע לאפס במרכז המשרעת. .ביאור מסוג זה יזדקק לרעיונות אריסטוטליים, אבל הם יעמדו בהתאמה עם התופעות המוחשיות והנמדדות. ולבי ניסוח שאלתך, מושג המסה הומצא אחרי גלילי, על ידי ניוטון. בברכה א. עצבר

 

[רועי החושב]

תוכיח

שאין כוח משיכה אלא מדובר בכוח מומנטום. זו הצהרה פרועה ביותר, אתה יודע? אם אתה לא מוכיח את זה, לא רק פומבית אלא גם לעצמך אז למה לדבר בביטחון על ביאור אפשרי על ידי רעיונות אריסטוטלים? ובכלל, מה עניין אריסטו לכאן? אריסטו שימושי לאפיסטמולוגיה, לתורת קטגוריות, להבנתו של עצם המדע, למטיפיסיקה אבל אין הוא מספק כל תובנות אונתולוגיות, פיסיקליות, אמפיריות. בתנועת מומנטום אין תאוצה ובתנועת נפילה יש. זה ההבדל ה"קטן" שהוא כל כך גדול. כיצד אתה מסביר את ההבדל הזה אם שתי אלו אותו הדבר?

 

[aetzbar]

אין מה להוכיח, כוח מניע חיצוני

או כוח מניע פנימי, כל אלה הם רעיונות מטאפיסיים שניתן לקבלם או לדחותם בבחירה חופשית. כוח המשיכה הניוטוני הוא רעיון מטאפיסי שאינו ניתן להוכחה, כאשר הוכחה פירושה "הבחנה בחושים". כוח מניע פנימי הוא רעיון אריסטוטלי שאינו מובחן בחושים , וגם זה ניתן לבחירה. מה שלא ניתן לבחירה היא התופעה הממשית המובחנת בחושים והיא ניתנת למדידה. התופעה פשוטה וגלויה לעין כל: מרפים מאבן והיא נופלת למטה בקו אנכי בתנועה מואצת. האם קיימת דרך בעולם המסוגלת להבחין אם היא נעה על ידי כוח מושך חיצוני או על ידי כוח מניע פנימי ? ולעניין התאוצה : התנועה חייבת להיות מואצת, כיוון שממנה נובע חוק אמפירי, והוא חוק שימור האנרגיה. אין צורך להסביר את התנועה המואצת, אם חוק שימור האנרגי תקף. ואולם, כל ניסוי בתנועה נפילה חופשית מתרחש על פני חלק זניח מהמסלול השלם, ותנועת נפילה חופשית מלאה היא תנועת מטולטלת שמשרעתה 12800 ק"מ, ומרכזה הוא מרכז כדור הארץ. זמן המחזור של תנועה זו הוא 5000 שניות בקירוב, והרחבה בנושא מופיעה במאמר "המרחק הקוסמי" ודרך אגב, השתמשת בצמד המלים "כוח מומנטום" שהם בשבילי חידה... האם כוח מומנטום הוא מושג מטאפיסי העומד לבחירה? האם הוא מושג פיסי הניתן למדידה ? א עצבר

 

[the YOOK]

אתה מכיר את הניסוי לקביעת קבוע

הגרוטציה G? איך אתה מסביר את התוצאות בעזרת הרעיון שלך שתנועה בשדה כבידה היא בעצם תנועת מטוטלת, ומדוע לפי התיאוריה שלך מתרחשת תנועת מטוטלת כזו מלכתחילה? מהם הגורמים המשפיעים על תדירות התנועה, על המשרעת וכיצד ניתן לחשב גדלים אלו? איך אתה מסביר תנועה אליפטית או פרבולית או היפרבולית של גוש מסה סביב כוכב? אל תצהיר הצהרות ריקות מתוכן. קודם לחשוב (כמו שגליליאו עשה, כפי שניסיתי להעביר), ורק אחרי זה להצהיר ההצרות.

 

[aetzbar]

התשובה במאמר "המרחק הקוסמי"

 

[the YOOK]

לא מצאתי שם תשובות לכל השאלות.

איך אתה מסביר תנועה של גרמי שמיים במסלולים של חתכים קוניים, וממה נוצרת התנועה המחזורית שעליה אתה מדבר?- אם היא נובעת ממסה, אז למה לא להגיד שהיא כוח משיכה. בעצם- מה ההבדל? (חוץ מזה שהתיאוריה שלך מכסה רק מקרה פרטי מסויים של תנועה בהשפעת כוח משיכה, אבל גם במקרה זה ברור שזה בהשפעת כוח משיכה מהגדרה).

 

[AnarchistPhilosopher]

גם אני קראתי את הספר.

חביב מאוד, אם אני לא טועה הוא גם מזכיר את היחסות הכללית, אני לא בטוח בקשר לזה מה שכן אני זוכר שהוא הזכיר בקשר לפרטית וקצת על קוונטים. נ.ב גם אני קראתי את הגרסא בעברית.

 

[לתומי יש אקדח ביד]

בקשר לראשון... נורא נורא פשוט

כאשר גוף נופל כלפי מטה.. הכוח היחיד שפועל עליו הוא F=mg את זה אנחנו נשווה ל- ma מכיוון ש- F=ma כאשר משווים בינהם רואים כי המסה מצטמצמת לכן הנפילה החופשית של כל גוף לא תלויה במסה אלא במקדם הגרבטיציוני. (בלי התנגדויות רוח, זה מתואר בריק)